גוש היורו לא יקרוס אלא ישנה צורה
מדינות חלשות ובעלות מבנה חוב בעייתי יפרשו ממנו, ובמקומן ייכנסו אליו כמה מדינות אחרות
גוש היורו, שהצליח ב־12 שנות קיומו למצב את עצמו כגוש מטבע הרזרבות השני בחשיבותו בעולם, פשוט לא יכול לקרוס, אבל לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב הוא ישנה את המבנה הפנימי שלו - כך לפחות מעריכים מומחים העוקבים אחרי גוש היורו. לדעת אותם מומחים, מדינות חלשות ובעלות מבנה חוב בעייתי יפרשו ממנו, ובמקומן ייכנסו אליו כמה מדינות אחרות.
בין המדינות המוזכרות כמועמדות אפשריות להצטרף לגוש היורו מציינים המומחים את צ'כיה ואת שתי המדינות הבלטיות ליטא ולטביה. זאת לאחר שהמדינה הבלטית השלישית, אסטוניה, הצטרפה לגוש היורו רק השנה.
בראש המדינות המועמדות לעזיבת גוש היורו ניצבת כמובן יוון, שהסיכוי לחדלות פירעון שלה הפך בימים האחרונים לעובדה כמעט מוגמרת. מדינות נוספות שייאלצו ככל הנראה ביום מן הימים לפרוש מגוש היורו הן שותפותיה של יוון לקבוצת מדינות ה־PIIGS: פורטוגל, אירלנד וספרד.
בינתיים גלש סיפור המשך קיומו של גוש היורו מהמגרש הכלכלי גם אל המגרש הפוליטי. בגרמניה, שהבנקים שלה הם החשופים ביותר לחוב הממשלתי של יוון, הולכים וגוברים הקולות מן הרחוב שמתנגדים להמשך הסיוע האירופי לכלכלת יוון. כי כאשר הבנק המרכזי של אירופה (ECB) רוכש איגרות חוב של ממשלת יוון כדי לאפשר לה למחזר את חובה, המשמעות המעשית של מהלך זה היא, בין היתר, העברה תקציבית מכיסו של משלם המסים הגרמני לממשלת יוון.
בנקודה זו, מציינים המומחים, נקלעה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל למלכודת שבה היא ניצבת מול אלה שהעלו אותה לשלטון. לדברי המומחים, מרקל מבינה את הבעייתיות הכרוכה ביציאה לא מבוקרת של יוון מגוש היורו, והיא חוששת, ובצדק רב, מיצירת אפקט דומינו שישפיע לרעה על מדינות אחרות החברות בגוש.
אבל הקנצלרית גם מודעת היטב לעובדה שההיחלצות שלה להגנת יוון כדי לשמור על שלמות גוש היורו עלולה לעלות לה בכישלון צורב בבחירות הקרובות. סקר דעת קהל שנערך השבוע מראה כי כ־75% מהגרמנים מתנגדים להענקת סיוע נוסף ליוון. להערכת המומחים, מרקל תתקשה לפיכך להגן על היורו, כאשר על הכף השנייה של המאזניים מונח הסיכון לאבד את התואר של אשה ראשונה, ועוד ממזרח גרמיה, שהגיעה לתפקיד הרם של קנצלרית גרמניה.
