5 דברים ששמענו ממנו
צוות רוטשילד בראשות פרופ' טרכטנברג יחל מחר בשמיעת רעיונות מהציבור, אך ה"אג'נדה הכלכלית־חברתית" שחיבר טרכטנברג ב־2007 כבר עוזרת לנבא מהם הפתרונות שיוגשו בחודש הבא
את הרמז הראשון לפער הגדול שצפוי להיות בין ציפיות המוחים ברחובות לבין פתרונות הצוות שבראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, סיפק ראש הממשלה כבר בתחילת השבוע שעבר כשאמר ש"הפתרונות לא צריכים להביא לפשיטת רגל כפי שקורה באירופה". גם שר האוצר הוסיף כי "אם נסטה מהמדיניות הכלכלית שלנו, אנו עלולים ליפול מהגשר מהר מאוד".
שורת רמזים נוספת מסתתרת בדו"ח עב־כרס בשם "אג'נדה כלכלית־חברתית לישראל" שחיבר טרכטנברג ב־2007, כשעמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה בתקופת ממשלת אולמרט. בהנחה שאנשים בגיל טרכטנברג (61) כבר לא משנים את עמדותיהם, ניתן להבין מהמסמך מ־2007 מה צפוי באג'נדה של 2011. "כלכליסט" משרטט את חמשת יסודות התוכנית הצפויה:
1. ביצוע התוכנית כמקשה אחת - כבר באג'נדה מלפני ארבע שנים כתב טרכטנברג: "חשיבות ביצוע התוכנית כמקשה אחת נעוצה ביחסי ההשלמה והסינרגיה שבין הכלים המרכיבים אותה. ביצוע חלקי, טלאי על טלאי, עלול לפגוע באפקטיביות של כל אחד מכלי המדיניות לחוד, ואף לייתר את חלקם".
המשמעות: פגיעה משמעותית ביכולת מימוש התוכנית של 2011. טרכטנברג אולי לא זוכר, אבל ניסיון העבר מגלה שההיצמדות לסיסמאות לא הובילה את הרפורמות הכלכליות אצלנו לשום מקום. והדוגמה הבולטת ביותר לכך היא "התוכנית שאין בלתה" מ־1986 של שר האוצר לשעבר משה נסים, שנפלה בסופו של דבר בדיוק על הנושא הזה. מה לדעת טרכטנברג יעשה נתניהו כשהוועדה תציע למשל לבטל את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות כדי לממן הפחתה במס קנייה, וההסתדרות תאיים בהשבתת המשק? האם נתניהו ייכנע שוב לעופר עיני כפי שעשה בדיונים על התקציב הדו־שנתי הראשון, ויגיש לאישור הממשלה תוכנית שהיא בבחינת "טלאי על טלאי"? או שמא יעמוד על שלו, וכל העסק יתמסמס בדיונים בכנסת?
2. שומרים על מסגרת התקציב - "המשמעת התקציבית היא נר לרגלנו".כתב טרכטנברג כבר ב־2007.
המשמעות: הגדלת ההוצאות בתקציב, כדי להיענות לחלק מדרישות המחאה, מחייבת לשנות את חוק התקציב ואת הכלל הפיסקאלי החדש שאישרו הממשלה והכנסת רק בשנה שעברה. כשמחברים זאת לדברים מ־2007 ולדברי נתניהו משבוע שעבר, מתקבלת תמונה ברורה: המימון לתוכנית יהיה חייב להתבצע דרך הקטנת סעיפים אחרים בתקציב המדינה. כלל לא ברור שהח"כים יסכימו לצמצם סעיפי בריאות ורווחה שונים כדי לממן סבסוד מעונות יום.
3. רק חלק מדרישות המחאה ייענו - את האג'נדה הקודמת סיימו חבריה במשפט: "ההשקפה שהנחתה אותנו היא לא שהמדינה צריכה לדאוג לכל צורכי הפרט, אלא שהיא צריכה להעמיד לרשותו את הכלים הדרושים כדי שידאג לעצמו".
המשמעות: פרופ' טרכטנברג הוא לא ג'ון קנדי. אבל בפרפרזה על משפטו המפורסם של הנשיא האמריקאי לשעבר ("אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, תשאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך"), יאמר עכשיו גם טרכטנברג למוחים: הממשלה תלך לקראתכם רק חלק קצר מהדרך. את השאר תעשו בכוחות עצמכם.
4. התוכנית תתפרס על פני מספר שנים - "הפעלת כלי הפעולה תהיה הדרגתית ומדודה, ויישום התוכנית מצריך תכנון ותקצוב רב־שנתי", נכתב ב־2007, "הבטחת תקציב לשנה אחת בלבד תעמיד את היתכנות התוכנית כולה בסימן שאלה. טווח תכנון סביר בהקשר זה הנו תלת־שנתי".
המשמעות: כל מי שציפה לפתרונות מהירים למחירי הדירות והשכירות או יוקר המחיה, צריך להצטייד כבר עכשיו במנות גדושות של סבלנות, ואולי גם לשפר את סביבת המאהל כדי להיערך לחורף, וגם לאביב ולקיץ שיגיעו בעקבותיו.
5. הוועדה תדרוש מחויבות של ראש הממשלה - "תנאי מרכזי לקידום האג'נדה", נכתב ב־2007, "הינו הטלת כובד משקלו של ראש הממשלה לטובת העניין, ומחויבותו המלאה ליישום התוכנית".
המשמעות: זה צפוי להיות הקטע המעניין ביותר בכל הסיפור - לראות את בנימין נתניהו מבצע פליק־פלאק מילולי לאחור, ומסביר לנו מדוע בעצם רצוי לעצור את הפחתת שיעורי מס הכנסה ומס חברות, כדי לממן הפחתה מקבילה בשיעורי מס קנייה והמס על הדלק. כי מה שלא קורה בדרך כלל לכהה העור ולחברבורות הנמר למדנו כזכור כבר לפני זמן רב בתנ"ך.
