פרשנות: ההשפעה תגיע רק אחרי עידן פישר
השאלה המתבקשת היא אם גם אחרי כל הדיונים הארוכים בוועדה המוניטרית שתקום, מה שהיה הוא בעצם גם מה שיהיה
החידוש המעניין בהחלטת הממשלה אתמול הוא ללא ספק האור הירוק להקמת ועדה כמעט ציבורית, שתפקיע למעשה את סמכויותיו של נגיד בנק ישראל בתחום הריבית. למרבה הפלא, מי שדחף להקמת הוועדה המוניטרית היה הנגיד פרופ' סטנלי פישר בעצמו, שהסביר יותר מפעם אחת כי "גם הניסיון המצטבר וגם מחקרים שונים מראים כי בממוצע - ועדות מקבלות החלטות טובות יותר מאדם יחיד".
הבעיה היא שמבנה הוועדה ודרך פעולתה - חלוקה שווה בין מספר החברים מבנק ישראל לבין מספרם של החברים החיצוניים - והענקת קול כפול לנגיד במקרה של שוויון בהצבעה, מנציחים למעשה את המצב שבו החלטת הריבית היא בעצם החלטה של איש אחד: הנגיד. לכן, השאלה המתבקשת היא אם גם אחרי כל הדיונים הארוכים, מה שהיה הוא בעצם גם מה שיהיה.
סביר להניח שהתשובה מתחלקת לשתי תקופות: לעידן פישר - ולעידן שאחריו. ההערכה היא שכל זמן שפישר עדיין איתנו, לא יחול כל שינוי במתכונת קבלת החלטת הריבית. היוקרה הרבה שממנה נהנה הנגיד הנוכחי מקרינה על דיוני הריבית, והיא ללא ספק צפויה להשפיע על עמדותיהם של יתר חמשת חברי הוועדה המוניטרית, מבנק ישראל ומחוצה לו.
עם זאת, צריך לזכור שחוק בנק ישראל החדש אינו "חוק פישר", ולא כל נגיד בעתיד יהיה בצלמו ובדמותו של הנגיד הנוכחי. כאשר נגיד בנק ישראל יהיה דמות פחות דומיננטית, תהיה לוועדה המוניטרית משמעות רבה יותר.
