איך מממנים אנרגיה
לקראת כנס "חשמל ברשת – בין אנרגיה מתחדשת להתייעלות אנרגטית" של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה בחסות בנק ירושלים
מרבית הפרויקטים הגדולים בתחומי התשתיות והאנרגיה נשענים על מימון בנקאי. במימון מסוג זה משעבד הגוף המממן את הפרויקט עצמו, לרבות מערך החוזים ותזרים המזומנים הנובע ממנו, מתוך הנחה שבמקרה כשל של היזם יוכל הגוף המממן להיכנס לנעלי היזם ולהמשיך להיפרע בין אם ע"י המשך תפעול הפרויקט ובין אם ע"י מכירתו.
מימון מסוג זה, המכונה project finance, דורש מהגוף המממן מקצועיות רבה, הכרה עמוקה של תחום המימון ויכולת בחינה מעמיקה של הפרויקטים ושל יכולת פירעון האשראי מתוך הפרויקט.
בנוסף, דורשות עסקאות מסוג זה מהגוף המממן פיתוח מיומנות בתחום ניהול הפרויקט, וכן בקרה ומעקב באופן סדיר ומקצועי אחר העמידה ביעדי התוכנית העסקית ובהתניות הפיננסיות השונות שהציב הגוף המממן.
הבנקים העוסקים בתחום המימון לאנרגיה סולארית מתמודדים עם שתי מגבלות עיקריות:
מגבלת לווה בודד - מאחר ומקור ההחזר המזוהה של הלוואות בתחום הסולארי הינו בדרך כלל תזרימים המתקבלים מחברת החשמל, יחשבו מימונים מסוג זה כחבות של חברת חשמל. על כל מוסד בנקאי לוודא שחבות זו אינה חורגת ממגבלת לווה בודד. בהתאם להוראות נוהל בנקאי תקין (הוראה 202) מגבלת לווה בודד של גוף בנקאי תהיה בשיעור של עד 15% מסך רכיבי ההון המחושב לצורך זה).
מגבלה ענפית - ענף האנרגיה הסולארית נחשב לאחד מענפי התשתיות המצטרפים לענפי הבינוי והנדל"ן ונחשבים ביחד לענף משקי אחד. על כל מוסד בנקאי לוודא שסך החשיפה שלו לענף הבינוי, הנדל"ן והתשתיות לא עולה על 22% מסך האשראי הכולל לציבור של אותו מוסד בנקאי.
אחת הדרכים של המערכת הבנקאית בכלל ושל הבנקים הקטנים בפרט, להתמודד עם המגבלות הנ"ל ולאפשר הזרמת מימון לענף הסולארי הינה חבירה לגופים מוסדיים ומתן מימון משותף (קונסורציום/סינדיקציה).
בדרך זו הבנק מבצע את בדיקות הנאותות של הפרויקט, את הניהול השוטף של האשראי והבקרות השוטפות, ומשמש כנציג הגופים מעניקי האשראי בכל הקשור לקשר מול הלקוח, כאשר מרבית האשראי מוענק בד"כ ע"י הגוף המוסדי.
שיטה זו מאפשרת התנהלותו של שוק אשראי זריז, גמיש ומקצועי לחברות ופרוייקטים בתחום האנרגיה הסולארית, כאשר כל הגופים המעורבים במימון נהנים מיתרונות השיטה.
כיוון שנתח האשראי העיקרי אינו נרשם בספרי הבנק, יכול הבנק להגדיל את פעילותו בתחום ולנצל באופן מיטבי את ההון המוקצה לעסקאות מסוג זה. הגופים המוסדיים נהנים מחיסכון בעלויות ייזום העסקה, התפעול והבקרה, מיצירת אלטרנטיבת השקעה אטרקטיבית תוך גיוון תיק הנכסים וביצוע השקעה ארוכת טווח המשיאה תשואה נאה ופרמננטית לאורך זמן. היזמים בתחום האנרגיה הסולארית נהנים מתהליך עבודה מהיר, אפקטיבי ומקצועי למול הגופים המממנים, ויכולים להרחיב את פעילותם מול חברות הביטוח.
במבט לעתיד, ניתן להעריך כי שיתוף בין הבנקים לגופים המוסדיים במימון עסקאות בתחום התשתיות ילך ויגבר.
התחייבותה של ישראל לארגון ה-OECD, לפיה עד שנת 2020 כ-10% מייצור החשמל של מדינת ישראל יופק מאנרגיות מתחדשות, יחד עם הגברת המגבלות הרגולטוריות על גופים בנקאיים, ורצונם הגובר של גופיים מוסדיים להשקיע בנכסים ריאלים, עתידים לייצר מוטיבציה הולכת וגוברת בקרב הגופים המממנים להגדיל את שיתופי הפעולה ביניהם ולחזק מודלים של מימון זריז ומקצועי לענפי התשתיות בכלל, ולתחום האנרגיה הסולארית בפרט.
הכותב הוא אנליסט אשראי במחלקה לבנקאות מסחרית בבנק ירושלים.


