המדינה מתקשה לוותר על לאומי

כמעט שנתיים חלפו מאז ששר האוצר יובל שטייניץ הכריז בגאון על כוונתו למכור את האחזקות של המדינה בבנק לאומי עד סוף 2009. מי שלא ממש קנה את ההבטחה הזו היה שלמה אליהו, שמחזיק ב־9.6% ממניות לאומי ושואף להפוך לבעל השליטה לאחר השלמת ההפרטה. "אני רוצה לראות בעיניים שלי שהמדינה מוכרת את המניות", אמר אז אליהו בספקנות, והיום מתברר עד כמה צדק.

תחילה, שטייניץ דחה את המכירה ל־2010 במטרה להשפיע על זהות מחליפו של היו"ר איתן רף - מהלך שנכשל בסופו של דבר עם בחירתו של דוד ברודט לתפקיד ביולי 2010. כחצי שנה לאחר מכן, בינואר האחרון, מכרה המדינה 5% מלאומי ב־1.3 מיליארד שקל ונותרה עם אחזקה של 6%. אין כל בעיה לממש את האחזקה היום, אך על רקע הירידות החדות בבורסה (מניית לאומי איבדה 34% מתחילת השנה) ההערכה היא כי השלמת ההפרטה ירדה מהפרק לפחות בחודשים הקרובים.

ביום שכן תושלם הפרטתו, לאומי יהפוך לבנק ללא גרעין שליטה. אף שהתנהלות בנק ללא גרעין שליטה מוסדרת בחוק מ־2004, בנק ישראל ומשרד האוצר מקדמים תיקון לחוק שיקבע כללי משחק חדשים ויעצים (יש הטוענים מדי) את כוחו של בנק ישראל בפיקוח ובהשפעה על הרכב הדירקטוריון.

לאחר המכירה בינואר, נעתר האוצר לבקשת בנק ישראל שלא למכור את יתרת האחזקות בלאומי עד להשלמת החקיקה. ואולם, הצעת החוק עדיין תקועה בוועדת הכספים: הדיון האחרון בעניין התקיים ביוני, והדיון הבא יתקיים רק אחרי החגים. וגם אז, מקורבי אליהו (ובהם חיים רמון) שטוענים כי החוק החדש נועד לפגוע בו אישית, ינסו לשכנע את הוועדה שאין צורך בחקיקה.

המטרה של בנק ישראל היא לדאוג שהחוק החדש וההפרטה יושלמו עד קיץ 2012, שבו ייבחרו חמישה דירקטורים בלאומי. בקיץ האחרון הצליח אליהו להכניס שני מועמדים לדירקטוריון (עמוס ספיר וציפי סמט), ואם הסטטוס קוו הנוכחי יישמר, הרי שהוא צפוי להגדיל את כוחו. על מהלך יצירתי של האוצר - ניצול מחיר המניה הנמוך כדי להגדיל את אחזקת המדינה, לבצר את השפעתה בטווח הקצר ולמכור ברווח בהמשך הדרך - אף אחד לא מדבר כרגע.

המהלך של אליהו בקיץ האחרון היה חוקי לחלוטין, אבל בבנק ישראל ממש לא אהבו אותו ויעשו הכל כדי למנוע שידור חוזר בעוד כמה חודשים. ייתכן מאוד שהמלצות ועדת הריכוזיות שיפורסמו בקרוב יחזקו את יכולתו של בנק ישראל להעביר את החוק. אחת מהמלצות הוועדה, שבה חבר המפקח על הבנקים דודו זקן, תהיה לבצע הפרדה, ברמה כזו או אחרת, בין הבעלות על אחזקות בנכסים ריאליים ופיננסיים. כדי להרחיב את אפשרויות מכירת הנכסים הפיננסיים, יטענו בבנק ישראל, צריך לבסס את התשתית החוקית לקיומם של בנקים ללא גרעין שליטה. וכשבנק ישראל יפציר בח"כים לבצע מהלך לצמצום הריכוזיות, קשה להאמין שהם יוכלו להתנגד.