$
משפט

המדריך המשפטי למתחילים: להפגין ולחזור לאוהל בשלום

בעוד שכל ישראלי הופך למשתתף פוטנציאלי באחת המחאות, לא כולם יודעים מהם הגבולות המשפטיים של זכות ההפגנה. כדי שלא תסיימו בתא המעצר, כלכליסט עושה סדר בחוקים ובנהלים

איתי הר אור 08:5527.07.11

לפני כשבועיים איש לא היה מאמין שכך תיראה הארץ היום: עוד ועוד אוהלים מפוזרים בשדרות רוטשילד בתל אביב ובערים ויישובים נוספים, שמספרם רק גדל והולך. אחת לכמה שעות הרופאים, הסטודנטים או הרפתנים חוסמים צירי תנועה ראשיים בערים המרכזיות, ומסביב לכנסת כבר התיישבו המפגינים על מדשאות גן הוורדים. הדמוקרטיה הישראלית מרימה את הראש ומכניסה אל מעגל ההפגנות אנשים שייתכן כי מעולם לא חשבו שיפגשו שוטר בסיטואציה כזו.

 

המאבק של מעמד הביניים הפך כמעט כל אזרח בארץ למפגין פוטנציאלי. כדי לסייע למי שאינם בטוחים בשאלות הנוגעות למותר ולאסור בהפגנות, "כלכליסט" מציג מדריך משפטי מזורז למפגין הצעיר.

 

1. זכות ההפגנה

"יסוד של המשטר הדמוקרטי"

 

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 3.1200, שפורסמה לראשונה באפריל 1983 ועודכנה ב־2003 בעניין חירות ההפגנה, קובעת כי חופש ההפגנה והתהלוכה הוא זכות יסוד מרכזית של האדם בישראל. הפגנה במסגרת החוק מהווה דרך ראשית לגיבוש ולביטוי של דעת הקהל, ומהווה גם יסוד של המשטר הדמוקרטי, הראוי להגנה נמרצת מצד הרשויות הציבוריות.

 


 

בג"ץ קבע כי משפטה של מדינת ישראל מכיר בחירויות היסוד של האדם, ובהן גם חירות האסיפה והתהלוכה כעומדות בפני עצמן. "קיומה של אסיפה ותהלוכה הוא אחד האמצעים העומדים לרשות הציבור כדי להביע את השקפותיו בענייניה של המדינה, אמצעי שהוא לעתים יעיל יותר וממשי יותר מאמצעי הביטוי האחרים", כתב מי שהיה לימים נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. מן הבסיס החוקי הזה יוצאת ההפגנה לדרך, אך פה נכנסת גם המשטרה לתמונה.

 

2. בקשת רישיון

פונים למשטרה 5 ימים לפני ההפגנה

 

סעיפים 83 ו־84 לפקודת המשטרה (נוסח חדש) תשל"א־1971, קובעים את התנאים שבהם יש צורך בקבלת רישיון להפגנה.

 

על פי החוק, ישנם ארבעה תנאים שבעת קיומם מחויבים מארגני ההפגנה בקבלת אישור מראש:

 

1. מספר המשתתפים בה עולה על 50.

 

2. היא נערכת במקום ציבורי תחת כיפת השמים.

 

3. יינשאו בה נאומים או יתקיימו דיונים בנושאים מדיניים.

 

4. היא תכלול תהלוכה ממקום אחד לאחר.

 

אך כאן עולים גם כמה סייגים: כך למשל, הפגנה שמספר המשתתפים בה נמוך מ־50 אינה מצריכה רישיון - גם אם משתתפים אלה יצעדו בתהלוכה וגם אם ישמיעו נאומים פוליטיים. כמו כן, משמרת מחאה שקטה נטולת נאומים או תהלוכות אינה דורשת רישיון, גם אם משתתפים בה יותר מ־50 איש. בנוסף, באזור שמסביב למשכן הכנסת בירושלים כמעט כל אספה או הפגנה מחייבת קבלת היתר, אך זה ניתן על ידי יושב ראש הכנסת ולא על ידי המשטרה.

 

איך מגישים את הבקשה בפועל?

 

כדי לקבל רישיון יש למלא טופס בקשה שאותו אפשר להשיג בכל תחנת משטרה וגם באתר האינטרנט שלה. על פי החוק, יש להגיש את הבקשה לפחות חמישה ימים לפני מועד ההפגנה. בנסיבות שבהן המחאה היא דחופה, מומלץ להסביר את הסיבות לדחיפותה ולדרוש לזרז את הליכי האישור.

 

הפגנת המתמחים הפגנת המתמחים צילום: אלכס קולמויסקי

 

המשטרה מוסמכת לדחות בקשה לרישיון או להגביל את המפגינים, אם יש לה מידע מבוסס שלפיו המפגינים עומדים להפר את הסדר הציבורי או להפר את החוק. ואולם, כפי שנאמר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, "שיקול הדעת בנושאים אלה צריך להיות זהיר והוא כפוף לביקורת שיפוטית".

 

אם ההפגנה עומדת בארבעת התנאים הבסיסיים, הרישיון יינתן בוודאות?

 

התשובה היא לא. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אם לדעת מפקד המחוז קיום ההפגנה יגרום סכנה ממשית לביטחון הציבור או לסדר הציבורי, ואין דרך סבירה למנוע סכנה זאת - הוא רשאי לסרב לתת רישיון. אולם אם ניתן למנוע סכנה זו באמצעות תנאים או סייגים לרישיון, מפקד המחוז צריך להעניק את הרישיון בתנאים או בסייגים שיידרשו בהתאם לנסיבות המקרה.

 

בכל מקרה, על פי הנחיות היועץ המשפטי, מפקד המחוז אינו עושה חסד עם מבקש הרישיון אלא מאפשר לו לממש זכות יסוד. לפיכך, מן הראוי שהמפקד יעשה מאמץ לתת את הרישיון כמבוקש.

 

3. הפרת הסדר הציבורי

אסור להסית למעשה לא חוקי

 

על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, כדי לאסור קיומה של הפגנה שעומדת בקריטריונים הבסיסיים - יש צורך בידיעות או בנסיבות שיצביעו על ודאות קרובה לסכנה ממשית להתפרעות. דוגמה לכך היא מידע על הכנות של מארגני ההפגנה להפר את הסדר הציבורי.

 

מפקד המחוז יבדוק ארבעה תנאים, אשר די בקיומו של אחד מהם כדי לפסול את ההפגנה:

 

1. חשש ממשי לפגיעה בסדר ובביטחון כתוצאה מקיום האסיפה או התהלוכה.

 

2. המבקשים חברים בהתאחדות לא חוקית או בארגון טרור.

 

3. מטרת ההפגנה היא להסית לאי־ציות לפקודה חוקית (על פי חוק העונשין).

 

4. מטרת ההפגנה היא לשדל ולהסית למעשה לא חוקי.

 

כך למשל, בדצמבר 2007 עתרה תנועת נאמני הר הבית נגד המשטרה, שקבעה כי חברי העמותה לא יחזיקו ברשותם תשמישי קדושה ודגלים במהלך תהלוכה להר הבית שביקשו לקיים בחנוכה. בג"ץ קבע כי הערכת המצב של מפקד המחוז הנה ראויה ועדכנית, וכי קיים חשש ממשי שאם לא יוטלו ההגבלות והאיסורים, תיגרם פגיעה קשה בביטחון הציבור העלולה לגבות קורבנות בנפש.

 

4. אביזרי ההפגנה

רוצים במה? הביאו אישור ממהנדס בניין

 

מפקד המחוז נדרש גם לדעת באילו אביזרים ואמצעים מתכוונים המפגינים להשתמש בשטח, בבואו להעניק את הרישיון.

 

אילו אביזרים דורשים את בדיקת המשטרה?

 

1. הקמת במה: כדי לעמוד גבוה יותר ממפלס הרחוב, נדרשים המפגינים לבמה. אולם בנייה של אחת מחייבת בהצגת אישור מהנדס בניין מוסמך.

 

2. רמקולים: שימוש בהגברה מחייב עמידה בתקנות למניעת מפגעים הכוללים רעש. מפקד המחוז יכול להפעיל שיקול דעת בנוגע למידת הטרדת הציבור כתוצאה מהשימוש בהגברה, וזאת גם בהתאם לשעות ההפגנה. בניגוד לטענה הנשמעת לא אחת מצד שוטרים, שימוש במגפון אינו דורש קבלת אישור מראש.

 

3. כרזות: בוחנים אם השלטים עלולים לסכן אנשים, רכוש, קווי מתח גבוה וכבלי טלפון.

 

בנוסף, בסמכותו של מפקד המחוז לבדוק צורך בשימוש בסדרנים, בגדרות ובאמצעי הצלה. עוד ייבדק האם בארגון האסיפה או התהלוכה במועד המבוקש יש "פגיעה ברגשי דת ומסורת".

 

האם מותר להפגין על צירי התנועה ולחסום כבישים?

 

המשטרה בוחנת אם ההפגנה צפויה להפריע בצורה בלתי סבירה לנהגים ולהולכי הרגל במקום. בכל מקרה, ההנחה היא שהרחובות והכיכרות שבעיר נועדו לשמש גם לצורכי הפגנה של התושבים כמו מצעדים, הלוויות ואירועים.

 

בהתאם לזאת, הציבור חייב לספוג מידה סבירה של אי־נוחות הכרוכה בקיום הפגנה ברחובות, כדי לאפשר ליחיד לממש את זכותו להפגין. המשטרה, מצדה, רשאית להטיל על ההפגנה תנאים וסייגים הקשורים לשעה או למסלול, באופן שיאפשר הפגנה ממשית תוך צמצום הפגיעה בתנועה ובנוחות הציבור.

 

5. פיזור הפגנה

קבלו רישיון, הימנעו מאלימות ואיש לא יפזר אתכם

 

קציני משטרה רשאים להורות על פיזור הפגנה רק במקרים ספציפיים. בין תנאים אלה בולטים שלושה:

 

1. הפגנה שטעונה רישיון מתנהלת ללא קבלתו.

 

2. הפגנה שמפרה בפועל את תנאי הרישיון.

 

3. המשתתפים החלו להפר את הסדר הציבורי ולנהוג באלימות.

 

אז אם עומדים בכל תנאי הרישיון ולא מפרים אותם בשטח, אסור למשטרה לפזר?

 

לא מדויק. על פי חוק, המשטרה רשאית לפזר גם "התקהלות אסורה". מדובר בהתקהלות של שלושה אנשים לפחות שהתקבצו לשם עבירה, ומתנהגים באופן המספק יסוד סביר לחשוש כי הם יפרו את שלום הציבור או שבעצם התקהלותם יעוררו אחרים להפר את הסדר.

 

בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה קבעו כי לא די בחשש בעלמא, אלא בחשש סביר ומבוסס. על פי הנחיות היועמ"ש, המשטרה רשאית לפזר את האסיפה, להשליט סדר בדרך הציבורית ולמנוע מכשולים לתעבורת כלי רכב בשעת התקהלויות ותהלוכות בדרך ציבורית. אם המשתתפים מגלים התנגדות, רשאים השוטרים להשתמש במידת כוח סבירה כדי להתגבר על המתנגדים להם.

 

6. מעצר

הוכנסת לניידת? דרוש רופא ועורך דין

 

השלבים הראשונים במחאות מתבצעים לרוב ללא בעיות מיוחדות: המשטרה מאשרת את ההפגנה, המפגינים מגיעים לשטח, מניפים שלטים והמסר עובר. אלא שהחלק הקריטי עבור המפגין טמון בהידרדרות המחאה, שמולידה אפשרות של עיכוב או מעצר בידי המשטרה.

 

העילות החוקיות למעצר מפגינים:

 

1. האדם חשוד בעבירה או בפשע.

 

2. קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את ביטחון הציבור.

 

3. המפגין עוכב, אך לא מציית להוראות שנתן השוטר על פי סמכות העיכוב.

 

גם אם השוטר החליט שלא לעצור את המפגין, המשטרה רשאית לעכב אדם בשטח כדי לברר את שמו ומענו או כדי לחקור אותו. את זאת באפשרותה לעשות אם עולה החשד כי הוא עבר עבירה, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את שלומו של אדם, הציבור או המדינה.

 

האם אפשר לעצור גם עדים פוטנציאליים?

 

לעצור לא, אך המשטרה יכולה לעכב מפגינים שעשויים לשמש כעדים, אף שאינם חשודים. עיכוב יכול להימשך שלוש שעות לכל היותר, אך באירועים חריגים, הקשורים למספר גדול של מעורבים, ניתן להאריך את העיכוב בשלוש שעות נוספות.

 

אילו זכויות מגיעות לעצורים?

 

אם בכל זאת החליטה המשטרה לעצור מפגינים, חלה עליה שורה של חובות:

 

1. השוטר חייב להודיע לחשוד מיד מהי סיבת המעצר ולהביאו לתחנת המשטרה. שם חובה להביא מיד את העצור בפני הקצין הממונה בתחנה.

 

2. הקצין הממונה אמור להחליט אם יש עילה למעצר, לאחר קיום שימוע לחשוד.

 

3. אם עורך הדין של העצור נוכח בתחנה, יש לאפשר לו להשתתף בשימוע.

 

4. לפני קיום השימוע, על הקצין הממונה להודיע לעצור כי הוא אינו חייב לומר דבר שעלול להפלילו וכי כל דבר שיאמר עשוי לשמש כראיה נגדו. כמו כן, עליו לציין כי הימנעות מהשבה על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

 

5. אם הקצין הממונה החליט לעצור את החשוד, הוא חייב להסביר לו את סיבת המעצר בלשון המובנת לו ככל האפשר.

 

6. לעצור יש זכות למסור הודעה על מעצרו לאדם קרוב לו ולעורך דין. זכותו גם להיפגש עם עורך דין ולהיות מיוצג על ידי סנגור ציבורי.

 

7. זכותו של העצור לקבל טיפול רפואי ואף לדרוש פגישה עם רופא פרטי מטעמו.

 

באופן עקרוני, על המשטרה לאפשר לחשוד להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי, אלא אם מדובר בנסיבות חריגות. אם חשוד נמצא בעיצומה של חקירה והפסקתה לשם פגישה עם עורך דין תסכן את החקירה, רשאי קצין ממונה בכיר לדחות אותה בכמה שעות.

 

7. בית המשפט

חייבים להיות מובאים בפני שופט בתוך 24 שעות

 

אחת החובות החשובות החלות על המשטרה בכל הנוגע למעצר היא החובה להביא עצור בפני שופט בתוך 24 שעות מרגע מעצרו (עם סייג מיוחד לשבתות ולחגים).

 

היות שברוב המקרים מפגינים הנעצרים אינם חשודים בעבירות חמורות במיוחד, המשטרה רשאית לשחרר את העצור בערבות ובתנאים שונים. לגבי חלק מהתנאים, כגון הרחקה מאזור מסוים, נדרשת הסכמת העצור. אם הוא אינו מסכים, כפי שאירע עם חלק מעצורי הפגנת מחאת הדיור במוצאי שבת בתל אביב, המשטרה יכולה להביא את העצור בפני שופט שיקבע את התנאים.

 

מי מייצג את העצור בפני שופט?

 

כמעט כל עצור זכאי לסנגור מהסנגוריה הציבורית. גם עצור שאינו עומד בקריטריונים יכול לבקש זאת מבית המשפט, ובמקרים רבים יענה בחיוב. בהארכות מעצר יש סנגור תורן שאמור לפגוש את העצורים המעוניינים בכך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x