פרשנות: המשקיעים בפאניקה
ירידות השערים בשווקים הגלובליים לא הושפעו משום אירוע נקודתי אלא העלו במלוא עוצמתם את תסריט האימים - העולם לא מתאושש מהמשבר העולמי אלא להיפך - הוא הולך ונסוג
הפאניקה של המשקיעים בעולם, כפי שבאה לידי ביטוי בשווקים הגלובליים אתמול ואף היום במזרח הרחוק לא הושפעה משום אירוע נקודתי, אלא העלתה על פני הקרקע במלוא עוצמתה את התסריט המבעית ביותר של כולנו - העולם לא מתאושש מהמשבר העולמי שפקד אותו בשנים האחרונות, אלא להיפך, הוא הולך ונסוג. רמות הריבית במדינות המערב נמצאות בשפל היסטורי, הממשלות נכנסו לגירעונות תקציביים וחובות חסרי תקדים, והקפיצה הגדולה קדימה לא נראית באופק.
המספרים מדברים בעד עצמם, ומי שמחבר את הפאזל העולמי לתמונה אחת שלמה רואה מקרוב את האמת. ארצות הברית מדשדשת בבעיות של עצמה, אירופה מסתבכת במשבר החובות של מדינות הפריפריה, יפן לא מתאוששת וישועה בהיקף הנדרש גם לא תגיע מסין.
שיעור האבטלה בארצות הברית עדיין גבוה - 9.2% בחודש יולי. גם בחודש אוגוסט, ובדומה לחודשים קודמים, לא הצליח שוק התעסוקה האמריקאי לייצר מספיק משרות על מנת להוריד את שיעור המובטלים . בחודש יולי נוספו רק 85 אלף עובדים חדשים לשוק האמריקאי, וזאת בהשוואה ל-18 אלף בלבד בחודש יוני. ברקע, שיא של כל הזמנים בגירעון תקציבי, האטה בקצב הוצאת משקי הבית ותמ"ג שלא צומח בקצב מהיר מספיק. כל אלו מתחברים בעיני המשקיעים לחשש מוצק מגלישתה של הכלכלה הגדולה בעולם למיתון נוסף.
בסין, שיעור האינפלציה ממשיך להרקיע שחקים. מדד המחירים לצרכן של חודש יולי צפוי לעלות בשיעור של 6.4% בהשוואה לחודש מקביל אשתקד. מדובר בקצב דומה לזה שנרשם ביוני, שהיה הגבוה ביותר בסין מאז שנת 2008. המשמעות היא אחת – ממשלת סין מבקשת לבלום את האינפלציה באמצעות הקשחת המדיניות המוניטארית המרחיבה בה החלה כבר בשנה שעברה. מהלך זה, המלווה בהגבלת האשראי הבנקאי לעסקים ומשקי בית, שנועד בין היתר גם לקרר את שוק הנדל"ן הסיני, צפוי להאט את היקפי הצמיחה שם, ולמשוך אחריו כלפי מטה את הכלכלות המערביות התלויות בה - במיוחד אירופה וארצות הברית, ואולי אף את איזור דרום מזרח אסיה כולו.
תמונה מורכבת לא פחות מתקבלת ממצבה של יפן, שכפי הנראה צפויה להציג ברבעון השני שלושה רבעונים רצופים של צמיחה כלכלית שלילית. ברקע, ממשיך ראש הממשלה נאוטו קאן לחשב את היקף הנזקים מפגעי הטבע שפגעו במדינה במרץ האחרון, המסתכמים עד עתה ב-212 מיליארד דולר.
כאילו כל זה לא מספיק, גם הייצוא היפני מתקשה להתאושש, בין היתר על רקע המשך התחזקותו של היין. אתמול נסחר היין ברמה של 78.67 יין לדולר, קרוב מאוד לרמת השיא אליה הגיע אחרי מלחמת העולם השנייה ושנרשמה שוב במרץ השנה ( יין לדולר 76.25) . יין חזק כל כך מצמק את רווחיהן של היצואניות הגדולות במדינה, שגם כך סובלות מירידה בביקוש הגלובאלי למוצריהן. בחוסר ברירה , במהלך המזכיר מאוד את מה שקרה בישראל בשנה האחרונה עם התערבותו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בשוק המט"ח המקומי, התערב השבוע הבנק המרכזי היפני בשוק המט"ח המקומי ואושש מעט את היין, אולם כפי הנראה מדובר בפתרון נקודתי בלבד.
בצד השני של העולם, באירופה, נפגשו אתמול קובעי המדיניות בפגישת חירום, וזאת לאחר שלא הצליחו להפיג את חששות המשקיעים בשווקים מהתדרדרות מצבן של מדינות הפריפריה הסובלות ממשבר החובות הריבוני. אתמול עלה מפלס החרדה בשווקים הגלובאליים בכלל ובאירופה בפרט עוד מדרגה לאחר שנשמעו קולות באירופה הסבורים שאולי ספרד ואיטליה אף יצטרכו לקבל חילוץ מגוש היורו , בהיקף שברור לכל שהוא עד כדי כך גדול – ואם בכלל- מציאותי לביצוע.
משכך, נפלו אתמול אגרות החוב של ספרד ואיטליה והתשואות שלהן הרקיעו שחקים, כששם נוסף נזרק למדורה בדמות הודעתו של נגיד הבנק המרכזי האירופאי ז'אן קלוד טרישה כי הוא צפוי להתחיל (שוב) לרכוש חובות של ממשלות ספרד ואיטליה, מהלך שלא מבשר טובות, והתקבל עם סנטימנט שלילי בשווקים. התשואה על אגרות החוב לעשר שנים של איטליה וספרד העפילה אתמול ל-6.2%, ו-6.2% , בהתאמה, קרוב לשיא של כל הזמנים שנרשם בגוש היורו מאז היווסדו.
