מי ימנע את בעיית הטרמפיסט?
מדיניות רווחה שמסייעת לאוכלוסיות חלשות לא סותרת את הרצון לפתור את בעיית הטרמפיסט. אפשר וחשוב ליצור מערכת תומכת באוכלוסיות חלשות שממומנת מהמיסים של האוכלוסיות החזקות
עכשיו כששמענו מה תמליץ ועדת טרכטנברג נראה כי אף אחד לא מציע פתרון לבעיית הטרמפיסט (free rider problem). שהיא בעיה ידועה בכלכלה המגדירה מצב שבו קבוצה של אנשים נהנית ממוצר מסוים אך לא משלמת עליו. קחו למשל אדם שעובר את הכביש בעיר שבה הוא לא גר ונהנה מתאורת הרחוב. הוא למעשה לא שילם על התאורה אבל נהנה ממנה. מי שכן שילם עבור תאורת הרחוב הם תושבי העיר שמימנו אותה מתשלומי הארנונה שלהם. המקרה הזו הוא לא בעייתי בגלל שהשימוש של ה"טרמפיסט" בתאורה לא פוגע בתושבי העיר שיכולים להמשיך ליהנות מתאורת הרחוב.
אך קחו מקרה אחר שבו תושבי העיר מממנים את תחזוקת חוף הים או פארק בעיר שלהם. במקרה הזה כשיגיעו יותר מדי אורחים מחוץ לעיר (טרמפיסטים) תושבי העיר יסבלו מצפיפות בחוף או בפארק וכבר לא יוכלו ליהנות מהמוצר עבורו שילמו.
אחת הדילמות בכלכלה היא כיצד מונעים מצב שבו בעיית הטרמפיסט פוגעת במוצר ומורידה מערכו. למרות זאת נראה כי בישראל אף אחד לא נותן את הדעת על הטרמפיסטים הרבים ולא מנסה לפתור את בעיית הטרמפיסט שקיימת כמעט בכל מקום.
ראשית הטרמפיסטים שמעלימים מס וממשיכים ליהנות ממוצרים עבורם אחרים משלמים. על פי הערכות כ-20% מהתוצר בישראל הוא כלכלה שחורה (עסקאות עבורן לא משולם מס) מה שמסתכם בכ-20 מיליארד שקל בשנה שרשות המסים לא מצליחה לגבות. במקרה הזה מי שמשלם מס נפגע בגלל שיכל לקבל מוצר טוב יותר עבור כספו (למשל חינוך טוב יותר או מערכת בריאות טובה יותר) אם גם האחרים היו משלמים מס או לפחות לקבל את אותו המוצר בפחות כסף (אם כולם היו משלמים מס אז מי שמשלם היום מס היה משלם פחות).
כמובן שחשוב להזכיר את אותן אוכלוסיות שלאורך שנים נהנות ממוצרים ציבוריים כמו חינוך, בטחון ובריאות אך לא משלמות מיסים או תורמות לתוצר הלאומי. גברים חרדים ונשים ערביות הן אוכלוסיות בהן אחוז ההשתתפות בשוק העבודה הוא נמוך מאד (גם במונחים בינלאומיים) וכמובן גם תשלומי המס. אוכלוסיות אלו נהנות מאותן מוצרים ציבוריים כמו יתר הציבור שמשלם מס.
חשוב לציין כי מדיניות רווחה שמסייעת לאוכלוסיות חלשות לא סותרת את הרצון לפתור את בעיית הטרמפיסט. אפשר וחשוב ליצור מערכת תומכת באוכלוסיות חלשות שממומנת מהמיסים של האוכלוסיות החזקות. אך בישראל כמו בישראל מערכת תומכת באוכלוסיות חלשות יוצרת בעיית טרמפיסט מדרגה שנייה.
במקרה כזה קיימים לא מעט טרמפיסטים שמנצלים את מערכת הסיוע וקופצים על העגלה.
קחו למשל את הסיוע שנותן הביטוח הלאומי לאוכלוסיות שונות שמטרתו לעודד יציאה לעבודה. האם אין טרמפיסטים שמקבלים סיוע אבל עובדים ומרוויחים ב"שחור"?. האם באמת כל האמהות החד הוריות הן חד הוריות? ומדוע נשים שמרוויחות משכורות גבוהות ונמצאות בעשירון העליון ויותר צריכות לקבל קצבת ילדים מביטוח לאומי ונקודות זיכוי ממס הכנסה?
לכל השאלות שהוצגו כאן אין תשובות וכפי הנראה גם לא יהיו תשובות. בפתח שנת תשע"ב ולאחר 63 שנים עדיין לא השכילה מדינת ישראל לפתור את בעיית הטרמפיסט ולהגיע לצדק חברתי אמיתי. אבל חשוב שנזכור שככל שיעלו יותר טרמפיסטים על העגלה כך יהיה קשה יותר לעגלה הזו שנקראת כלכלת ישראל לזוז.
הכותב הוא מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, ראש המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל


