דעה: השכר האוטומטי של לוי ונגה רחמני עומד למבחן

רשות ניירות ערך פרסמה בערב החג נייר עמדה שלפיו שכר שמשכו לוי רחמני ובנו נגה מחברת האחזקות איילון שבשליטתם, בעלות מעביד כוללת של יותר מ־100 מיליון שקל, לא שולם כדין. האב ובנו שימשו במקביל (יו"ר ומנכ"ל - לוי רחמני ומשנה למנכ"ל - נגה רחמני) הן בחברת האחזקות והן בחברה־הבת,

נייר העמדה של רשות ני"ע טוען כי הסכם השכר של השניים עבור התפקידים שמילאו במקביל בשתי החברות, ואשר אושר לראשונה ב־1997 וכלל מנגנון חידוש אוטומטי לאחר חמש שנים, לא אושר באסיפה כללית החל מ־2002. נייר העמדה של הרשות מציג מצב דברים בעייתי ביותר שנוצר החל מ־2005. באותה שנה הורשעו לוי ונגה רחמני בפרשת קרטל חברות הביטוח. במסגרת הסדר שאליו הגיעו השניים עם המפקח על הביטוח במשרד האוצר נקבע כי רחמני האב לא יוכל למלא תפקידים בחברת הביטוח עד 2011, ואילו רחמני הבן יורחק מהחברה עד 2008.

הרשות טוענת כי גם אם עמדת החברה שלפיה כללו הסכמי השכר מנגנון חידוש אוטומטי שלא דורש אישור מחדש של בעלי המניות הוא נכון, הרי שהחל משנת 2005 השניים לא מכהנים בפועל בחלק מהתפקידים שבגינם אושר שכרם מלכתחילה. טענת רשות ני"ע מכניסה את בני משפחת רחמני למלכוד חמור אם יגיעו הדברים לדיון משפטי, וזאת אם בעל מניות בחברה יחליט להגיש תביעה נגזרת בנושא. תביעה נגזרת, אגב, היא מהלך צפוי למדי, וזאת בכל הנוגע לשכר שמשכו השניים החל משנת 2005 והלאה. החל מאותה תקופה חדלו השניים לכהן בחברת הביטוח והמשיכו למלא את התפקידים המקבילים בחברה־האם.

לטענת הרשות, משחדלו השניים לכהן בכל התפקידים שלגביהם אושר שכרם, עולות למעשה שתי שאלות משנה: האחת - האם בכלל יכלו לפי ההסדר עם המפקח להמשיך ולספק שירותים לחברת הביטוח שבגינם מגיע להם שכר, והשנייה - אם השירותים שסיפקו הם לגיטימיים, נראה כי היה צורך שיובאו לאישור מחודש של בעלי המניות וספק אם מדובר בשירותים שווי ערך מבחינת גובה השכר, בייחוד כאשר את מקומם של השניים בחברת הביטוח תפסו יו"ר ומנכ"ל חדשים שעלו אף הם כסף לבעלי המניות בחברה.

לרחמני ובנו יהיה קשה מאוד להצדיק את משיכת השכר המלא החל מ־2005. טענה כי הם המשיכו לספק שירותים לחברת הביטוח ולכן שכרם נותר גבוה כשהיה, פותחת פתח לתביעה משפטית מצד המפקח על הביטוח על הפרת תנאי ההסדר. טענה חלופית כי השירותים שסיפקו לחברת האחזקות, שאחזקותיה הנוספות לצד חברת הביטוח הן בית השקעות ומספר סוכנויות ביטוח (שנפח הפעילות בהם גדל מאוד מאז 2005) וכן חברת ליסינג, לא נוגעים כלל לחברת הביטוח, אך מצדיקים לכאורה שכר זהה, הנה בעייתית שכן נראה כי שירותים כאלה היו צריכים לעבור אישור נפרד של בעלי המניות.

מכיוון שהדירקטוריון של איילון לא מראה כרגע כוונה לדרוש את החזרת הכספים, בעלי המניות של איילון הם אלו שיצטרכו להרים את הכפפה. לדברי עו"ד רנן גרשט שמתמחה בניהול תביעות נגזרות, עמדת הרשות היא "מנומקת ומוליכה לתוצאה מיידית שלפיה הסכמי השכר בטלים ועל החברה לתבוע מרחמני את כל הנזקים הישירים והעקיפים ובכלל זה את עלות השכר בהיקף של יותר מ־100 מיליון שקל". אלא שלדבריו, "קיימת השלכה עמוקה ורחבה יותר והיא כיצד יש להתייחס לדירקטוריון אשר בפעילותו או בחדלונו (המכוון) משמש כמריונטה של בעל השליטה ורואה לנגד עיניו את טובתו של זה על פני טובת החברה. זהו כשל חמור ביותר המצריך טיפול שורש בשורה ארוכה של חברות ציבוריות".