השורה התחתונה: איך להתמודד עם ההיסטריה

הדינמיקה של שוק ההון ומגוון הפרמטרים המשפיעים עליו הופכים את ההתנהלות בו למורכבת ומסובכת. בתקופות של עליות שערים הכל פשוט, לכאורה, וללקוחות יש הרבה יותר סבלנות לקנות ולמכור, ללמוד על מכשירי השקעה חדשים, לשמוע הצעות לגיוון התיק ולשקול את הסיכון. אלא שבתקופה של ירידות, "מר היגיון וגברת שכל" מפנים את מקומם לפחד ולהיסטריה. הלקוחות לא רוצים לשמוע, פועלים מהבטן, מאבדים את האמון בשוק ההון וביכולתו להניב ערך עתידי, מוכרים בלי מחשבה - ולרוב במחירי הפסד.

התנהגות זו של המשקיע היא, בעצם, הסיכון הגדול לתיק — גדול הרבה יותר מסיכוני השוק, מהאינפלציה ומהריבית. בתקופה של מגמת ירידה נמשכת, שבה נטיית הלקוח לפעול מהבטן תופסת עוצמה ומרימה ראש, היועץ הוא זה שמנסה להחזיר את קולם של ההיגיון והשכל לשיקולי ההשקעה, להציג באופן ומושכל את סיכוני השוק, לדעת לבודד את סיכוני החברה ולנטרל את השפעותיהן של כותרות העיתונים הדרמטיות.

בסבלנות רבה חשוב להזכיר שוב ושוב ללקוחות שלא מודדים השקעה אמיתית על בסיס יומי, שלא מוכרים בהיסטריה, ושאין היגיון כלכלי במכירה של מניות באופן גורף, מבלי לבדוק אם השתנה משהו בפרמטרים הכלכליים של החברה. דווקא במצב השוק הנוכחי חשוב להמשיך ולדבוק במשמעת הברזל של כללי ההתנהגות הנכונים בניהול השקעות, לא להיכנע לרגש, לשמור על פיזור וגיוון נכסים כדי לצמצם סיכונים ולא להיגרר אחרי העדר.

נכון, ההתמודדות עם האמוציות קשה מאוד. שבעת החודשים הראשונים של 2011 לא היטיבו עם המשקיעים, וגם גלי המחאה בישראל, החובות עד התקרה של המעצמה החזקה בעולם, החובות האבודים של הכלכלות האירופיות ואיומי הפלסטינים על הכרזות חד־צדדיות לא תורמים לתחושת הביטחון.

גם משקיעים שהמתינו בסבלנות ובאיפוק מסוים, בזמן היציאה המסיבית של הציבור מהשוק במאי וביוני, מגיעים כעת בכעס אל היועץ ודורשים למכור את כל התיק ולעבור לפיקדון שקלי. התשובה לשאלה מה עושים אינה חד־משמעית. חשוב לזכור ולהזכיר ללקוחות שאנחנו ממש לא יודעים לקנות בדיוק בנקודת השפל או למכור בדיוק בנקודת השיא. מה שכן ידוע הוא שכאשר פועלים מתוך פחד והיסטריה, לרוב מסיימים במצב הפוך, שבו מוכרים בזול, קרוב לנקודת השפל, וקונים ביוקר קרוב לנקודת השיא.

מידת הנטייה האמיתית לסיכון של הלקוח מתגלה לרוב בעת משבר, ואת הדוגמה הקלאסית קיבלנו באוקטובר־נובמבר 2008, במכירות מסיביות. חלקן היו נכונות ומושכלות, אך רובן המכריע נבעו ממניעים לא רציונליים, והתבררו כטעות כבר כעבור חמישה חודשים. מי ששמר על אלוקציה נכונה והקפיד לדבוק בכללי ההשקעה שהגדיר לעצמו מראש, התגלה כמשקיע חכם יותר, לא קיבע את ההפסדים ונהנה מעליות השערים של 2009.

הכותבת היא מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק ירושלים