על הכוונת של רשות ההגבלים העסקיים
חקירת הממונה על הגבלים נגד תנובה עשויה לסלול את הדרך לדוקטרינה חדשה כלפי תחרות ותמחור
תנובה כשלה מאחר שסירבה לשתף פעולה עם דרישות הגילוי של רשות ההגבלים העסקיים, אבל היא ככל הנראה אינה חברת המזון היחידה שנמצאת על כוונת הרשות. משהו קורה בממשק שבין רשות ההגבלים העסקיים לשוק המזון הישראלי, והוא כנראה חורג בהרבה מהחקירה נגד תנובה.
רשות ההגבלים פנתה בשבועות האחרונים לכמה שחקנים מרכזיים בשוק המזון, ובהם גם שטראוס, וביקשה מהם מסמכים ומספרים, בעיקר כאלה שנוגעים לשיטות התמחור שלהם. למרות זאת, תנובה עם סירובה למסור מסמכים עשויה להפוך לתיק הדגל של הרשות בשני העניינים שהיא חוקרת לגביה - הסתרת מסמכים ופרקטיקות של תמחור לא הוגן בידי מונופול.
חוק ההגבלים מחייב כל אדם וכל חברה, גם אם אינה מונופול או חברה ציבורית נסחרת, לספק לממונה נתונים לפי דרישתו; לא כל החברות ממהרות לעשות כן. לרשות יש היום כלי אחד להתמודד עם מצב כזה - חקירה פלילית. בשנים עברו נרתעו הממונים משימוש בכלי זה בשל המשאבים האדירים שהוא גוזל, ולכן מבקשים ברשות לפתח מסלול של עיצומים כספיים, בדומה לזה שרשות ניירות ערך החלה ליישם באחרונה. כדי להכשיר את המהלך הזה מחפשים זה זמן מה ברשות תיק גדול עם חשדות להסתרת מסמכים - ותנובה נפלה לידיהם כפרי בשל.
הקושי להגדיר מחיר הוגן
אולם החקירה המשמעותית באמת אינה קשורה כלל לגילוי המסמכים, אלא נועדה להפריך או לאשש את החשדות הגדולים באמת - שימוש לרעה בכוח מונופוליסטי. גם בעניין זה הטיפול בתנובה פורץ דרך ועשוי ליצור דוקטרינה חדשה לגמרי של טיפול תחרותי בתמחור וקביעת מחירים. חוק ההגבלים העסקיים מאפשר להטיל סנקציות פליליות נגד מונופול שהשתמש באופן מופרז בכוחו, למשל בתחום קביעת המחירים, כלומר קבע מחירי "מכירה בלתי הוגנים", כפי שמכנה זאת חוק ההגבלים העסקיים. כמה תביעות נזיקין הוגשו בישראל על בסיס סעיף זה, אולם במישור הפלילי נמנעה הרשות כמעט לחלוטין מהתמודדות משפטית בזירה הזו. הסיבה - הקושי לקבוע מהו מחיר הוגן.
באירופה פותחו שני מבחנים למחיר לא הוגן: מבחן עלויות הייצור, הבודק אם ההפרש בין המחיר להוצאות הייצור מוגזם; והמבחן ההשוואתי - השוואה למחירים הנגבים בשווקים גיאוגרפיים שונים. בישראל, לעומת זאת, נותרה הקרקע המשפטית בעניין זה בתולית.
מקרה שעשוי להיות תקדימי
תנובה, לפי החשד, ניצלה את כוחה לרעה והעלתה מחירים בקטגוריות שבהן העריכה כי הצרכנים "שבויים" בידה בשל מגבלות כושר הייצור של מתחרותיה. החשד הוא שתנובה סבסדה מוצרים לא רווחיים באמצעות העלאות המחירים האלה ואולי גם השתמשה בכוחה המונופוליסטי כדי להשפיע על תנאי ההתקשרות שלה בשוק.
אם הרשות חשפה במסמכים שתנובה הסתירה את הפעולות האלה שהחשד בגינן התעורר אצלה מלכתחילה, עשוי המקרה הזה להיות תקדים להתמודדות ראשונה של הרשות עם השאלה מהו מחיר לא הוגן שקובע מונופול - האם מחיר לא הוגן יכול להיות גם נמוך באופן לא סביר? האם סבסוד מוצרים בקטגוריות לא רווחיות אסור ומהם המבחנים המדויקים לתמחור לא הוגן? במובן זה, תיק תנובה עשוי להפוך משמעותי במיוחד בערכו המשפטי, לא רק בערך החדשותי שלו, והוא עשוי לשרטט את הכללים להתנהגות כל הספקים המונופוליסטיים - ולא רק בשוק המזון.
