משבר החובות הראשון של ארה"ב
ארה"ב הוקמה במידה רבה בגלל משבר חוב. גם עתה יש לשאוף ליצירתיות פוליטית בחיפוש אחר הפתרון
המערב לכוד במשבר חובות. ארה"ב התקרבה לחדלות פירעון ב־2 באוגוסט וסוכנות S&P הורידה את דירוג האשראי שלה ב־5 באוגוסט. באירופה, נגיד הבנק המרכזי ממליץ על הידוק הפיקוח הפיסקאלי כדי להתמודד עם חדלות פירעון פוטנציאלית של מדינות ביבשת.
הן אירופה והן ארה"ב יכולות להפיק לקחים מדפי ההיסטוריה האמריקאית. מאחורי ההערצה הפטריוטית לדור החלוצים מסתתרת העובדה שהם הקימו מדינה חדשה במהלך, ובמידה רבה בגין משבר חוב. יש לקוות שגם את המשבר הנוכחי ניתן יהיה להפוך לרגע דומה של יצירתיות פוליטית.
לאחר קבלת עצמאות מבריטניה ב־1783, המדינות בארה"ב סירבו לשלם את החובות שצברו במלחמת העצמאות. בדומה לאיחוד האירופי היום, המדינה כמכלול סבלה מהיעדר מיסוי וסמכויות. היא לא הצליחה לפתור את בעיותיה הפיננסיות, ובסופו של דבר הבעיות הללו, לרוב בצורת חדלות פירעון חוזרת ונשנית, הובילו לארגון ועידת פילדלפיה ב־1787 שבסופה נוצרה ארה"ב חדשה.
בשנים 1791-1790, אלכסנדר המילטון, שר האוצר הראשון, הפך את ההרס הפיננסי של שנות השמונים לשגשוג בעשור הבא. היקף החובות שיצרה מלחמת העצמאות היה עצום. לחלק מהמדינות לא די משאבים כדי לפרוע אותם, אחרות ניסו לשלמם אך לא הטילו מספיק מסים, ומדינות נוספות, כמו מסצ'וסטס, ניסו להטיל מסים אך התושבים סירבו לשלם אותם ולעתים הגיבו באלימות.
התפקיד המרכזי של החוקה באותה תקופה היה לייצר מנגנון ממשלתי לתשלום חובות. עד 1789 היא גובשה ואושרה, ג'ורג' וושינגטון נבחר לנשיא ומינה את המילטון לראשות משרד האוצר. המילטון לא בא מתחום הפיננסים. הוא כיהן כסגנו של וושינגטון בזמן מלחמת העצמאות ונודע כמהיר קליטה. כשהגיעה העת ללמוד טקטיקות לחימה, הוא קרא ספרי הדרכה צבאיים, וכאשר הגיעה העת להנהיג את הכלכלה האמריקאית, הוא קרא ספרי כלכלה. אולם, אין זה צירוף מקרים ששני אנשי צבא עמדו במוקד הפיכתה של ארה"ב ל"אומה מכובדת" במונחים פיננסיים. שניהם האמינו כי רק מדינה בעלת חוסן פיסקאלי תוכל להחזיק בכוח הצבאי הדרוש כדי להגן על עצמה נגד הכוחות האירופיים.
עם זאת, לא היה זה קל לגרום לדולר לפרוע חובות, זאת בהיעדר תוכניות רווחה שניתן לקצץ מהן או קרנות ממשלתיות שאפשר לחלק מחדש. המילטון ידע שסוג לא נכון של מסים יחליש את הכלכלה הפגיעה ממילא. הוא מיקד את המיסוי ביבוא ובסחורות לא חיוניות - כמו וויסקי.
המילטון נדרש לאישור הקונגרס להחלטתו לגרום לממשל הפדרלי ליטול על עצמו את חובות המדינות, אפשרות שבשלב ראשון נראתה כבלתי סבירה. מדינות מסוימות כבר פרעו את רוב החוב שלהן, ואילו אחרות גילו כי החוב שלהן הפך להיות חלק ממשחק פיננסי של הספקולנטים מניו יורק. מנהיגי הדרום התנגדו להצעת החוק של המילטון וחסמו אותה בקונגרס, אולם לבסוף הושג הסכם פשרה שמתוכו קמה מדינה פיסקאלית אחראית.
המסלול שבו אנחנו מתקדמים היום הוא מהופך. קשה לארה"ב ולעולם כולו להעלות על הדעת חדלות פירעון אמריקאית, מכיוון שלא היתה סיבה טובה לחשוש מכך מאז 1790. האמריקאים יודעים היום מה צריך לעשות: שילוב כלשהו של קיצוצים והעלאות מסים. האירופים גם כן מבינים שצריך למצוא איזון חדש. אולם בעיות החוב ימשיכו להחליש את היסודות הלאומיים כל עוד אירופה וארה"ב לא ימצאו מנהיגים עם הסמכות והנכונות לחזור בגרסה מודרנית על הדוגמה שהציבו עמיתיהם לפני 200 שנה.
הכותב הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד. פרוג'קט סינדיקט 2011, מיוחד ל"כלכליסט"
