אגו אגו תרדוף
לו היו שני הצדדים - טורקיה וישראל - מגיעים לנוסחת התנצלות והבעת צער עמוק על אובדן חיים, היינו יכולים לבטא קודם כל אנושיות וחרטה, שני פרמטרים החיוניים בתהליכי גישור ושמירה על סטטוס קוו בין שני פרטנרים
07:45
23.09.11
רבות נכתב על המשבר בין ישראל לטורקיה ברמה המדינית-ביטחונית, הפוליטית והכלכלית. אולם, הייתי רוצה למקד את תשומת הלב למערכה המנוהלת בעיקר על ידי האגואים של שני מנהיגי המדינות.
ישראל וטורקיה, מדינות בעלות מעמד גאו פוליטי וחשיבות אסטרטגית במזרח התיכון, מנהלות משבר מדיני באמצעות שני מנהיגים, הנראים מהצד כמו זוג שוורים עיקשים וחסרי רסן, שאינם רואים דבר מלבד רמיסת כבודו של האחר, גם במחיר מדיני, בטחוני וכלכלי.
בטוחני שעיניהם של הרוב המכריע מקרב שני העמים נשואות אל ההנהגה בפליאה, שכן הציפייה ממנהיגים אלה היא לקחת אחריות כוללת למצב מדינתם מבחינת ביטחון מדיני וכלכלי. הם אינם פועלים בזירה ריקה, עליהם לשקלל כל כך הרבה מרכיבים העלולים להשפיע על המשבר הנוכחי, החל מערעור השקט היחסי וחשש מפני הסלמה אזורית, עבור לאיום הכלכלי והתיירותי שעלול לפגוע בשתי המדינות.
ניהול משבר מדיני דורש נחישות ושמירה על האינטרסים של מדינתך מחד, אך גם כבוד עצמי ואצילות כלפי היריב מאידך. אולם, המשבר הנוכחי, שיצא מכלל פרופורציה, חוסה בצלה של שורת השפלות החל מחוסר רצון למצוא נוסחת גישור על תוצאות המשט, דרך הכיסא הנמוך של השגריר הטורקי וכלה בהדלפות דו"ח החקירה ע"י ישראל בניגוד למה שסוכם בין הצדדים.
השפלות אלה מוסיפות אדי דלק למאבקי האגו בין המנהיגים, מאבקים שאולי זוכים לדקת תהילה מצד האספסוף אבל ברמה האסטרטגית והבינלאומית מתפרשים כחולשה וכחוסר יכולת לגשר בין האינטרסים של שני הצדדים.
אני שואל את עצמי כיצד נפערה התהום העמוקה ומה קרה לדיפלומטיה השקטה והמושכלת?
לו היו שני הצדדים מגיעים לנוסחת התנצלות והבעת צער עמוק על אובדן חיים, היינו יכולים לבטא קודם כל אנושיות וחרטה, שני פרמטרים החיוניים בתהליכי גישור ושמירה על סטטוס קוו בין שני פרטנרים.
עלינו להפנים כי קיים קשר הדוק בין מנהיגים לבין הכלכלות אותן הם מובילים, וככל שנקדים להבין זאת, נוכל לקחת את תנופת הפיתוח של שתי המדינות צעד אחד קדימה לטובת שני העמים.
הכותב הוא שותף-מנהל במשרד "שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון", לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון
