רשת האופנה XOXO: האם הנושים ויתרו על 2 מיליון שקל דרך הפקס?
XOXO נקלעה לחובות בסך 4.7 מיליון שקל, ומבקשת מבית המשפט אישור להסדר נושים. בעליה ראובן וידל טוען כי אף שחתם על ערבויות אישיות של 3 מיליון שקל, נושיו מוכנים לוותר על מרבית כספם רק מתוך אמון בו
רשת האופנה XOXO נקלעה בחודשים האחרונים לחובות של יותר מ־4.7 מיליון שקל, ופועלת בימים אלה לאשר בבית המשפט הסדר נושים יוצא דופן . בעלי הרשת ראובן וידל מציע שנושים רבים יסתפקו בהחזר של 27%–40% בלבד מהחוב, שייפרס על פני שנתיים, יעניקו לו פטור ממימוש ערבויות של 1.7 מיליון שקל, ויתחייבו שלא לנקוט נגדו צעדים משפטיים. לפי ההצעה וידל יישאר בעלי החברה וימשיך לנהל אותה ולמשוך משכורות.
החלק המפתיע ביותר בסיפור הוא טענת החברה שכמעט כל הנושים הסכימו להסדר, ואף חתמו על מסמכים מפורשים להבעת הסכמתם. הסדרים מסוג זה אינם יוצאי דופן כאשר חברה נקלעת לחובות וקופתה ריקה; אלא שבדרך כלל הדבר נכפה על הנושים רק לאחר שניסיון למכור את החברה במסגרת הליכי פירוק או הקפאת הליכים נכשל, או שהכסף שנכנס לקופה אינו מספיק לכיסוי כל החובות.
במקרה זה מציגה רשת XOXO תמונת מציאות שלפיה עשרות ספקים שסיפקו לה ביגוד, בדים ומוצרים נוספים מסכימים לוותר על רוב החוב כלפיהם, מתוך הנחה שעדיף להם להסתפק בהחזר המוצע ולא להסתכן בכך שלא יקבלו דבר. אחד הספקים אמר אתמול ל"כלכליסט" כי אף שהרשת חייבת לו יותר מ־100 אלף שקל, "לא היתה לנו ברירה. זה היה או לקבל רבע מהחוב או לא לקבל כלום".
מדוע לא ביקשתם לנסות להכניס משקיע או למכור את הרשת וכך לגייס כספים?
"אני לא מאמין שהיה סיכוי, לא הערכנו שמישהו יקנה את הרשת הזאת, להערכתי היא לא שווה הרבה. לצערי זו לא פעם ראשונה שזה קורה, ואני עצמי מצוי היום בחובות בגלל לקוחות כמו XOXO שלא משלמים לי את החובות כלפיי. לכן אני מעדיף להסתפק בחלק קטן אבל לפחות לקבל משהו".
מספר הסניפים יצומצם משבעה לשניים
בניגוד לנושים הרגילים, מי שלפי ההסדר יקבלו החזר מלא של החוב כלפיהם הם בנק הפועלים, שהחברה חייבת לו 1.5 מיליון שקל; רשויות המס הזכאיות ל־120 אלף שקל; ושישה מעובדי החברה שזכאים ל־96 אלף שקל. לבנק הפועלים שעבודים מבעלי החברה, ואילו רשויות המס והעובדים נחשבים כנושים בדין קדימה, שלא נהוג לוותר על החוב כלפיהם.
מי שישלמו את המחיר לכאורה הם הנושים הרגילים ולא המובטחים, שהחוב הכולל כלפיהם עומד על 1.3 מיליון שקל, ונושים שמחזיקים בערבות אישית של בעל החברה, שהחוב הכולל כלפיהם מסתכם ב־1.7 מיליון שקל. החברה מציעה כי הנושים הלא מובטחים יקבלו 27% מהחוב, והנושים בעלי הערבויות יקבלו 40% מהחוב.
וידל הקים את רשת XOXO ב־1995, והיא עוסקת בשיווק ומכירה של פריטי אופנה לנשים צעירות. בראשית 2011 היו לרשת חמישה סניפים: בקניון עזריאלי, קניון רננים, מתחם G בכפר סבא, קניון ארנה בהרצליה וקניון הזהב בראשון לציון.
בבקשת הרשת לאשר את הסדר הנושים. היא טוענת כי במשך שנים היא נחשבת למובילה בענף האופנה, אך המשבר ב־2008–2009 פגע בה משמעותית - בהיקף המכירות, הוזלת מחירים, פיטורי עובדים וסגירת שניים משבעה סניפים שהיו לה. בחברה אומרים כי ייסגרו עוד שלושה סניפים.
פגיעה נוספת, נטען, נגרמה מהיצף המוצרים הזולים ממדינות העולם השלישי ומזרח אירופה. בנוסף טוענת XOXO כי סניף הדגל של הרשת בקניון ארנה נפגע אנושות משיפוץ ארוך של הקניון, שהקטין את היקף המכירות מ־300 אלף שקל בחודש לפני שנתיים, ל־90 אלף שקל לכל היותר בחודשים האחרונים.
לאור הגידול באשראי הספקים, נטען, נדרש בעלי החברה להעמיד בטוחות וערבויות אישיות, והוא ערב באופן אישי ל־66% מחובותיה. לפי טענת החברה, בניסיון לסייע לחברה משכנו וידל ורעייתו נכס פרטי שהיה בבעלותם בהיקף 250 אלף שקל והזרימו את הכסף לחברה. בנוסף טוען וידל כי השקיע בחברה את מלוא חסכונותיו.
"מוטב שהידיעה תיחסך מהציבור"
הבקשה הלא שגרתית של XOXO, שהגישו עורכי הדין ערן נאמן ואייל בר, עוררה כנראה את חשדו של השופט המטפל בתיק, בנימין ארנון מהמחוזי מרכז, שסירב עד כה לאשר את ההסדר. למרות בקשת החברה לקבל פטור מפרסום מודעות בדבר הסדר הנושים, בנימוק ש"מוטב שהידיעה תיחסך מהציבור הרחב", הורה ארנון על קיום אסיפות נושים כחוק, אלא שבשלוש האסיפות שהתקיימו לא נרשמה נוכחות כלשהי של הנושים.
לפי החוק, הדרך לעדכן בקיומן של אסיפות נושים צריכה להיעשות דרך פרסום מודעה בעיתון, ולא באמצעות זימון מכתבים אישיים או הודעה טלפונית. התוצאה היא כי ייתכן שהנושים כלל לא היו מודעים לקיומן של האסיפות, אך מבחינת החוק אם הם לא מגיעים אליהן - הם נתפסים כמי שהסכימו.
לפי הנטען, החל מסוף מרץ 2011 החל עו"ד נאמן לקיים בשם החברה מרתון פגישות ומגעים מול הנושים, כדי לגבש הסכמות להסדר. רובם המוחלט הסכימו להסדר, טוענת החברה, "למעט מספר קטן של נושים, המסרבים לכל הצעת הסדר ועושים כל שניתן כדי להסב לחברה ובעליה קשיים ונזקים".
עורכי הדין של XOXO טוענים כי וידל זכאי לפטור ממימוש חלק מהערבויות נוכח הצעדים שנקט כדי להציל את החברה, בהם הזרמת כספי קרן השתלמות וביטוח מנהלים שברשותו והפחתה של 15 אלף שקל בחודש משכרו. שכרו המלא של וידל לא פורט. במסמכים שהציגה החברה לבית המשפט כהוכחה להסכמה לכאורה של מרבית הנושים להסדר, נכתב כי מדובר ב"הסדר חוב" ומפורטים תנאיו. סכום ההחזר והאחוז מתוך החוב הוספו בכתב יד. בתחתית העמוד מופיעות חתימות של החברה מצד אחד והנושה מצד שני.
עם זאת, חלק מהמסמכים אינם כוללים סכומים או אחוז שיוחזר, ומדובר רק בטופס ריק על הסדר, שבתחתיתו מתנוססת חתימת הנושה. בחלק אחר מהטפסים מופיעה בראש העמוד שורה המעידה כי העמוד התקבל בפקס בתאריך שאינו תואם את התאריך בראש העמוד. למשל, בטופס של ספקית סחורה שהחברה חייבת לה 134 אלף שקל, נכתב כי העמוד נערך לכאורה ב־11 באפריל 2011, אך שורת הפקס מעידה שהמסמך נשלח ב־14 באוגוסט 2010. טופס אחר הועבר בפקס עוד ב־11 ביולי 2008 ללא ציון מועד החתימה על המסמך.
באמצע מאי 2011 התקיים דיון בתיק בפני השופט ארנון. וידל ופרקליטיו היו היחידים שהגיעו לדיון, ונציגי הנושים או כונס הנכסים הרשמי נעדרו ממנו. השופט ארנון הבהיר כי לא יאשר את ההסדר אם לא יתקיימו אסיפות נושים כנדרש בחוק, וכל עוד הנושים לא יצביעו מפורשות על הסכמה להתרת הערבויות האישיות של וידל. עו"ד נאמן הגיב: "חשבתי וסברתי שבית המשפט הנכבד יסתפק בהסדרים כתובים ובהסכמות חתומות של למעלה מ־90%".
בחודשיים האחרונים הודיעה החברה לבית המשפט על שלוש אסיפות שניסתה לכנס באמצעות פרסום מודעות בעיתונות. לאחת, ב־12 ביוני, לא הגיע אף נציג של הנושים. באסיפה שנייה פורסם שוב התאריך 12 ביוני - לטענת וידל ופרקליטיו בשגגה - והשופט הורה לפרסם מודעה שלישית על אסיפת נושים. האסיפה האחרונה התקיימה לפני כשלושה שבועות, ב־5 ביולי, והגיע אליה נושה אחד שאמר כי הוא מגיע מטעם חברה קדישא כדי לברר פרטים על ההסדר.
בדיון בבית המשפט טענה החברה כי הנציג לא היה מצויד בייפוי כוח, וממילא לא הביע עמדה כלשהי ביחס להסדר ולא יצר קשר לאחר מכן. ביום שלישי השבוע הגישה החברה לבית המשפט בקשה נוספת לאישור ההסדר, שבה הבהירה כי פעלה לפי כל הנחיות השופט, ערכה כמה אסיפות ופרסמה הודעות בעיתונות, ומאחר שאין התנגדות מטעם איש - הרי שיש לאשר את ההסדר המוצע.
תגובה: "החתימות על נייר ריק - מתוך אמון"
עו"ד ערן נאמן המייצג את XOXO: "אני אומר בוודאות מלאה שמדובר בתוצאה של הרע במיעוטו. אילולא ההסדר הזה החברה היתה לבטח נכנסת להליכי פירוק וחדלות פרעון, וכנראה זה היה משפיע באותה מידה גם על הבעלים. כאן הבעלים משלם כמה שהוא יכול. גם בהליכי פשיטת רגל בסוף מקבלים הפטר. כאן בא בן אדם ואומר: 'אני לא רוצה לקבל הפטר אחרי שלא שילמתי כלום, אני רוצה לשלם'.
"לא במקרה כמעט כל הנושים הסכימו להסדר. אני ישבתי אישית עם נושים והם אמרו לי: 'עבדנו 15 שנה עם הבנאדם הזה, אנחנו סומכים עליו באלף אחוז'. הסיבה שחלקם חתמו על מסמך ריק היא שהם אמרו: 'לא מעניין אותנו החוב, אנחנו בטוחים שהוא מיטיב וסומכים עליו שישלם לנו מה שמגיע'. היו אנשים שחתמו על נייר ריק, מתוך אמון מוחלט. זאת חברה שהם הרוויחו ממנה מיליונים בעבר, ומוכנים להירתם בשעה קשה.
"אפילו בנק הפועלים נתן הסכמתו להסדר. הוא יכול היה לנקוט הליכים אגרסיביים והחברה היתה נמכרת במחיר נמוך, אבל הבנק האמין בבעלים של החברה, שהולך להיתרם לטובת הפעילות הזו למשך השנתיים הקרובות".
