$
בארץ

יהיה טוב, אבל רק אחרי שיהיה רע

מה עומד לקרות לנדל"ן ולענף ההיי-טק הישראלי? מתי תסתיים המחאה החברתית, ומה יקרה למשק הישראלי בשנתיים הקרובות? אל תגידו לא ידענו

יורם יהב 10:01 24.08.11

 

"והנה הסימן העיקרי למחלת השעה - ההתפוררות הפנימית האיומה, ריבוי המפלגות, שנאת אחים האוכלת בנו בכל פה, מעשי ההרס והחורבן הפנימי של המפלגות הקיצוניות, כפי שהם מתגלים מסביב למשפט הידוע. חולה הוא הישוב, וחולה תל אביב". אלה היו דבריו האחרונים של חיים נחמן ביאליק לפני צאתו לחו"ל בגלל מחלתו בשנת 1934.

 

האם כבר לפני קום המדינה ראה ביאליק את בעיותיה של המדינה העומדת לקום כפי שאנו חווים אותן כיום? קשה לבני אנוש לקרוא או לשמוע על עתיד שלא מתאים למערכת הציפיות, התקוות וההוויות שלהם. מי רוצה לשמוע על כלכלה שתיפול, על נדל"ן שיתרסק, על תיירות שתרד או על פשע שיתגבר? כולנו אוהבים לחיות בתוך אזור נוחות בטוח, ללא שינויים קיצוניים, עם אהבה, שמחה, הכנסה, ביטחון, ניקיון ורוגע. אבל מה לעשות, חברים, שאנחנו חיים בתקופה שקצב השינוי בה ותנאיי חוסר הוודאות שאופפים אותה לא נראו בימינו אנו. מה שהיה זה לא מה שיהיה וכדאי שנתחיל להתרגל למציאות הזאת ולעשות משהו אחר בנידון. לא נעים להיות נביא הזעם אפילו אם כוונותייך טובות, אבל לפעמים אין ברירה. אלה הם תרחישי העתיד שאני מנבא לישראל.

 

1. הנדל"ן בישראל יתרסק: שלוש שנים אני חוזר ואומר שהולכת להיות כאן נפילה ענקית. לפחות עד עכשיו, טעיתי בגדול. לא רק שהנדל"ן לא נפל, אלא להיפך, שווי הנכסים במקרים מסוימים הוכפל. אבל (ויש כאן "אבל" גדול), יש לעשות את הבידול בין רכישה לשם השקעה לבין רכישת הדירה או הבית שלך. במקרה השני, אין כל משמעות לעלייה או ירידה של שווי הנכס כל זמן שהינך מתכוון לגור בו לאורך חייך. מאידך, במקרה של השקעה, כאן לדעתי אנשים הולכים לחטוף, ליפול ולהתמוטט בגדול. גם בארה"ב אנשים חשבו ש"לעולם לא יפלו כאן המחירים" - עד שהגיע המשבר הכלכלי ופוצץ לאנשים את האשליה בפנים. מחירי הבתים והדירות נפלו בעשרות אחוזים וגרוע מכך, בלתי אפשרי היה למכור בית.

 

האזהרה והעצה שלי פשוטות וישירות. אם אתם מושקעים בבתים או בדירות עם הלוואות במינוף גבוה (כלומר מרבית רכישת הנכס ממונפת ע"י הבנק), מכרו אותם כמה שיותר מהר. אחרת, תוותרו ללא כסף וללא הנדל"ן. אם אתם גרים בבית או דירה בבעלות מלאה שלכם, או שהמשכנתא נמוכה מאוד ואין בכוונתכם לעזוב בעתיד הנראה לעין, שכחו מהאזהרה והמשיכו לחייך ולנוח במבצרכם.

 

2. סוף עידן ההייטק: אילו הייתה באפשרותי היכולת לקבוע יום הודיה לאומי, הייתי עושה זאת לכבוד סטנלי פישר. האיש פשוט הציל את כלכלת מדינת ישראל מהמשבר האחרון ועד לימים אלו. בזמן שמדינות העולם התרסקו בזו אחר זו, פרופסור פישר שמר על עקרונות הכלכלה המאוזנת עם רכישות מטבע חוץ, שמירה על ריבית נמוכה ואומץ נדיר של אמירות אמת ואי פחד מעימותים כמו בפרשת דנקנר בבנק הפועלים. אבל אפילו פישר לא יכול לעובדה שקטר הצמיחה של מדינת ישראל - תעשיית ה"היי-טייק", קפוא. משום מה, השיח הציבורי לא מדגיש ומזכיר בעיה זו. אני יושב בקריית עתידים ברמת החייל, ומידע אישי יודע על מספר לא מבוטל של חברות העומדות להיסגר או לעבור מחוץ למדינה. התופעה הזאת פשוט מפחידה. נפילה של חברות גוררת אחריה פיטורים ואבטלה, אי יכולת פירעונות אישיים ועסקיים, אי יכולת תשלומי שכירות ושאר תרחישים כיד הדמיון הטובה.

 

המדינה חייבת להיעזר בתרחישים ולהתייחס אליהם כאילו הם כבר קרו. נניח שהשנה היא כבר 2014 ותעשיית ההייטק הצטמצמה ונהפכה ללא משמעותית. אם אני "מסתכל מהעתיד" ושואל מה עשינו על מנת לפתור את הבעיה, התשובה ברורה: "השקענו בתעשיות המסורתיות, במזון, באנרגיה ירוקה וחלופית, במים, בפיתוח תרופות ובתעשייה הביטחונית". המדינה ומנהיגיה חייבים להתעשת במהירות ולהבין דבר אחד - מה שהיה זה לא מה שיהיה. לו הייתי היום בן 29 בוגר MBA או כל מערכת עסקית אחרת, הייתי שוקל בכל הרצינות להצטרף לחברות לתחליפי מזון, לייצור מזון אורגני, לפיתוח אנרגיות סולאריות ותחליפים לסוללות. הייתי מוותר על קריירה בהייטק שעתידו בספק ורץ לתוך עתיד אחר.

 

3. המהפכה החברתית תגבר: היא כאן ועכשיו ולא תיעלם כל כך מהר עם הגעת החגים והחורף, כמו שסבורים רבים מחבריי. יש כאן תופעה מדהימה שמסמלת פריצת דרך אדירה לעתידה של מדינת ישראל. מדובר כאן על אוכלוסייה מכל קצוותיה של החברה הישראלית. זו התאגדות של חילונים ודתיים, עניים ועשירים, יהודים וערבים, שהמכנה המשותף לכולם הוא שפשוט נמאס להם. "הנוער לשלטון" הוא שם תואר למה שלדעתי אנו רואים כאן. יבוא היום (והוא לא רחוק) שרבים מהחבר'ה הללו יחליטו שנמאס להם מהסיאוב והם יחליטו לקחת שליטה. 450 אלף צעירים נבונים ואידיאליסטים יכולים לשנות את פני הפוליטיקה והממסד הישראלי באופן שאיש מאיתנו לא חלם עליו.

 

קחו את החבר'ה הללו ברצינות. אני רואה מעומק ליבי ממשלה שבראשה עומד ראש ממשלה צעיר שהוא אחד מהמוחים היום. ראינו ראשי ממשלה צעירים בעולם וזה עובד. תארו לעצמכם תמונה מהעתיד של ממשלה שבה יושבים חבר'ה צעירים, יוצאי יחידות מובחרות, נבונים, חדורי אידיאלים, ישרים, מיומנים ובעלי רקע ניהולי בחברות, ולצידם שר ביטחון בוגר כמו גבי אשכנזי או בני גנץ (שתי דוגמאות של אנשים אמיתיים, מנוסים וצעירים ברוחם), ואולי גם שר אוצר כמו סטנלי פישר, אשר מביא לממשלה צעירה ידע וניסיון בוגר. אתם יכולים לתאר לכם תמונה של חוסר שחיתות, יעילות, ישיבות ממשלה וכנסת בנוכחות מלאה, ומצב בו החינוך, התרבות ואיכות הסביבה נמצאים בראש מעיניהם של היושבים בשלטון? אותי, לפחות, זה מלהיב.

 

4. טרגדיית האוכלוסייה המזדקנת: מדובר בתעודת עניות שהולכת להתנקם בנו בגדול אם לא נעשה כמה צעדים דרסטיים ומידיים. במדינת ישראל, אדם בגיל ארבעים ושעה נחשב ל"איש זקן", בעוד בארה"ב מחזירים חזרה לתעשייה את "כסופי השיער" בני ה-65 ומעלה. האמריקאים בצרותיהם העמוקות הבינו שיש ערך מוסף מדהים לאדם שכבר "עשה את זה", לא מונע מרדיפת בצע ולא מתפתה לקחת כל עבודה בגלל מחסור או פחדים של פרנסה. בישראל קיימת אפליה נוראית נגד אנשים מבוגרים ואנו חייבים לשנות אותה הן בחקיקה והן בחינוך.

 

המשנה שלי היא: הצעירים לשלטון ו"הזקנים" חזרה לעשייה. כולנו נזדקן בוודאות (ואני מוכן לערוב לכך בשמי הטוב). גם החבר'ה בני השלושים, שמפגינים כיום בשדרות רוטשילד, יגיעו ברובם לזקנה טובה. מדינת ישראל חייבת לעגן בחוק ובעשייה תמיכה, סבסוד ותוכניות מגוונות לאוכלוסייה המתבגרת. משרד העבודה חייב לפתח תוכניות השמה ותמיכה לבני ה-60 פלוס, ומשרד החינוך גם הוא צריך להיות מחויב לשילוב הצעירים בתוכניות סיוע ונתינה לאוכלוסייה הבוגרת..

 

יהיה רע כדי שיהיה טוב

 

אני מאמין שבאים עלינו ימים קשים. אני מאמין שרמת ההכחשה בחברה הישראלית הגיעה לשיא כל הזמנים ואם לא נתעשת, נהפוך למדינת עולם שלישי ונבכה על העבר הלא ממוצה שלנו. חבורות הצעירים המוחים ברחבי הארץ מסמלים התעוררות, רעננות, מחשבה ואומץ. עלינו להתייחס אליהם במלוא הרצינות, האהבה והקבלה. אם לא נאזין לקולותיהם, יבוא היום ונצטער. חטא היוהרה של הכוח, העוצמה והגדולה הפיל משטרים ואימפריות ענקיות בעבר הלא כל כך רחוק. העובדה שעשינו דברים נפלאים בתחום הכלכלה והחדשנות, לא אומרת שהדברים ימשיכו כך בעתיד. תהליכי הניקוי שנעבור בשנה-שנתיים הבאות יכאבו אבל יביאו אותנו בסופו של דבר לחיים טובים יותר. חייבים להאמין בעתיד טוב יותר - לאחוז בתקווה.

 

הכותב הוא יועץ אסטרטגי בכיר ומנכ"ל חברת הייעוץ yoyahgroup.com

x