$
משפט

זה עו"ד משתלם

למרות התלונות על הצפת המדינה בעורכי דין, מתברר שהמקצוע עדיין אטרקטיבי יותר מאחרים. בוגר אוניברסיטה שהתקבל למשרד גדול יכול לכסות את הוצאות התואר בתוך 10 חודשים בלבד. בוגר מכללה יקרה יעשה זאת בשנה וחצי

ענת רואה 08:3625.09.11

הבעיה הגדולה ביותר שאיתה מתמודד ענף עריכת הדין בישראל היא הצפת המקצוע שהביאה להכפלת מספר עורכי הדין בתוך עשור, מ־23 אלף בשנת 2000 למספר שיא של 48 אלף פרקליטים בשנת 2011. בימים אלה מנסה ראש הלשכה שנבחר לאחרונה, עו"ד דורון ברזילי, לקדם יחד עם שר המשפטים יעקב נאמן יוזמות שונות שינסו - באיחור ניכר - להקשות על כניסתם למקצוע של אלפי סטודנטים הגודשים מדי שנה את הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות. אולם לא בטוח שקיים צורך אמיתי ביוזמה הזו.

 

מחקר מיוחד שנערך עבור "כלכליסט" שופך אור על הסיבה המשמעותית ביותר כנראה, המובילה לכך שתואר במשפטים הוא עדיין מבוקש כל כך. המחקר, שנערך על ידי חברת GLawBAL העוסקת בייעוץ והשמה למשרדי עורכי דין, בחן את פרק הזמן שייקח לעורך דין ממוצע להחזיר את ההשקעה הכלכלית בתואר במשפטים. המסקנה המפתיעה היא שבמקרים רבים ההשקעה תוחזר עוד לפני שהסטודנט יוסמך כעורך דין - כלומר, עוד במהלך תקופת ההתמחות.

  

 

על פי הממצאים, סטודנט למשפטים שלמד באחד המוסדות המתוקצבים, קרי אוניברסיטאות, שבהן שכר הלימוד עומד על 9,500 שקל בשנה, ובהנחה נדיבה למדי שסטודנט ממוצע ישים כ־6,000 שקל נוספים בשנה על הוצאות נלוות כמו צילומים, ציוד משרדי ומחשב - הוא יחזיר את ההוצאה הכלכלית של 3.5 שנות התואר, 60 אלף שקל, בתוך כ־10 חודשים בלבד מרגע תחילת ההתמחות. כל זאת בהנחה שאותו סטודנט יתקבל להתמחות באחד המשרדים הגדולים, וישתכר 6,000 שקל נטו בחודש.

 

אם הסטודנט יתקבל להתמחות במשרד קטן, שבו השכר החודשי נמוך יותר ועומד בממוצע רק על 4,000 שקל נטו, הרי שההשקעה תוחזר בתוך 14 חודשים. במילים אחרות, ההשקעה בלימודים תכוסה במלואה לאחר חודשיים בלבד של עבודה כעורך דין מרגע סיום ההתמחות.

  

טקס הסמכה של עורכי דין טקס הסמכה של עורכי דין צילום: אלכס קולומויסקי

 

גם המחשב בחישוב

 

אך התמונה אינה מלאה כל עוד מדברים רק על בוגרי האוניברסיטאות. הצפת מקצוע עריכת הדין מוסברת בעיקר על רקע פריחת המכללות למשפטים, שכן רובם של עורכי הדין המוסמכים מדי שנה הם בוגרי מכללות למשפטים. שכר הלימוד ברוב המכללות אינו מסובסד ועומד בממוצע על כ־30 אלף שקל בשנה. אלא שמהמחקר מתברר כי גם מצבו של בוגר המכללה אינו רע במיוחד בכל הקשור לכיסוי הוצאות התואר. על פי הממצאים, גם אם מוסיפים לעלות שכר הלימוד כ־8,000 שקל בשנה למימון צילומי מסמכים, מחשוב וכד', תלמיד המכללה שיתקבל להתמחות באחד המשרדים הגדולים יחזיר את ההשקעה העומדת על 140 אלף שקל - בתוך פחות מ־20 חודשים. המשמעות היא שבתוך כ־8 חודשים מרגע שהחל לעבוד כעורך דין לאחר הסמכתו, מימון התואר יהיה מאחוריו.

 

סטודנט שלא יצליח להתקבל לעבודה במשרדים הגדולים והמצליחים וייאלץ "להתפשר" על עבודה במשרד קטן עם שכר נמוך יותר, יחזיר את מלוא ההשקעה מלימודי המשפטים במכללה בתוך 27 חודשים. כלומר, רק אחרי שנה ורבע שבהן עבד כעורך דין.

 

זה המקום להדגיש נקודה חשובה הנוגעת למחקר ולממצאיו. מקצוע עריכת הדין ייחודי בין השאר בשל העובדה שלעוסקים בו אין תאריך תפוגה. הווה אומר, כי ההעדפה לכוח אדם צעיר וזול שקיימת במקצועות רבים אחרים לא בהכרח קיימת בו, שכן לא ניתן להשוות בין כישוריו של עו"ד ותיק ומנוסה לכישורים של עו"ד צעיר. מצב זה שונה, למשל, מן הנהוג במקצועות ההייטק, שהעוסקים בהם מתלוננים כי בשלב מסוים נעצרת התקדמותם וניתנת העדפה למוחות צעירים יותר. בתחום המשפט עורכי הדין יכולים, וברוב המקרים כך גם קורה בפועל, להישאר במקצוע עד לגיל הפרישה ואף מעבר לו. כך, בניגוד למקצועות רבים אחרים, עורכי דין אינם צריכים להכין לעצמם תוכנית מגירה לקריירה שנייה, לאחר שיגיעו לגיל מסוים ויהפכו למבוקשים פחות.

 

עו"ד דודי זלמנוביץ. הנתונים מתייחסים לסטודנט חסכן עו"ד דודי זלמנוביץ. הנתונים מתייחסים לסטודנט חסכן צילום: גלעד קוולרצ'יק

על רקע זה, העובדה שאת ההשקעה מלימודי המשפטים אפשר להחזיר עוד במהלך ההתמחות או בשנת העבודה הראשונה, יכולה אולי להסביר את הביקוש העצום שיש כיום ללימודי המשפטים.

 

עלויות גבוהות במרכז

 

ניר גלעד, שותף בחברת GLawBAL שערכה את המחקר, מסביר כי בעולם - ובפרט בארצות הברית ובבריטניה, נוהגים למדוד פקולטות בפרמטרים מדידים רבים היוצרים לבסוף מדרוג אוניברסיטאות, המשמש כסייע לסטודנטים לעתיד בתהליך בחירת האוניברסיטה. אחד הפרמטרים הנמדדים בדירוגים אלה הוא החזר ההשקעה על עלות הלימודים - ROI. ההנחה המסתתרת מאחורי ניתוח הפרמטר הזה היא שסטודנטים בוחנים את תקופת הלימודים, בין היתר, בעיניים כלכליות. כך, כמו בכל השקעה כלכלית, סטודנט יבקש להחזיר את קניית החוכמה בפרק הזמן הקצר ביותר.

 

באופן כללי, חישוב החזר ההשקעה מורכב לא רק מעלות שכר הלימוד וההוצאות הנלוות לו, אלא גם מעלות הוצאות נוספות בתקופת הלימודים. כל אלה מושווים מול ההכנסה הפוטנציאלית של בוגר מוסד הלימוד בתחום שאותו למד.

גלעד ולצדו מנכ"ל GLawBAL עו"ד דודי זלמנוביץ, שערכו את המחקר עבור "כלכליסט", ביצעו בנוסף לבחינת משך הזמן להחזר העלויות הישירות של התואר, גם בדיקה של פרק הזמן שבו תוחזר ההשקעה הכלכלית במלואה. בדיקה זו בחנה את כל העלויות העקיפות החלות על סטודנט בתקופת הלימודים, דוגמת שכר דירה, מחיה, נסיעות ובילויים. בחישוב זה לא הובאו בחשבון מלגות, הנחות ומענק שחרור.

 

התחשיב התבסס לפי הערכה שסטודנט מוציא 5,400 שקל בחודש על מחיה שכוללת שכר דירה בדירת שותפים, לרבות ההוצאות הנלוות: מזון, תחבורה, ביגוד ואפילו בילויים מדי פעם בפעם. בפועל, עו"ד זלמנוביץ מדגיש כי להערכתו סכום הוצאות כולל זה מתייחס לסטודנט חסכן למדי, כשסטודנטים רבים מוציאים סכומים גבוהים יותר ונדרשים אף להוצאות של 7,000 שקל בחודש - גם אם הם מתגוררים עם שותפים - בשל עלויות המחיה הגבוהות והקבועות, בעיקר במרכז הארץ.

  

 

מהנתונים עולה כי לסטודנט שירכוש את התואר במוסד מתוקצב וישתבץ בארגון או במשרד שמשלם שכר יחסית גבוה, הן בהתמחות והן כעורך דין, יידרשו כ־31 חודשים כדי לכסות את הוצאותיו הישירות והעקיפות לכל אורך שנות הלימוד. מדובר בשנת התמחות שלמה ושנה וחצי של עבודה כעו"ד.

 

אם אותו סטודנט ישתלב במשרד עורכי דין קטן המשלם שכר נמוך יותר, יידרשו לו כמעט 45 חודשי עבודה כדי להחזיר את כלל הוצאותיו בתקופת הלימודים. תחשיבים אלו מתבססים על ההנחה שמשרד גדול ישלם לעו"ד לאחר התמחות שכר חודשי שינוע על ממוצע של כ־8,500 שקל נטו, בעוד שמשרד קטן או משרד הממוקם בפריפריה ישלם כ־6,000 שקל נטו לעו"ד המתחיל.

 

סטודנטים שלומדים במכללות שאינן מתוקצבות ומשלמים שכר לימוד גבוה, יזדקקו לתקופה ארוכה יותר לשם החזרת מכלול הוצאותיהם. כך, סטודנט שהתקבל לעבודה במשרד גדול או במשרד בוטיק יזדקק לכ־38 חודשי עבודה כדי להחזיר את כל חובותיו. לעומתו, עו"ד צעיר שהחל את הקריירה שלו במשרד קטן יותר יידרש ל־56 חודשי שכר כדי לכסות את כל הוצאות לימודיו - העקיפות והישירות. במילים אחרות, 3.5 שנות העבודה הראשונות במקצוע יוקדשו למימון הכשרתו כעורך דין.

 

חסמים נמוכים בתחום

 

אולם הגמול הכספי אינו הגורם היחיד לאטרקטיביות של תחום עריכת הדין לצעירים הישראלים. בעיני רבים, התחום קורץ גם בשל העובדה שלשכת עורכי הדין מציבה חסמים נמוכים למדי כרף כניסה למקצוע. על בחינות ההסמכה לעורכי הדין נמתחת כבר שנים ביקורת בטענה שהבחינה אינה בודקת כישורים משפטיים, אלא רק יכולת שינון. בנוסף, מי שנכשל בבחינה יכול לגשת בחלוף שישה חודשים שוב. לרוב, לאחר שחזר ושינן את החומר בפעם השנייה, הוא יעמוד בה בהצלחה. באופן זה, פוחת מאוד החשש של סטודנט הבוחר להתחיל לימודי משפטים, שלפיו בסופו של דבר הוא לא יצליח לקבל הסמכה כעורך דין וכחבר בלשכת עורכי הדין.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x