הרעה תיפתח מהים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה בתחילת השבוע עוד אחת מאותן סדרות נתונים ארוכות ומשמימות, שבדרך כלל לא מגיעות לידיעת קוראי העיתונים. הפעם עסקה סדרת הנתונים בניתוח יצוא הסחורות הישראלי לפי ענף כלכלי וארצות יעד. עיון מעמיק מעט מהרגיל בנתוני הלמ"ס, יחד עם מה שמתרחש ממש בימים אלה בעולם הגדול, עשוי ללמד משהו על מה שצפוי לנו בהמשך הדרך.

מהנתונים מתברר כי ארצות האיחוד האירופי הן היעד העיקרי ליצוא הישראלי ללא יהלומים. בשנה שעברה ייצאה ישראל סחורות ללא יהלומים לאירופה, בסכום כולל של כ־12.6 מיליארד דולר, לעומת כ־11.6 מיליארד דולר לארה"ב. יצוא הסחורות לאירופה בשנת 2010 היה גדול ב־20% מזה של שנת 2009, אבל נמוך ב־9% מהיצוא בשנה שקדמה למשבר.

כשגרמניה מדשדשת הנתזים עפים

עכשיו, כך נראה, סיפור המשבר הגלובלי מתחיל בדרך זו או אחרת לחזור על עצמו. בשבוע שעבר דווח כי גוש היורו רשם ברבעון השני של השנה צמיחה בקצב שנתי אפסי של 0.2%. מובילת ההאטה היא גרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת, שדיווחה על צמיחה שנתית ברבעון השני של 0.1%, לעומת 1.3% ברבעון הראשון. גם בצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באירופה, המצב לא יותר טוב עם אפס צמיחה ברבעון השני, אחרי צמיחה שנתית של 0.9% ברבעון הקודם.

כאשר כלכלת גרמניה מדשדשת במקום, הנתזים מתחילים לעוף לכל הכיוונים. איטליה, למשל, שהמשק שלה הוא הרביעי בגודלו באירופה, מייצאת לגרמניה פי שניים מאשר לארה"ב ופי חמישה מהיצוא שלה לסין. להאטה בפעילות הריאלית של הכלכלה הגדולה באירופה יש גם משמעות נוספת: הירידה הצפויה בהכנסות תקטין מן הסתם את נכונותה של גרמניה לסייע לשכנותיה מדרום וממערב שמתקשות להחזיר את חובותיהן. העמקת המשבר הפיננסי, על רקע ההאטה בפעילות הריאלית, היא הדבר האחרון שאירופה צריכה עכשיו.

שינוי סדר העדיפויות בסכנה

אם ארצות היעד העיקריות ליצוא הסחורות שלנו יקנו פחות, ייפגעו גם היצואנים הישראלים. רמז ראשון למה שצפוי לנו בתחום זה קיבלנו כבר בשבוע שעבר: ברבעון השני של השנה גדל כלל היצוא בשיעור שנתי של 3.4% בלבד לעומת 9.8% ברבעון הקודם. היצוא ללא יהלומים וחברות סטארט־אפ גדל רק ב־0.5%, לעומת 10.2% ברבעון הראשון. כאשר היצוא נפגע הוא בדרך כלל לא לבד, ופגיעה אפשרית בו תתגלגל די מהר גם אל ענפים אחרים במשק.

במילים פשוטות, מה שהולך ומתפתח עכשיו ממערב לנתב"ג בהחלט לא מבשר טובות. המשק הישראלי, שמפנה כ־45% מכלל הסחורות והשירותים שהוא מייצר ליצוא, צפוי להיכלל גם הוא ברשימת הנפגעים משובו של המשבר אל המדינות שמעבר לים. אפשרות כזאת היא כמובן בשורה רעה לכולנו. היא עלולה להיות קשה במיוחד לאלה שהאמינו ששינוי סדרי העדיפויות הלאומיים נמצא ממש בהישג יד.