גורם בענף התעופה: "הטייסים באל על לויאלים רק לכסף"
פיטורי 200 עובדים זמניים, סגירת קווים ודרישה מהטייסים לצאת לחופשות מרוכזות, זאת המציאות באל על בחודשים האחרונים. גורם בענף: "הבעיה היא הסכמי העבודה ההיסטוריים. הם חיים בלה לה לנד"
"המצב באל על הוא לא הידרדרות, אלא עמידה במקום ונסיגה מסוימת. הם איבדו את הצפון", כך אמר היום (ד') ל"כלכליסט" גורם בכיר בענף התעופה. זאת, בהמשך להודעת הנהלת החברה מוקדם יותר, על כוונתה לפטר כ-200 עובדים זמנים, מרביתם דיילים, עד סוף 2011, "התייעלות הינה צו השעה בכל חברות התעופה בעולם בכלל, ובאל על בפרט", הוסבר בחברה.
"ההתעסקות עם כוח אדם קיימת מהיום שאל על קמה", הסביר אותו גורם בכיר, "במקום לבדוק מהם השווקים החדשים, ללכת לכיוון של הגדלת ההכנסות, הם מקטינים הוצאות. אם יקצצו אלף אנשים, זה כאילו הם לא עשו כלום, כי יצטרכו לממן עובדי קבלן".
בהודעת הנהלת אל על הבוקר נמסר כי "עם סיום עונת השיא בתיירות, הוחלט ש-200 עובדים זמניים יסיימו את עבודתם בחברה. אל על, כמו כל חברות התעופה בעולם, מתמודדת בימים אלה עם תנאי שוק קשים, בראשם עלייה במחירי הדלק הסילוני. במסגרת זו נוקטת החברה בשורת צעדי התייעלות, בהם הוצאת מטוסים ישנים משירות, ביטול וצמצום קווים לא רווחיים ויציאה לחופשות מרוכזות. כל זאת במטרה להחזיר את החברה לפסים של רווחיות".
"כל הזמן אומרים בחברה 'מחירי הנפט, מחירי הנפט'", אמר אותו גורם, "אבל כל חברות התעופה בעולם פועלות מול מחירי הנפט. לדעתי יש בעיה מאוד רצינית בין הטייסים למנכ"ל, שנובעת מאותו בונוס ראשון שהמנכ"ל קיבל, כשהחברה צברה הפסדים".
אין לויאליות למנכ"ל שקדי מהשירות הצבאי המשותף?
"הטייסים לויאלים רק לכסף".
"יש בחברה בעיות מסחריות. עולם התעופה משתנה", המשיך אותו גורם, "זאת הייתה טעות לצאת מהקו לברזיל. אל על צריכה להיות חברת נישה שפועלת איפה שאין לה תחרות ובדרום אמריקה אין לה תחרות. לוקח שנים לבנות קו, אז פתאום יוצאים אחרי שלוש שנים? צריך מחזור חיים ארוך בדברים האלה, אבל באל על הכל מהבטן".
מה לגבי הקו לאילת?
"זאת שערורייה. מבחינת מבצעית זה כמו לשבץ טיסה לניו יורק. משלמים לטייסים כאילו הם טסים לרומא".
גורם אחר בענף הוסיף: "יש באלגן רציני מאוד באל על. חלק מהטייסים רוצים ללכת לכיוון הכרזה על סכסוך עבודה, כי רוצים לפגוע להם באש"ל ולחייב אותם לנצל את החופשות הצבורות. הם רוצים לצבור חופש בלי סוף, וזה מעיק על החברה. הטייסים הוותיקים מציגים קו מילטנטי יותר, הטייסים הצעירים - קצת פחות. זה מעבר למאמצי ייעול, החברה נמצאת במצוקה".
"הבעיה העקרונית של אל על היא בהסכמי העבודה ההיסטוריים", המשיך אותו גורם בענף, "המנכ"לים לדורותיהם ניסו לשנות אותם, אך לשווא. רומנו ניסה, שקדי מנסה. ביום ששקדי נכנס לתפקיד אמרו שסיכוייו להצליח שואפים לאפס, כי הבסיס של החברה לא טוב. הם חיים בלה לה לנד. היו צריכים לסגור את החברה לתקופה ולפתוח אותה מחדש עם הסכם עבודה חדש. שקדי כבר הודיע על סגירת הקווים לסאו פאולו, לאודסה ולדנייפרופטרובסק. לפי ההיגיון גם את הקו לאילת הם צריכים לסגור. אל על צריכה לבדוק את המבנה הארגוני מבפנים".
"הנהלה שמעוניינת בהתייעלות, מן הראוי שקודם תקצץ בשכר הבכירים בטרם תפטר עובדים זמניים", נמסר היום מוועד עובדי אל על, בהמשך להודעת ההנהלה פיטורי העובדים הזמניים. זאת אגב, הגם שהסכם העבודה מאפשר להנהלה לעשות זאת.
מאל על נמסר בתגובה: "בשונה מהעבר, בחוזה שנחתם עם המנכ"ל אליעזר שקדי הוא זכאי למענק כספי רק במקרה בו החברה מדווחת בדו"חותיה על רווח נקי. אל על עברה מהפסד של 76 מיליון דולר בשנת 2009, לרווח נקי של 57 מיליון דולר ב-2010. ב-2010 כל עובדי החברה קיבלו, בהתאם להסכם העבודה, תוספת שכר של 3% ועל פי החלטת המנכ"ל בונוס כפול מזה שנקבע בהסכם. מנכ"ל אל על תרם מחצית מהבונוס שקיבל (כ-5.7 מיליון שקל) לטובת קרן מצוינות ואנשים שהקים עבור עובדי החברה, בנוסף לסכום של שני מיליון שקל שהופקד בקרן, כפי שסוכם בהסכם ההעסקה שלו כמנכ"ל (סה"כ כ-7.7 מיליון שקל).
"ההחלטה לסגור את הקו לסאו פאולו הייתה אמיצה וראויה בניתוח כלכלי עסקי של החברה לאורך זמן. על אף שאינה פופולרית, אך נדרשת בעת הזו באל על; החברה ממשיכה להפעיל את הקו לאילת ורואה בו פוטנציאל כדאי כלכלית; ניצול ימי חופשה מקובל בכל ענפי המשק, על אחת כמה וכמה בתקופה קשה ומורכבת שכזו. במסגרת זו יצאו לאחרונה הנהלת אל על ועובדיה לחופשות מרוכזות. בהמשך השנה מתוכננות חופשות נוספות לכל אנשי החברה, בהם הטייסים, על פי צרכי החברה".


