$
אקדמיה

טאבלט לכל ילד? לא כל כך מהר

ועדת טרכטנברג המליצה על מעבר הדרגתי לספרי לימוד דיגיטליים כדי להוזיל את העלויות להורים. משרד החינוך מתכנן להוציא בקרוב הנחיות מפורטות בנוגע למכשירים שיותרו לשימוש, אלא שספק אם המו"לים יסכימו לוותר על שוק שמגלגל 800 מיליון שקל בשנה

המלצות ועדת טרכטנברג בנושא חינוך זכו להבלטה בעיקר לנוכח ההמלצה על חינוך חינם מגיל 3. אלא שהמלצה נוספת שזכתה לפחות חשיפה היא זו הנוגעת למעבר הדרגתי לספרי לימוד דיגיטליים - כדרך נוספת להוזלת העלויות להורים.

 

כיום מוציא משק בית בממוצע בין 600 ל־800 שקל על ספרי לימוד לתלמיד לשנה, והחיסכון שיכולה להביא המהפכה הדיגיטלית להורים אינו מבוטל. נושא המעבר לספרי לימוד דיגיטליים התעורר בשנה האחרונה בעקבות שתי הצעות חוק פרטיות שהוגשו בנושא, ותוכנית של משרד החינוך להפוך את ספרי הלימוד מנייר לנחלת העבר, ולהציע במקומם ספרים דיגיטליים שיוטענו על טאבלטים או על קוראים דיגיטליים.

 

אלא שהמו"לים של ספרי הלימוד לא ששים למעבר הזה, בעיקר לנוכח העובדה ששוק זה מגלגל 800 מיליון שקל בשנה. בעוד שבדרום קוריאה למשל יבצעו מעבר מלא לספרי לימוד דיגיטליים כבר עד שנת 2015, נראה שבישראל המהפכה תתנהל קצת יותר בעצלתיים.

 

"נגדיר בדיוק גודל, משקל ויכולות"

 

בדצמבר 2010 הגיש ח"כ מאיר שטרית הצעת חוק לאפשר את העלאת כל ספרי הלימוד שמשמשים את תלמידי בתי הספר לאינטרנט, והתרת שימוש חופשי בהם לצורכי לימוד. אל הצעה זו הצטרפה הצעת חוק נוספת של ח"כ עינת וילף מיולי האחרון, ולפיה מו"ל המוציא ספר לימוד מודפס יחויב להציע גם גרסה דיגיטלית שלו - הזהה לגרסה המודפסת. שתי ההצעות עברו בקריאה טרומית.

 

במקביל, מקדמים במשרד החינוך החל משנת הלימודים שעברה את תוכנית התאמת מערכת החינוך למאה ה־21. המטרה - לאפשר בשלב הראשון למורים להשתמש בטכנולוגיה בהוראה. לשם כך, בבתי הספר שכבר הצטרפו לפרויקט צוידו המורים במחשבים ניידים, הכיתות במקרן ובמסך, ובתי הספר בחיבור לאינטרנט בפס רחב. נוסף על כך, כחלק מהתוכנית החליט משרד החינוך לצאת במהלך של יצירת חלופה דיגיטלית לספרי הלימוד המודפסים בתוך חמש שנים. בחוזר מנכ"ל שהופץ בספטמבר האחרון הודיע המשרד כי החל משנת הלימודים הבאה לא יאשר ספר לימוד שלא יכלול גרסה מקוונת בסיסית, שתימכר במחיר של 60% לכל היותר ממחיר הספר המודפס.

 

עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מנסה לעשות קצת סדר בין שלל ההצעות הדיגיטליות. "בחוזר המנכ"ל שהופץ הגדרנו שלוש רמות של ספר לימוד דיגיטלי - גרסת PDF, גרסת PDF עם קישורים לסרטונים ואתרים, וסביבה אינטראקטיבית שלמה". אלא שאף אחד עוד לא מדבר על אמצעי הקצה - המכשירים שבאמצעותם יוכלו התלמידים להשתמש בספרים הדיגיטליים. רימון מסביר: "אנחנו הולכים להוציא חוזר מנכ"ל שייתן הנחיות לגבי אמצעי קצה לתלמידים. נרצה לעודד אמצעי קצה רק במקום שבו הונחו התשתיות - המורים עברו הכשרה ויש חיבור לרשת בפס רחב ותשתיות חשמל. אמצעי הקצה יכולים להיות טאבלטים, נטבוקים ולפטופים. נגדיר בדיוק גודל, משקל ויכולות כדי שאפשר יהיה להשתמש באמצעותם בכל התכנים הדיגיטליים. כרגע אנחנו לא מספקים את אמצעי הקצה. רצינו להתחיל מהמורים לפני שעוברים לתלמידים".

 

"להגן על הילד מפני חסרונות הרשת"

 

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), אחד מספקי התוכן המאושרים על ידי משרד החינוך, פיתח ילקוט דיגיטלי ישראלי תחת המותג "כותר". הילקוט הדיגיטלי הוא למעשה סביבת למידה אישית של התלמיד, הנגישה לו מכל מקום ובכל זמן בבית, בכיתה ובבית הספר. הוא כולל כ־300 ספרי לימוד דיגיטליים, ספרי דעת (אנציקלופדיות ברשת), ומערך כלים המסייעים להבנת החומר הנלמד ולהעשרה. נוסף על כך, כולל הילקוט הדיגיטלי קישורים לפריטי מידע עשירים בתוכן ומדיה כמו סרטוני וידיאו, הרצאות מצולמות, תמונות, קובצי קול, מפות אינטראקטיביות, מעבדות וירטואליות ועוד.

 

ח"כ עינת וילף. לחייב להציע גרסה דיגיטלית ח"כ עינת וילף. לחייב להציע גרסה דיגיטלית

 

לדברי גילה בן־הר, מנכ"לית מטח, "המשימה שלנו היא ליצור רצף אמיתי בין חיי התלמידים בבית לבין חייהם בבית הספר, להציע עולם שנהנה מיתרונות הרשת ובמקביל מגן על הילד מפני חסרונותיו; עולם מקוון שיש בו סדר, שיטתיות ובקרה, ובכך לאפשר תנאים ללמידה משמעותית ורלבנטית בסביבה שבה חי התלמיד בלאו הכי".

 

ספק תוכן נוסף הוא תוכנית "עת הדעת". בבתי ספר המשתתפים בתוכנית לא מסתפקים בתכנים וירטואליים, והשיעור מתקיים כשלתלמידים מחולקים מחשבים ניידים. המורה מלמד על הלוח בעזרת מקרן או לוח חכם, והתלמידים משתתפים בשיעור באמצעות המחשבים. אהובה פיינמסר, מנכ"לית עת הדעת מערכות חינוך, תומכת במעבר ואומרת: "חשוב להסתכל כבר היום על השלב הבא ולא לעצור במקרן ומחשב. צריך להסתכל על היום שבו הלפטופ או הטאבלט ישמשו את התלמיד בזמן הלימודים". "עם זאת", מדגישה פיינמסר, "צריך לזכור שהילד צריך ללמוד לקרוא ולכתוב. אסור ללמוד שפות בלי לכתוב".

שר החינוך גדעון סער. התאמה למאה ה-21 שר החינוך גדעון סער. התאמה למאה ה-21 צילום: תומריקו

 

תוכניות לימוד אלה מקלות לא רק על כיסם של ההורים שלא נזקקים לספרי לימוד, אלא כמובן גם על משקל הילקוטים שנושאים התלמידים - נושא שזוכה לביקורת קבועה מצד ההורים. התוכניות מאפשרות כנראה גם ליצור עניין רב יותר של התלמידים בחומר הנלמד - המורה יכול להמחיש את החומר באמצעות סרטונים והדגמות מהאינטרנט. נוסף על כך, המורה יכול לעקוב אחר ביצועי התלמידים בזמן אמת, לראות באילו תרגילים התלמידים מתקשים ומי לא הכין שיעורי בית, ואפילו כמה זמן בילה כל תלמיד מול החומר. לתלמידים עם לקויות למידה מאפשרות התוכניות הקראה של חומרי לימוד ותרגול נוסף לשיפור מיומנויות.

"תהרסו את התשתית שמייצרת ספרים"

 

אלא שהמכשול המרכזי העומד בפני שימוש גורף בספרי לימוד דיגיטליים הוא מתקני הקצה. בישראל של שנת 2011 לא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה לרכוש מחשב נייד לכל ילד, ואפילו לא קורא ספרים דיגיטלי או טאבלט. נוסף על כך, גם המו"לים שמפיקים רווחים מספרי הלימוד לא ממהרים לוותר על כך. לפי טענות שמעלים מו"לים אלה, פיתוח והפקה של ספר לימוד דיגיטלי הוא תהליך יקר מאוד ולא תמיד משתלם. הם גם מזהירים מפריצות והעתקות של חומרי לימוד. אריק כהן, המו"ל של הוצאת אריק כהן ספרים, התייחס בדיון שנערך בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ביולי האחרון לכך שההוצאות לא יוכלו לעמוד בעלויות הפיתוח: "אתם מסתכלים לטווח קצר, בעוד שנתיים או שלוש יהיו לכם ספרים דיגיטליים ברמה שהיא לא תיאמן, אבל אתם תהרסו את התשתית שמייצרת לכם את הספרים האלה, כך שלא יהיו עוד ספרים בעוד חמש שנים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x