למה מדינות מתעקשות לא לבקש סליחה
עם דרישות להתנצלות ממצרים ומטורקיה, ישראל ניצבת במקום לא פשוט מבחינת המשפט הבינלאומי. מומחים: "התנצלות עלולה להוביל לתביעות פיצויים ואף לתביעות על פשעים בינלאומיים. צריך להיות זהירים"
09:10
29.08.11
ישראל נמצאת בימים אלה תחת מתקפת בקשות להתנצל - מטורקיה על הרג הפעילים על סיפון המרמרה, וממצרים על מותם של השוטרים המצרים במהלך הפיגוע בגבול לפני כשבוע. "יש חיה כזו, התנצלות, במשפט הבינלאומי. זהו סוג של סעד, כמו תשלום פיצויים", אומר ד"ר יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה, "המעניין הוא שמדינות מעדיפות לשלם מאשר להתנצל".
ב־1999, במהלך ההפצצות האמריקאיות על יוגוסלביה, הופצצה בטעות השגרירות הסינית בבלגרד. ארה"ב התנצלה, שילמה פיצויים, אבל הודיעה שעשתה זאת לפנים משורת הדין כיוון שאין עליה חובה משפטית לעשות זאת, בגלל הסיבה הפשוטה - לטענתה - שבמלחמה אין איסור על טעויות. ישראל, בסיפור המצרי לפחות, מעדיפה להביע צער ולא להתנצל. "ניסוח כזה של הבעת צער", אומר שני, "הוא סוג של התנצלות שאין בצדה נטילת אחריות".
ההתנצלות כסעד משפטי הופיעה גם בבוררות בין צרפת לניו זילנד, כאשר סוכנים צרפתים הטביעו ב־1985 ספינה של גרינפיס במימי ניו זילנד. הבורר, מזכ"ל האו"ם, קבע במקרה זה התנצלות ללא סייג כאחד הסעדים.
האוטובוס השרוף לאחר הפיגוע בגבול מצריםצילום: אריאל חרמוני
אולם מה משמעותה המעשית של התנצלות? "נטילת אחריות משפטית יכולה להוביל לתביעת פיצויים עבור נזק שנגרם למשפחות החיילים, ואפילו לתביעה בינלאומית בגין פשעים בינלאומיים", אומר פרופ' נתן לרנר, מומחה למשפט בינלאומי מבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי, "הכל תלוי בסמנטיקה וברטוריקה של הדברים. לכן, על המתנצל להיות מאוד זהיר. הדבר הנכון הוא ששתי המדינות יסכימו גם על הנוסח וגם על כך שהסיכום שהושג יסיים את התקרית. ההתחייבות הזו לא מחייבת צדדים שלישיים או אינדיבידואלים, אבל היא תסיים את העניין בין המדינות".
"ישראל יודעת להביע צער"
ד"ר צבי מזאל, מי שהיה שגריר ישראל במצרים, אמר לאחרונה בראיון לגלי צה"ל כי למיטב ידיעתו וזיכרונו, "ערבים אינם מתנצלים אף פעם". אולי הם לא מתנצלים בפני ישראל, אבל את תשלום הפיצוי הגדול ביותר בתיקי פיצויים בינלאומיים - 2.7 מיליארד דולר - שילמה לוב ב־2003 לאחר שהכירה באחריותה, במכתב רשמי למועצת הביטחון של האו"ם, לפיגוע במטוס פאן־אם מעל לוקרבי ב־1988 שבו נהרגו 270 בני אדם. אולם קדאפי הסכים לקחת אחריות ולשלם רק לאחר שהוטלו עליו סנקציות כלכליות בינלאומיות קשות.
שני מסכים כי הגישה לעניין היא תלויית הקשר תרבותי. "באמריקה הלטינית, למשל, למדינות קל יותר לשלם פיצויים מאשר להתנצל", הוא אומר, "אצלנו, ישראל יודעת להביע צער, כמו ב־1967 כשהיא הטביעה בטעות את הספינה האמריקאית ליברטי. עם זאת, אינני זוכר התנצלות שהובעה בסכסוך באזור".
ואכן, ישראל כבר התנצלה בעבר, אך לא בהקשר לסכסוך אלא בעקבות הפרת קוד נימוסין. היה זה כשסגן שר החוץ דני איילון התנצל בפני שגריר טורקיה בישראל אחמט אוגוז צ'ליקול, בעקבות שיחת ההשפלה שבה הושב השגריר על כיסא נמוך במיוחד בתחילת 2010. איילון ציין שלא היתה כוונה לפגוע בשגריר, ואם נגרמה פגיעה כזו ישראל מצרה על כך.
כמו כן, ב־1953 במהלך פיגוע בצירות הסובייטית בתל אביב נפגעה רעיית הציר. ישראל התנצלה, אך למרות זאת ניתקה ממשלת ברית המועצות כל יחסים דיפלומטיים עם ישראל עד לשיחות חשאיות שנערכו בסופיה כארבעה חודשים לאחר מכן.
ישראל מצדה זכתה לסוג של התנצלות מממשלת גרמניה, עם הסכם השילומים, שנתן לכלכלת ישראל תנופה אדירה בשנות החמישים. המהלך החל בספטמבר 1951, עם הצהרה שנתן קנצלר גרמניה דאז קונרד אדנאואר ביחס לשואה, שגררה בזמנו ויכוח אם אכן מדובר בבקשת סליחה כנה.
"פעולה מוצדקת, אך לא מידתית"
בתקרית ההשתלטות על המרמרה לפני יותר משנה, אמנם הודיע לאחרונה שר הביטחון אהוד ברק שישראל תשקול התנצלות, אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו סתם על הגולל על האפשרות הזו בקובעו שישראל לא תתנצל. דו"ח פאלמר של האו"ם מקבל אמנם את עצם חוקיות הסגר שלו טוענת ישראל, אבל מבקר אותה על עוצמת השימוש בכוח.
"ייתכן שהפעולה עצמה מוצדקת מבחינת המשפט הבינלאומי, אולם השימוש בכוח לא היה מידתי", אומר שני. "ניתן להפריד בין חוקיות למידתיות, וגם על פעולה לא מידתית יש מקום להתנצל במקרים מסוימים. השאלה היא מה רוצה הצד השני - התנצלות, פיצוי או ערובה שהמקרה לא יחזור".
"התנצלות היא בהחלט תחילת ראיה שניתן להשתמש בה בהליך משפטי, נזיקי או פלילי", מדגיש לרנר, "לכן מדינות צריכות להיזהר שמהנוסח לא יהיה ניתן להסיק אחריות ונטילת אשמה. לאלו יש בהחלט השלכות משפטיות".
טעות, טועים, טעינו: התנצלויות בולטות
- יפן התנצלה על טבח שביצע סמוראי ב־11 מלחים צרפתים, ושילמה פיצויים של 150 אלף דולר.
- גרמניה העבירה לישראל 3 מיליארד מארק כפיצוי על מאורעות השואה ומשלמת רנטות לניצולים.
- צרפת התנצלה על הטבעת ספינה של גרינפיס בניו זילנד, ושילמה לארגון 13 מיליון דולר ניו זילנדי.
- ארה"ב התנצלה על הפצצת שגרירות סין בבלגרד ושילמה כ־32 מיליון דולר.
- לוב התנצלה על פיצוץ מטוס פאן־אם מעל לוקרבי ב־1988 ושילמה פיצוי של 2.7 מיליארד דולר.
- גרמניה התנצלה על הטבח בנמיביה ב־1904–1907, אך סירבה לשלם פיצויים.
- איטליה התנצלה על תקופת הקולוניאליזם בלוב ותשלם 5 מיליארד דולר על פני 25 שנה.
