מחפשים רשת ביטחון: קרנות שער מיועד גייסו 3.5 מיליארד שקל מתחילת השנה

הפתרונות היצירתיים של מנהלי הקרנות צצים תמיד בזמנים של משבר ושל פדיונות גבוהים. החודשים האחרונים הנחיתו מכה קשה על תעשיית הקרנות והמשקיעים בה, לאחר שירידות השערים החריפות בשוק המניות ובשוק האג"ח הקונצרני היו מלוות בפדיונות כבדים: 20 מיליארד שקל ב־5 החודשים האחרונים.

בתקופה כזו, ציבור המשקיעים זונח את כל כללי האצבע בנושא ניהול השקעות: בחינת ההשקעה צריכה להתבצע לאורך זמן, דבקות והתמדה בהשקעה בדרך כלל משתלמים וקבלת החלטות פזיזות דווקא בתקופות קשות מסתיימת כמעט תמיד במפח נפש. המשקיע, שמצוי בלב הסערה המטלטלת, מחפש אחר פתרונות השקעה בטוחים עם רמת ודאות גבוהה יחסית, כמו הקרנות הכספיות השקליות. אלא שהקרנות הכספיות נותנות מענה ספציפי באפיק השקלי והקצר בלבד, ונמצאות בקצה הסקאלה של רמת סיכון נמוכה (כאשר גם פוטנציאל הסיכוי נמוך).

לאור חוסר הוודאות, מנהלי הקרנות — בדרך באמצעות שינוי מדיניות של קרנות קיימות — מספקים פתרון (זמני) ומציעות למשקיעים את קרנות השער המיועד — קרנות עם פוטנציאל לתשואה מעט גבוה יותר לעומת המק"מים למשקיעים שיתמידו ויישארו בקרנות עד למועד נתון. מדובר בקרנות שבנויות כך שבכל מועד שנקבע מראש, מחיר הפדיון בקרן לא יפחת ממחיר הפדיון המיועד לאותו זמן. בפועל, מנהל הקרן מחזיק את האג"ח הרלבנטיות להתחייבותו ככיסוי שלו עד למועד הפדיון, ובכך מבטיח — בהסתברות גבוהה אך לא מחייבת — שער מיועד למחזיקים ביחידות הקרן.

לא תופעה חדשה

הקמת קרנות כאלה אינה תופעה חדשה: כבר בשלהי 2008 וראשית 2009 הוקמו קרנות מסוג זה על רקע המשבר הכלכלי, שלווה בצניחה חופשית בשוקי המניות ובשערי האג"ח הקונצרניות. הקרנות הפופולריות בתקופה זו היו של מגדל שוקי הון: מגדל (1A) שער מיועד, שגייסה כ־300 מיליון שקל בחודשים נובמבר־דצמבר 2008 ומגדל (1A) שער מיועד רבעוני, עם גיוסים של כ־250 מיליון שקל בחודשים ינואר־אפריל 2009.

היציאה מהמיתון והתאוששות השווקים שינתה את טעמי המשקיעים שהיו מוכנים לצאת בהדרגה מהבונקר שכפו על עצמם ולקחת סיכונים מבוקרים, וכך הטרנד האופנתי הזה התפוגג כלא היה. מקרנות אלו יצאו מאז מאי 2009 ועד לסוף אותה שנה כחצי מיליארד שקל יחד, כמעט כל הסכום שגויס לפני כן.

אלא שנראה שהטרנד חוזר: בחודשים האחרונים הושקו כמה קרנות עם שער מיועד. חלק מהן, כמו קרנות המק"מ של פסגות, משקיעות בני"ע יחיד (שכל אחת מהן מתמקדת במק"מ יחיד) המהווה כיסוי ל"התחייבותן", וחלק בני"ע אחד בעיקר, עם אפשרות להשקיע בכמה ני"ע נוספים כמו הקרן.

דש (00) חיסכון עם שער מיועד מרץ 2013: קרן זו מתחייבת להחזיק לפחות 75% באג"ח ממשלתית שקלית 313 — אג"ח ממשלתית לא צמודה בריבית קבועה שמועד הפדיון שלה הוא במרץ 2013. בין מאי ליולי הספיקה הקרן לגייס כ־250 מיליון שקל, ובדרך דש הקימה עוד שתי קרנות שער מיועד לספטמבר 2013 ולמרץ 2014 — כולן על טהרת האפיק השקלי.

מי שבולטת גם השנה בגיוסים לקרנות שער מיועד היא מגדל שוקי הון עם הקרן מגדל (1A) שער מיועד דו־שנתי, שלה אין התחייבות לני"ע ספציפי, אלא התחייבות להחזיק בעיקר אג"ח ממשלתיות שקליות שיתרת התקופה לפדיונן אינה עולה על שנתיים, או שהריבית שלהן נקבעת אחת לשנה. כמו כן, הקרן יכולה להשקיע גם באג"ח קונצרניות שלהן דירוג מקסימלי (AAA) באותן מגבלות מח"מ ולחשוף 10% מנכסיה לשוק המניות. מראשית השנה ועד סוף יולי גייסה הקרן כ־380 מיליון שקל.

קרנות השער המיועדות והקרנות המתמחות בני"ע ספציפי אינן נחלתן הבלעדית של הקרנות השקליות, ומגמה זו זוכה לביטוי גם באפיקים שונים, כמו למשל באפיק צמוד המדד (פסגות 00 ממשלתי צמוד 613), ובגזרת המט"ח (אקסלנס 0D שער מיועד נקוב בדולרים).

דמי ניהול נמוכים

הטרנד החדש בשוק הקרנות הוא הקמת קרנות נאמנות לפדיון, והמשמעות היא שמנהל הקרן מתחייב להחזיק (עד למועד הפדיון) אג"ח שונות שנפדות באותו זמן. בכך, המנהל מעלה את רמת הוודאות של המשקיע באופן דומה לעיקרון של קרנות שער מיועד.

כך למשל, קרן חדשה בשם פסגות (00) בונד 20 לפדיון מתחייבת להחזיק את מרבית נכסיה, כ־75%, ב־20 האג"ח הנכללות במדד תל בונד־20, כאשר ההתחייבות היא להחזיק את האג"ח עד למועד פדיונן, ובמועד הפדיון של האג"ח להחליף אותן באג"ח חדשות שנכנסות למדד במקומן. כמו כן, האחזקה באג"ח אלו תהיה בשיעור קבוע ככל האפשר, אך לא בשיעור זהה לכל אחת.

קרן נוספת וקצת שונה מקודמתה היא מגדל (00) אג"ח לפדיון עד 4/2015 שבה ישנה אחזקה מינימלית של כ־75% באג"ח קונצרניות מישראל שמדורגות בדירוג BBB מינוס או גבוה מכך, ומועד הפדיון שלהן חל בין סוף ספטמבר 2014 לראשית אפריל 2015.

כיום פועלות בשוק קרנות הנאמנות כ־30 קרנות נאמנות המספקות שער מיועד, מתמחות בני"ע ספיציפי או מיועדות לפדיון. 24 קרנות כאלו מהן הושקו בשנה האחרונה, והן הספיקו לגייס מתחילת השנה ועד סוף יולי כ־3.5 מיליארד שקל בהובלת קרנות המק"מ של פסגות.

דמי הניהול של קרנות אלו נמוכים מהממוצע ועומדים על כ־0.3% בלבד.

בחצי מקרנות אלו ישנה הגבלה על מספר יחידות ההשתתפות. כלומר, ישנה קיבול ת מוגבלת לגודל הקרן, וצעד זה נועד למנוע גיוסים אינסופיים לקרנות שהן לא תמיד רווחיות למנהלי הקרנות — לפחות בתחילת דרכן — עקב דמי הניהול הנמוכים.

מלחמת דמי הניהול בין בתי ההשקעות יוצרת מצב שבו בשש מהקרנות דמי הניהול נמוכים יותר מגובה עמלת ההפצה לבנק, וב־13 קרנות דמי הניהול שווים לעמלת ההפצה. בכל המקרים האלה מנהלי הקרנות בעצם מסבסדים את המשקיעים כדי להגדיל את קצב הגיוסים לקרנות שבניהולם, וזאת גם על חשבון השורה התחתונה של רווחי מנהלי הקרנות.

פתרון זמני לבעיות

רובן המוחלט של הקרנות השער המיועד וקרנות הנאמנות לפדיון הושקו בחודשים האחרונים או בתחילת 2011, ולכן לא ניתן לבחון את ביצועיהן לאורך זמן ולהשוות אותן לאלטרנטיביות אחרות שקיימות בשוק. אחד העקרונות המרכזיים שעומד מאחורי קרנות אלו הוא ההתמדה בהשקעה, ובסופה יוכל המשקיע — ברמת וודאות וביטחון גבוהים יחסית — לדעת לצפות את התשואה שהוא אמור לקבל. זאת, כמובן ללא התחייבות מצד מנהל הקרן.

יש לזכור כי בדומה לתופעות חולפות שראינו במהלך השנה, מדובר בטרנד נוסף שנועד להגדיל את רמת הוודאות והביטחון של המשקיעים בקרנות. הדגש במקרה זו הוא על ה"אריזה של המוצר" - קרנות שער מיועד וקרנות לפדיון - ופחות על אפיק ההשקעה, על אף שמרבית הקרנות הללו מתמחות באפיק השקלי.

להערכתנו, כל עוד התנודתיות ואי־הוודאות תמשיך להיות גבוהה והחששות של המשקיעים יימשכו, הרי שקרנות אלו יתפסו חלק מרכזי בנוף של תעשיית הקרנות והן יוכלו לתת מענה נוסף לצרכי המשקיעים.

השורה התחתונה

בתי ההשקעות מציעים לאחרונה את קרנות ה"שער מיועד", הפועלות במגוון אפיקי השקעה, וגובות דמי ניהול נמוכים במיוחד. יש לקחת בחשבון כי מדובר בטרנד שלא בהכרח ישרת משקיע המחפש השקעה לטווח הארוך

צבי סטפק הוא יו"ר מיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות