אנחנו והפלסטינים: חייבים לקדם שת"פ כלכלי
לשכת המסחר הישראלית-פלסטינית מנסה לחזק את הקשרים הכלכליים בין הרשות לישראל. המבחן יתקיים בשטח ובעשייה כאשר האפשרויות עצומות והרצון בשכם, חברון ורמאללה הוא רב
לפני מספר ימים עצר אוטובוס ישראלי במרכז רמאללה סמוך לכיכר המרכזית המפורסמת. אזור המסחר המרכזי של העיר המה אדם. 35 אנשי עסקים ישראליים, שהגיעו לסיור עבודה ופגישות בעיר בהזמנת ובארגון לשכת המסחר הישראלית-פלסטינית, חצו את הכיכר והחלו לצעוד במעלה הרחוב הראשי. מעבר לכיכר, זיהה בעל חנות הפרחים הגדולה את "התיירים" ותגובתו המיידית והמפתיעה הייתה לצאת לרחוב עם צרור ורדים ולהעניקם לנשים שבקבוצה.
כך מקבלת רמאללה של שנת 2011 את הישראלים הפוקדים אותה, אותם ישראלים שלא יכולים לשכוח – ובצדק – שמרחק שני רחובות ליד, נשחטו כעשר שנים קודם לכן שני חיילי מילואים שנכנסו בטעות לעיר בתחילת מהומות אוקטובר 2000. אך רמאללה של היום היא סיפור שונה לחלוטין, וכדאי לא רק להפנים זאת אלא גם לנצל זאת, כדי לשנות את המציאות בחלון הזדמנות ייחודי בו אנו מצויים.
שני מנהיגים שסולדים מאלימות
בראש ובראשונה מדובר שם בשני מנהיגים שמאז ומתמיד סלדו ובחלו משימוש באלימות ככלי לקידום מטרות לאומיות. סלאם פיאד הגיע לתפקידו כשר אוצר וראש הממשלה, הישר מכיסאו כאחד מבכירי ה-IMF בוושינגטון, ואת כל מרצו וזמנו הוא משקיע - ובהצלחה עצומה - בהקמת תשתיות, מוסדות, ומערכות למדינה שבדרך.
תקציב המדינה נעשה שקוף וחשוף לכל, השחיתות במרבית מופעיה סולקה, הסדר הציבור נשמר, המשטרה מתפקדת והטרור כמעט מוגר. הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) היה האיש, שעל פי אבי דיכטר ראש השב"כ דאז, התנפל על ערפאת בשבוע הראשון של האינתיפאדה, ותבע ממנו לעצור את המהלך, להימנע מאלימות, ולשנות אסטרטגיה. כשזה לא נענה לדרישה, עזב אבו מאזן לא רק את משרדו אלא את האזור, ויצא לשהות עם משפחתו בקטאר. האלימות לא רק זרה לו כבן אנוש, אלא גם פוגעת לדעתו באינטרס הלאומי של עמו.
אבל אילו לא רק פני ההנהגה של היום. בסקר שנעשה על ידי נביל קוקאלי, אחד משני הסוקרים הפלסטינים החשובים, לפני כחודש בגדה המערבית ובעזה וכלל יותר מאלף נשאלים, עלה כי 65% מתושבי הגדה והרצועה מתנגדים לאלימות ותומכים עתה במהלכים מדיניים ודיפלומטיים מול ישראל.
על פי הסקר, המיעוט שתומך בשימוש באלימות מאופיין ברמת חינוך נמוכה, במצב כלכלי רע, ובקיצוניות דתית. מיותר לציין ששינוי כלכלי הורדת האבטלה, וצמיחה במשק הפלסטיני, ובעיקר כזאת הקשורה לישראל ומוסיפה נדבך של שיתוף פעולה חיובי המייצר ערך מוסף כלכלי, יתרמו לשינוי במגמה זאת.
סקר: התמיכה בעזה בחמאס - 20%
אותו סקר גם שאל את הציבור מה יביא לשינוי כלכלי ולהורדת האבטלה, והמסר העיקרי היה הלוואות קטנות, הסרת מחסומי צה"ל בכדי לשפר את התנועה, והגדלת מכסות העובדים הפלסטינים בישראל.
החברה הפלסטינית היא חברה פרגמטית ברובה, ויזמית, שבסופו של דבר רוצה כמונו סוג של שקט, שלווה והתפתחות כלכלית. גם התפיסה שחמאס קורץ להמונים, מוכחת בכל הסקרים האחרונים כמוטעית ושגויה. הסקר האחרון מראה שהתמיכה בחמאס עומדת על 17%. בעזה עצמה החמאס קיבל רק 20% תמיכה, ותמיכה בעבאס ופיאד עומדת בשטחים על 70%.
מול ובגלל מציאות זאת, מנסה לשכת המסחר הישראלית-פלסטינית (גוף מקצועי וא-פוליטי) לחזק את מארג הקשרים בין הכלכלה הישראלית לבין שכנתה הפלסטינית. הלשכה שהוקמה בישראל, ופועלת מול שותפים פלסטינים, אירגנה באותו יום ברמאללה, גם מפגש מרשים ביותר בין הישראלים, שכללו אנשי תעשייה וסחר מסקטורים שונים, לבין כחמישים מקבילים פלסטינים. בקומה השישית של מלון מובין פיק המפואר במרכזה של העיר, ישב יזם ההייטק הישראלי עם מקבילו הפלסטיני, יבואן המזון עם עמיתו, והמשקיע הפוטנציאלי עם זה שאולי יהיה שותפו בעתיד.
גם הנאומים היו יפים, אבל כולנו שבעי מילים. המבחן יתקיים בשטח ובעשייה. האפשרויות עצומות והרצון בשכם, חברון ורמאללה הוא רב. זה הזמן למדיניות חדשה הן בתחום המדיני ולא פחות מכך בקידום ויזמות בתחום שיתוף הפעולה הכלכלי.
ד"ר רון פונדק הינו יו"ר פורום ארגוני השלום
