• תפריט
משפט

פרידמן נגד "משפט שדה" לשופט העליון דנציגר

לדברי שר המשפטים לשעבר, המערכת השתמשה "בכלי החקירה באזהרה שנועד לסייע לחשוד - כדי לחסל את השופט"

משה גורלי 11:2303.08.11

התקשורת עדיין לא הצליחה לפצח במדויק את החשדות נגד שופט ביהמ"ש העליון יורם דנציגר, אבל המסרים הם פסימיים. ההערכה היא שהוא לא יחזור לשיפוט ושסגירת התיק רק מהיעדר ראיות תהווה תנאי לפרישתו. מסר נוסף ומכוער עולה מהפרשה: חיזוק לכאורה לטענות שלפיהן אין למנות לעליון עורכי דין

מהשוק הפרטי, שכן עורכי דין מייצגים עבריינים, ועבריינות היא מחלה שמדביקה גם את הסביבה. זו טענה מדהימה שמכתימה את ציבור עורכי הדין כולו.

אחד החשדות נגד דנציגר נוגע כנראה לעירוב פסול בין ייצוג אישי שהעניק לראש עיריית בת ים שלומי לחיאני לבין ייצוג העירייה, בטענה שהמעבר בין השניים טבל בטובת הנאה אסורה. חשד אחר נוגע לבקשת הלוואה מבנק שניסח עבור לחיאני. חשדות אלה משתלבים בשאלה מתי נאמנות הופכת לשותפות בין עו"ד ללקוח.

 

כל מי שמכיר את דנציגר יודע שמדובר באדם שכוונה ומודעות פליליות ממנו והלאה. כשופט גילה שתי תכונות שהבליטו וייחדו אותו בעליון - גם אמיץ וגם חרוץ. הוא קרא תיגר על הלכת "אפרופים" המפורסמת של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרן ברק, ולאחרונה דחה את כניסת הנשיא קצב לכלא בטענה שערעורו אינו מופרך ומשולל סיכוי. אם ייגרע ממצבת השופטים, תהיה זו מכה אנושה למאבק בעומס ובפיגורים בבית המשפט העליון.

 

"אין צורך באזהרה"

 

שר משפטים לשעבר דניאל פרידמן הצליח, לראשונה בתולדות המינויים לעליון, למנות לבית המשפט שני עורכי דין פרטיים: חנן מלצר ויורם דנציגר.

 

פרידמן זועם על הדרך שבה דחקו את דנציגר החוצה: "קודם מדליפים, כדי ליצור ציפייה ולחץ על היועץ המשפטי לממשלה. אני מצפה שהיועמ"ש יהודה וינשטיין יהיה חזק מספיק כדי לדחות את הבקשה לחקירה באזהרה. אין בזה צורך. האזהרה נועדה כדי לסייע לחשוד - שיידע לשתוק ולשמור על זכויותיו", אמר פרידמן ל"כלכליסט".

 

"דנציגר אינו זקוק לסיוע הזה, הוא יודע בדיוק את זכויותיו", טוען פרידמן. "הפכו את היוצרות: השתמשו בכלי שנועד במקורו לסייע לחשוד כדי לחסל את החשוד, השופט במקרה זה, שהרי אצלנו חקירה באזהרה כבר הופכת אותו לחשוד ונאשם".

 

פרידמן לא בקיא בתיק, אך הוא בקיא בתרגילים, בפוליטיקה, בשילוב הידיים ובאינטרסים, בהחלטות את מי מעלים על המוקד ואת מי מחסנים. את התחושות האלה פרידמן שומר לעצמו.

 

נדרש מאמץ מרוכז

 

דנציגר הודיע על צאתו לחופשה והקדים את החלטת היועץ המשפטי על חקירה באזהרה והחלטה צפויה של הנשיאה להשעותו. בכך מתעוררת דילמה אמיתית: האם צריך להשלים עם מצב שבו חקירה משטרתית משנה את הרכב בית המשפט העליון, או להשלים עם מצב שבו שופט יישב על כיסאו בעליון כשהוא נחקר באזהרה? האם יש למתוח את חזקת החפות המינהלית שמותירה נחקר על כיסאו לפחות עד ההחלטה אם להגיש כתב אישום?

 

במקום שבו חקירות נגד בכירי ציבור ושלטון הם מעשה של יום ביומו, נדמה שהמאזן נוטה לטובת האפשרות השנייה - הגבלת כוחה של המשטרה לשנות את הרכב הממשלה או בית המשפט העליון. במקרה הנוכחי, נשלף קלף החקירה באזהרה, שלדעת פרידמן מיותר לחלוטין. "אינני מאמין שהוא לקח שוחד או משהו בסגנון הזה. אפשר לקרוא לו להשלמת עדות ולקבל החלטה". זאת אלא אם כן דנציגר התנדב להשעות את עצמו בגלל דברים שרק הוא יודע.

 

המקרה הקודם שבו שופט עליון התקרב לאזור המסוכן היה בסיפור העלילה שנרקם נגד השופט תאודור אור. העבריין יחיעם אוחנה גייס את התחקירנית רחלי לב, כדי לתפור סיפור הזוי שנועד לחלצו מהרשעה בידי אור במחוזי בנצרת ב־1981. לב זייפה מסמכים רבים ומהם עולים קשרים פסולים, רומנטיים ואחרים בין השופט לבין גורמי תביעה ומשטרה.

 

במקרה ההוא התגייסה משטרת ישראל למאמץ מסיבי ומרוכז, ותוך שבוע נוקה לחלוטין שמו של השופט. הנשיא ברק יצא להגנתו עוד בטרם נחתמו מסקנות הניקוי. אין דמיון בין המקרים, למעט הציפייה למאמץ מרוכז דומה ולהחלטה מהירה. אסור שתיק דנציגר ייכנס לשגרה המדשדשת שבה אין משפט תלוי ועומד אלא תיק תלוי ועומד, שמותיר את העננה מעל הנחקר ואת הנחקר מחוץ למערכת. לדנציגר אין את הפריבילגיות של שר החוץ אביגדור ליברמן לנהל חיים ציבוריים תוססים עם הגיבנת של חשוד נצחי.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות