$
דעות

ועדת טרכטנברג תגיש היום את מסקנותיה לראש הממשלה

המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי־כלכלי יוצגו היום לציבור ולראש הממשלה. "כלכליסט" מנתח את הגבולות והעקרונות שלפיהם שרטט פרופ' מנואל טרכטנברג את מפת הדרכים לשינוי פני החברה

תומר זלצר ושאול אמסטרדמסקי 07:1126.09.11

50 ימים לאחר שמונה לעמוד בראש הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי, יתייצב היום פרופ' מנואל טרכטנברג בפני המבחן הגדול ביותר בקריירה שלו. אחרי קיץ מטלטל יתבוננו הישראלים החדשים בתשומת לב מוגברת בפרופ' טרכטנברג מקריא לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו את ההמלצות שחיבר עם צוות מומחיו. הם יבחנו מקרוב אם המלצותיו מבשרות על שינוי כיוון אמיתי בסדר העדיפויות הכלכלי־חברתי בישראל - שינוי הכיוון שלמענו יצאו להפגין ברחובות.

 

היום הזה צריך להיות היום שבו החל תיקון משמעותי בחברה הישראלית. אבל יש לכך תנאי מחייב: הציבור הישראלי מוכרח להישאר ערני. הוא חייב לעקוב אחרי נבחרי הציבור ומשרתי הציבור ולוודא כי החלטות מתבצעות וכי תוכניות מיושמות. אחרת, היום הזה עלול להתגלות כיום שבו נשבר סופית אמון האזרחים במערכת הציבורית.

 

פרופ' מנואל טרכטנברג פרופ' מנואל טרכטנברג צילום: איציק בירן
המלצות הוועדה יהיו - מטעמים אלה - רק יריית הפתיחה בקרב על עתיד החברה הישראלית. אתמול פרסם טרכטנברג את עשרת הדיברות שהנחו אותו בכתיבת המלצות הוועדה. הנחות יסוד שמרכיבות את תפיסת עולמו החברתית־כלכלית. במידה רבה, הנחות אלה הוגדרו על ידיו בנאום מכונן שנשא באוניברסיטת תל־אביב לפני שבועיים. חזרנו לאותו נאום, שהיה ההתבטאות הפומבית המרכזית של טרכטנברג מאז מונה לעמוד בראשות הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי. בין אלפי המילים הוא שרטט "מפת דרכים" לקראת שינוי פני החברה. הוא גם הבהיר היטב מה הגבול שאותו לא יעבור.

 

"אני מודה ומתוודה: אני חסיד של כלכלת שוק ואני מאמין בה. כל אחד מאיתנו רוצה להיות אדון לעצמו ולא להיות כפוף למערכת שקובעת מה יעשה ואיך יתפרנס. כל אדם רוצה להתקדם בחיים - גם בפן הכלכלי־חברתי, ובלבד שהתקדמות זו תהיה כתוצאה מתגמול הוגן על מאמץ ויכולת. המאה ה־20 הפכה לבית קברות עצום לקורבנות של הניסיונות לכפות על האנושות אידיאולוגיות ששללו את טבע האדם - והתרסקו. לזה לא ניתן יד".

 

פירוש: מגרש המשחקים שבו משחק טרכטנברג מסומן בבירור - אנחנו נשארים בתחומי כלכלת השוק. מי שמצפה לפתרונות רדיקליים ולשינוי פרדיגמה כלכלית - יתאכזב. אבל מי שמקבל את גבולות הגזרה יצטרך לבחון את טרכטנברג באופן אחר: כמה "כשלי שוק" חשובים הוא מזהה ואילו פתרונות נועזים ויצירתיים הוא מציע כדי לשנות את סדרי העדיפויות בישראל.

 

"השינוי לא יהיה מיידי. כל אחד מבין שוועדה שפועלת בפרק זמן כה קצר ובלחצים כה כבירים לא יכולה להביא מזור וישועה. זהו לא תפקידה. אנחנו נעזור ונביא המלצות לצעדים ממשיים - אבל באותו רגע המלאכה רק תתחיל. נדרשת התגייסות מסיבית של עם ישראל במטרה לקדם את האג'נדות שיהיו גלומות בדו"ח. אנחנו רק יכולים לכתוב את פרק המבוא של מה שצריך לקרות כאן".

 

פירוש: על פי המסתמן, הדו"ח יכלול שלושה סוגי המלצות: צעדים לטווח הקצר, צעדים לטווח בינוני־ארוך ואמירות ערכיות. בשבועות ובחודשים הקרובים פוליטיקאים רבים, מקורבים ובוחשים למיניהם ינסו למסמס ככל האפשר את המסקנות. בלי לומר זאת במפורש, טרכטנברג אומר לציבור - נדרשת עוד הפגנה של 400 אלף ישראלים חדשים שיתבעו מהממשלה לאמץ את הדו"ח. זהו המסר המרכזי שהציבור הישראלי חייב לשנן.

 

"אמנם לשמחתי יש ועדה שעוסקת בריכוזיות שהממשלה השכילה להקים, ואנו ערים לפעילות הברוכה שלה, אבל גם לנו יהיה מה להגיד בנושא זה וזוהי חובתנו".

 

פירוש: למרות הבטחותיו של נתניהו, למסקנות ועדת הריכוזיות שפורסמו בשבוע שעבר אין ולו קשר רופף לבעיית יוקר המחיה. אחד הפרקים המרכזיים בדו"ח של טרכטנברג ינסה לטפל בסוגיה הזו. העצמת התחרות במשק היא הצעת פתרון קפיטליסטית מובהקת לבעיית יוקר המחיה. המחירים יירדו, אבל מי שישלמו מחיר גדול יהיו העובדים בחברות, שייאלצו "להתייעל". מעניין אם טרכטנברג יזכור אמירה אחרת שלו מנאומו, שלפיה "עובדים הם לא רק שורה בדו"ח הרווח וההפסד".

 

"החברה הישראלית קמה על רגליה ואמרה בקול צלול וברור: עד כאן, אנו משתוקקים לערכים של סולידריות וצדק שחשבנו שנמחקו מהלקסיקון של המדינה. מי שחושב שאפשר למסמס את זה, לחכות שהגשם הראשון ישטוף את הרחובות מאותה כמיהה - טועה טעות מרה. יש לנו הזדמנות להיות חלוצים בעולם: לעצב כלכלת שוק עם פנים אנושיות. זו הזדמנות שאסור לפספס".

 

פירוש: הגשם הראשון כבר שטף את הרחובות, רוב האוהלים כבר קופלו - אבל טרכטנברג, שלא ממש מגיע מבית מדרשו הפוליטי של נתניהו, לא ירשה לעצמו להצטייר כבובה. מי שפגש אותו בשבועות האחרונים התרשם שהוא מודע לתפקיד ההיסטורי שקיבל. שאלה אחרת, שעליה עדיין אין תשובה, היא האם נתניהו, אביר ההפרטה וקיצוצי המסים לעשירים ולתאגידים, יוכל לעכל את העלאת מס ההכנסה ומס החברות במטרה לממן את הרחבת השירותים החברתיים, או האם יקבל מעורבות ישירה של המדינה ביצירת דיור בר־השגה? "נתניהו עובר תהליך משמעותי של שינוי", אומרים גורמים המקורבים לוועדה. נחכה ונראה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x