• תפריט
דעות

ועדת הריכוזיות – אכזבה

חרף הכוונות הטובות נכשלה הוועדה כשלון חרוץ בהגנה על טובת הציבור

עמירם גיל 09:3928.09.11
נפתח בחדשות הטובות: חלק מהמלצותיה של ועדת הריכוזיות ראויות מאד. לאו דווקא בגלל שהן יורידו את יוקר המחייה בישראל - זה לא עומד לקרות, בטח שלא בטווח הקצר והבינוני - אלא בעיקר משום שלראשונה התמודדה ועדה ציבורית באופן כה מקיף עם שליטתן החונקת של 20 משפחות במשק הישראלי.

 

ההמלצות בדבר ההפרדה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות ובדבר חיזוק כוחם של הגופים המוסדיים על מנת שיטיבו להגן על החסכונות שלנו הן מבורכות, וחשוב שתצלחנה את צבא הלוביסטים הממתין להן בכנסת.

 

אבל הסיפור לא נגמר כאן. חרף הכוונות הטובות ועדת הריכוזיות נכשלה כשלון חרוץ בהגנה על טובת הציבור לנוכח כמה מהעיוותים החמורים ביותר בשוק ההון.

 

הדוגמאות הבולטות הן פירמידות השליטה, המאפשרות לטייקונים להתעשר על חשבון הפנסיה והחסכונות שלנו; עסקאות בעלי עניין, שמתבצעות על ימין ועל שמאל ומעבירות עוד ועוד הון ונכסים לידי קומץ בעלי שליטה; ושכר הבכירים המושחת, שאיבד כל קשר למציאות ובעיקר לביצועים האמיתיים של התאגיד. כל אלה יוסיפו כנראה לשגשג ולפרוח בחסות המלצותיה של ועדת הריכוזיות.

 

וכל זאת מדוע? משום שהפתרונות שהציעה הוועדה לעיוותים הללו חלשים ובלתי מספקים. קוראים להם ״כללי ממשל תאגידי״ והם מתמקדים בפרוצדורה, לא במהות, של קבלת ההחלטות בתאגידים.

 

למשל, הממשל התאגידי אינו עוסק בשאלה איזו עסקה ראויה ואיזו פסולה, האם שכר חודשי של מיליון שקל למנכ״ל ללא קשר לביצועים הוא תקין וכו׳. במקום זאת, הממשל התאגידי עוסק בפרוצדורה הנדרשת לשם אישור העסקה בדירקטוריון, בוועדת הביקורת ובאסיפה הכללית, כולל איזה רוב נחוץ בהצבעה וכיוצא באלה. הכל כמובן חשוב מאד אבל לא נוגע בתוכן ההחלטות.

 

אם היינו כעת בארצות הברית או באנגליה, ייתכן שהפתרונות האלה היו מספקים. שם מלכתחילה שוק ההון רחב ומבוזר, אין מספר כה קטן של בעלי שליטה שחולשים עליו, והכוח הנתון בידי הדירקטורים ובעלי מניות המיעוט הוא אפקטיבי. אבל מה לעשות שאנחנו בישראל.

 

וכאן כולם מכירים את כולם, שוק ההון קטנטן ויד רוחצת יד. בישראל הדירקטורים והגופים המוסדיים לא באמת נלחמים בשבילנו כי הם מקבלים שכר וג׳ובים מבעלי השליטה ונפגשים איתם בבריכה בשבת. ולכן, לא משנה כמה כוח ניתן להם, וכמה נפלא יהיה הממשל התאגידי שנחיל עליהם, הם פשוט לא הולכים לצאת נגד החברים והקולגות שלהם.

 

המשמעות העצובה היא שוועדת הריכוזיות יכולה להשמיע עד מחר הצהרות מרגשות אודות ״תחרות״ ו״שבירת הקרטלים״, אבל אם המלצות הוועדה תולות את כל התקוות בממשל התאגידי בו ייפעלו הדירקטורים והמוסדיים, הרי שספק אם משהו הולך להשתנות.

 

אז מה צריך לעשות? קודם כל להכיר בכך שעוד לא מאוחר מדי. הוועדה טרם הגישה את המלצותיה הסופיות, ובחודשים הקרובים חברי הוועדה יוכלו להתעשת ולנסח המלצות חדות ונשכניות יותר. כאלה שלא יסתפקו רק בשיפור הפרוצדורה אלא בתיקון המהות. זה גם התפקיד שלנו, הציבור, לתבוע זאת מהוועדה ומהפוליטיקאים שמינו אותה.

 

הנטל הוא אפוא על חברי ועדת הריכוזיות - הם צריכם לגלות כעת אומץ ולקבוע בבירור מה מותר ומה אסור לבעלי שליטה לעשות. חבל שימתינו למישהו אחר שיעשה עבורם את העבודה, כי זה פשוט לא יקרה.

 

הכותב משמש ראש הקליניקה לאינטרס הציבור בשוק ההון במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות