השריף האוזר ומלחמתו בדנקנר

מדוע בחרה רשות ני"ע דווקא עכשיו להתעמת עם אי.די.בי, החברה־האם של כור, ולאלץ אותה להכיר בהפסד על אחזקתה במניות קרדיט סוויס?

עד היום נהגה אי.די.בי לרשום את ההפסד בקרן ההון שבמאזן, והתבססה על תקן 39 בתקינה החשבונאית הבינלאומית שאפשר זאת. אלא שבסוף הרבעון השני

משמעות הדבר היא רישום הפסד עתק של 1.8 מיליארד שקל בדו"חות הרבעון השני של כור, ועוד לא נאמרה המילה האחרונה: אם המשבר בשווקים יימשך ומניית קרדיט סוויס תמשיך לצלול גם ברבעון השלישי, יירשם הפסד נוסף.

החלטה סמלית, לאו דווקא מעשית

לפני כחודשיים, כששר האוצר יובל שטייניץ התלבט במי לבחור לתפקיד יו"ר רשות ני"ע - האם בשמואל האוזר או שמא בשוני אלבק (מועמדו של היו"ר הקודם, זוהר גושן) - לחש לו מישהו כי האוזר יהיה אחד שידאג לאינטרסים של הטייקונים. שטייניץ לא קיבל את ההערכה הזו, וברגע האחרון בחר בהאוזר.

והנה, כבר במאה ימי החסד הראשונים שלו בתפקיד, נכנס האוזר לעימות חזיתי ועוד עם מי - עם הטייקון הבכיר, נוחי דנקנר. אמת, גם ההיגיון החשבונאי וגם טובתם של המשקיעים מצדדים בדרישת הרשות להכיר בהפסד הגבוה. אולם כשארבעה משרדי רו"ח גדולים מגישים חוות דעת התומכות בעמדתן של כור ואי.די.בי, הרשות היתה יכולה להחליט גם אחרת, ולאפשר לחברה להמשיך ולרשום את ירידת השווי של קרדיט סוויס בקרן ההון, תוך אימוץ מוקדם ורטרואקטיבי של תקן 9 החדש.

האוזר החליט לאמץ את עמדתה של ראש מחלקת התאגידים ברשות, שיראל גוטמן עמירה, ולסרב לבקשת דנקנר. להחלטה זו משמעות סמלית, ספק אם גם מעשית - שכן בתחילת 2012 תוכל אי.די.בי לאמץ את תקן 9 החשבונאי שיאפשר לה להחזיר את ההפסד לקרן ההון, תוך הכרה ברווח זהה להפסד שרשמה. ובכל זאת, אם שטייניץ היה צריך חיזוק לבחירתו בהאוזר כיו"ר הרשות, הוא קיבל אותה אתמול.

קו משפטי חסר פשרות

ההחלטה אופיינית לדרך הפעולה של גוטמן עמירה, שעוד לפני מינויו של האוזר היתה גורם דומיננטי, ובחודשיים האחרונים הדומיננטיות הזו רק גוברת. הקו המשפטי חסר הפשרות שלה יכול להיות מועיל במקרים מסוימים, אבל בהרבה מקרים אחרים מדובר בגישה פורמליסטית שלא תמיד תואמת את המציאות שבשטח. המדיניות הזו, שהפכה את הרשות יותר ל"שריף של השכונה" ופחות לרגולטור שאמור לסייע גם לחברות, עלולה להפוך לבלם לא רצוי בפני הפעילות השוטפת התקינה של השוק. מבחנו של האוזר (שלעת עתה נראה שהוא מאמץ את הקו הנוקשה) יהיה במציאת שביל הזהב שלא תמיד יחפוף לקו הנוקשה של המשפטנים ברשות. האוזר אמור לבחור יועץ משפטי במקום שוני אלבק, ולאיש זה יכול להיות משקל נכבד בנושא.

האקטיביזם של האוזר בולט בהוראה שנתן לקרנות - לגלות אילו פעולות הן מבצעות כדי להגן על מחזיקי היחידות בהסדרי החוב של דלק נדל"ן וטאו — ובשתי דרישות הגילוי האחרונות מכור. תחילה מדובר היה בשאלת מחיר הרצפה של מניית קרדיט סוויס - המאפשר לבנקים לדרוש מכור פירעון מיידי של ההלוואה שלקחה לרכישת מניות הבנק - וכעת מדובר בסוגיית התקינה המונעת מכור לרשום רווח ולחלק דיבידנד השנה.