המחיר של ההשקעות הישירות בישראל
לפי פרסומי האו"ם, היקף ההשקעות הזרות בישראל עלה הרבה יותר מהממוצע העולמי. אבל זה בא על חשבון מרכזי הייצור והשכבות החלשות
בימים האחרונים פורסם הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD), העוקב אחר התפתחויות גלובליות בהשקעות זרות. הדו"ח מכיל נתונים השוואתיים אודות השקעות זרות ישירות (FDI) עבור יותר מ-200 מדינות, כולל ישראל.
השקעה ישירה זרה (FDI) היא השקעה במיזמים ופעילות עסקית מחוץ למדינת המשקיע, שבכוונתו לאחוז בה לפרק זמן ניכר. על פי הדו"ח חל גידול של 5% בהשקעות זרות ישירות בעולם אך אנו עדיין נמצאים מתחת לממוצע השנתי שהיה לפני המשבר של שנת 2008. הנתונים מראים כי העולם עדיין לא התאושש מהמשבר ומדינות העולם השלישי סובלות ממגמת ירידה בהשקעות הזרות הישירות.
עם זאת, דווקא ישראל נמצאת במקום מצוין. שיעור העלייה בהשקעות זרות בישראל עלה ב-16%, הרבה יותר מהממוצע העולמי. הגידול שחל בהשקעות זרות מישראל הוא בשיעור בלתי נתפס של 370% ביחס לשנת 2009.
אנו שוב רואים הוכחה לכך שהכלכלה הישראלית אטרקטיבית מאד למשקיעים זרים ביחס למדינות אחרות בעולם.
המשקיעים הזרים רואים בישראל אי של יציבות בעולם שבו מדינות שלמות פושטות רגל ולא מצליחות לשלם את חובן. האבטלה הנמוכה, השליטה בגירעון התקציבי והצמיחה הכלכלית המרשימה, מביאות את המשקיע הזר לישראל.
איך ניתן להסביר את התופעה הזו שנקראת הכלכלה הישראלית? במה אנחנו שונים מאחרים שכולם רוצים להשקיע כאן?. התשובה היא די ברורה וקשורה להון האנושי בישראל. תעשיית ההייטק בישראל היא מהמובילות בעולם ומספר ההמצאות בישראל הוא מהגבוהים בעולם. ישראל היא מדינה מובילה בטכנולוגיות בתחומים כמו רפואה, חקלאות וכמובן נשק. ישראל נתפסת בעולם כמרכז ידע ופיתוח וכולם רוצים לקחת חלק בעוגה הזו.
אבל בכלכלה כמו בכלכלה לכל דבר יש מחיר ובכל הצלחה יש גם סיכונים.
מרכזי הפיתוח בישראל באים על חשבון מרכזי הייצור שעוברים לסין ולהודו (על פי הדו"ח במדינות המזרח ודרום אסיה חל גידול משמעותי בהשקעות ישירות זרות). את המחיר משלמים עובדי הייצור שמוצאים עצמם ללא עבודה או נדרשים לשנות מקצוע, לעיתים בגיל מבוגר. ממשלות ישראל דואגות לעיתים למשקיעים הזרים יותר מאשר לאזרחי המדינה, ולא לוקחות בחשבון את השכבות החלשות שאינן זוכות לקבל חלק מעוגת הצמיחה.
הסכנה הגדולה היא התלות במשקיעים הזרים שמחפשים הזדמנויות ועלולים להעביר את השקעתם בעתיד כשיתעורר משבר או כשימצאו חלופה אטרקטיבית יותר.
המטריד יותר מכל הוא התהליך המתהווה בישראל לאורך שנים ועלול לסכן את ההשקעות הזרות בעתיד. תהליך זה הוא הידרדרות ההון האנושי שכמותה לא ידענו מעולם. אנו עדים בשנים האחרונות לכך שמערכת החינוך בישראל יורדת מנכסיה ותלמידי ישראל יורדים באופן תמידי בדירוג העולמי. היום אנו עדיין נהנים מההון האנושי שהוא תוצר של מערכת החינוך מלפני שני עשורים, אך בעוד שני עשורים או פחות נמצא עצמנו מאבדים את היתרון היחסי הזה לטובת מדינות אחרות (במיוחד מדינות כמו סין והודו) שמשקיעות הרבה מאד בהון האנושי.
אנו רק צריכים לקוות שממשלת ישראל תתעורר (אולי בעקבות מחאה אזרחית) ותשים את ההשקעה בהון האנושי בראש הרשימה. אם זה לא יקרה, אולי לפחות ימצאו עוד גז ונפט ונהפוך להיות כמו עוד מדינה במזרח התיכון.
ד"ר טל שביט הוא מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, ראש המחלקה למימון, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
