על התפשטותם של רעיונות גרועים

המיתון הגדול של 2008 התפתח למיתון של צפון האוקיינוס האטלנטי: הנפגעות מההאטה בצמיחה ומשיעור האבטלה הגבוה היו בייחוד אירופה וארצות הברית, וכעת הן צועדות, ביחד ולחוד, לעבר התמוטטות.

האיחוד האירופי התחייב לסייע למדינות החברות שנקלעו לקשיים, והמנהיגים האירופים הכירו בכך שלא ניתן יהיה להשתלט על חובות המדינות שנקלעו לקשיים, אלא אם הכלכלות שלהן יוכלו לצמוח.

אלא שבעוד המנהיגים האירופים הבטיחו כי העזרה בדרך, הם אימצו את הדעה כי גם מדינות שלא נקלעו למשבר חייבות לקצץ בהוצאות. תוכניות הצנע הנובעות מכך יפגעו לא רק בצמיחה האירופית, אלא גם בצמיחה של הכלכלות הבעייתיות ביותר.

באירופה חששו ממעורבות של הסקטור הפרטי

הדיונים שנערכו באירופה לפני פרוץ המשבר הכלכלי שם מדגימים כמה מעט נעשה כדי לתקן את היסודות הכלכליים. הבנק האירופי המרכזי טען שמשלמי המסים צריכים לספוג את החוב הממשלתי של יוון, מחשש שמעורבות הסקטור הפרטי תצית "אירוע אשראי", שיגרור תשלומים נרחבים על חוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS), ואולי אף יצית "מערבולות פיננסיות" נוספות. אולם, אם אכן קיים כאן חשש אמיתי מבחינת הבנק המרכזי - בוודאי היה עליו לדרוש מהבנקים להחזיק בעתודות הון גדולות יותר.

מסיבה זו, הבנק האירופי היה צריך למנוע מהבנקים את הגישה לשוק ה־CDS המסוכן, שבו הם משמשים בני ערובה בידי סוכנויות הדירוג בכל הנוגע להגדרת "אירוע אשראי". למעשה, אחד ההישגים החיוביים של המנהיגים האירופים בכנס שנערך החודש בבריסל היה החלת תהליך בלימת כוחן של סוכנויות הדירוג והבנק האירופי המרכזי.

ארה"ב חייבת לצמוח, ההסדר צועד בכיוון הלא נכון

המצב אינו טוב יותר בצד השני של האוקיינוס. שם, הימין הקיצוני איים להשבית את הממשל האמריקאי ובכך אישרר את התיאוריה הוותיקה: כשמתרחש עימות בין מי שמחויבים באופן לא רציונלי להרס לבין גורמים רציונליים - ידם של הראשונים על העליונה. כתוצאה מכך, נשיא ארה"ב ברק אובמה הסכים לאסטרטגיה לא מאוזנת להפחתת החוב, שאינה כוללת העלאת מסים - אפילו לא למיליונרים - או לפחות ביטול הטבות מס לחברות הנפט.

האופטימיים טוענים שההשפעה המאקרו־כלכלית קצרת המועד של ההסכם להעלאת תקרת החוב האמריקאית תהיה מוגבלת - קרוב ל־25 מיליארד דולר בקיצוצים בשנים הבאות. אך קיצוץ המס על השכר (שהכניס יותר מ־100 מיליארד דולר לכיסם של האזרחים הפשוטים בארה"ב) לא חודש, ולפיכך עסקים המצפים להשפעות השליליות בהמשך, ימשיכו ככל הנראה להימנע ממתן הלוואות.

סיום תוכניות התמריצים עצמן מוביל לקיצוצים, ובהתחשב בכך שמחירי הדיור ממשיכים לרדת, צמיחת התמ"ג מקרטעת והאבטלה גבוהה, יש צורך בתמריצים נוספים ולא בתוכנית צנע - לטובת איזון התקציב. הגורם המשמעותי מאחורי הגידול בגירעון הוא הכנסות נמוכות ממסים, והפתרון הטוב ביותר לכך הוא להחזיר את ארה"ב לעבודה. הסדר החוב שגובש הוא מהלך בכיוון הלא נכון.

חששות רבים התעוררו סביב זליגת הבעיות הפיננסיות בין אירופה לאמריקה. אחרי הכל, הניהול הלקוי בארה"ב שיחק תפקיד מפתח באירופה. הבעיות האמיתיות נובעות מצורה אחרת של התפשטות: רעיונות גרועים נעים במהירות, ותפיסות כלכליות שגויות משני צדי האוקיינוס מחזקות האחת את השנייה. את אותו הדבר ניתן יהיה לומר לגבי הקיפאון שהמדיניות הזו תוליד.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת קולומביה וחתן פרס נובל.

פרוג'קט סינדיקט, 2011, מיוחד ל"כלכליסט"