פרשת הבנק הטורקי: ביהמ"ש דחה אפשרות להוסיף פרטים חדשים נגד שלמה נחמה
השופטת יהודית שבח דחתה את הבקשה מתחילת השבוע בהחלטה קצרה בנימוק כי "העתרות לבקשה תחזיר את התיק לנקודת ההתחלה ולסבב שלישי של בקשות ותגובות"
20:03
14.09.11
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יהודית שבח דחתה אתמול (ג') בהחלטה קצרה ולא מנומקת את הבקשה מתחילת השבוע להוסיף פרטים חדשים שהתגלו במסגרת ההליכים הפליליים נגד דני דנקנר אודות מעורבותו של יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, שלמה נחמה, בפרשה הידועה בשמה "פרשת הבנק הטורקי".
"העתרות לבקשה תחזיר את התיק לנקודת ההתחלה ולסבב שלישי של בקשות ותגובות", כתבה השופטת בהחלטה הקצרה. הנימוק להחלטה תמוה בעיקר לנוכח העובדה כי ההליך הפלילי מוסיף אור חדש לפרשה והתביעה האזרחית נמצאת עדיין בשלביה הראשוניים, שלבים הנקראים קדם-משפט.
הבקשה שהוגשה בתחילת השבוע על ידי התובעים בתיק נמסרה בעקבות המלצת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד דני דנקנר בפרשה. השופטת התבקשה לאשר תיקון של התביעה הנגזרת נגד נושאי המשרה בבנק. "במסגרת הודעת הפרקליטות נודע לראשונה כי לנחמה היה עניין אישי בכריתת הסכם בין הבנק ו-RP לבין בעל המניות בנק פוזיטיף, כיון שהשקיע סכומי כסף לא מבוטלים ב-RP (כ-1.3 מיליון דולר) בזמן שהיה יו"ר הדירקטוריון של הבנק והיווה חלק מגרעין השליטה בבנק", נכתב בבקשה, "נחמה לא גילה, קרוב לוודאי, לחברי הדירקטוריון הבנק את דבר עניינו האישי בעסקה".
התובעים ביקשו למעשה לכלול את אותם פרטים חדשים במסגרת הבקשה לאשר את התביעה כתביעה נגזרת.
מדובר למעשה בשתי בקשות שאוחדו לאחת. הראשונה הוגשה במרץ 2010 בגובה 88 מיליון שקל על ידי בעל מניות בבנק הפועלים, יששכר רובין, שביקש לאשר את התביעה כתביעה נגזרת (תביעה שמוגשת בשם הבנק). בתביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, התבקש בית המשפט לאשר תביעה נגד דנקנר וחברי הדירקטוריון שכיהנו ב־2005. במרכז הפרשה עומדת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף ב־2005, כאשר רובין טוען שחברי הדירקטוריון ודנקנר הסבו לבנק הפועלים נזק בעקבות העסקה. הבקשה השניה הוגשה בחודש יולי שעבר על ידי מאיר אלתר בגובה 71.6. לבסוף אוחד הדיון בשתי הבקשות.
מהבקשה המקורית של רובין עלה, כי באוגוסט ובספטמבר של אותה השנה התקשרה אלרן השקעות, שדנקנר היה בעל מניות ודירקטור בה, בשתי עסקאות עם קרן ההשקעות האמריקאית RP. בדצמבר דיווח הפועלים כי חתם על הסכם לרכישת השליטה בבנק הטורקי, ובמסגרתו הייתה אמורה גם RP לרכוש מניות.
הבנק והקרן קבעו מנגנון פיצוי במידה שזו תהיה מנועה מלבצע את ההשקעה, וכאשר ב־2008 אכן לא קיבלה אישור מהרשויות הטורקיות, הפועלים שילם לה 88 מיליון שקל. לטענת רובין, זהו תשלום מופרך - פי חמישה ממה שנקבע בהסכם. טענה נוספת היא שהפיצוי אושר ללא הליך מסודר, וכי דנקנר הסתיר את היותו בעל עניין כבעלי אלרן, השותפה העסקית של הקרן.
