המיתון צמצם את שכר הטרחה השעתי
לאחר המשבר ירד שיעור ההכנסות מתיקים שעתיים בישראל ל־47% בממוצע, לעומת 68% בארה"ב
משרדי עורכי דין בעולם מעדיפים לרוב ששכר הטרחה ישולם בתעריף שעות. בשונה מתעריף קבוע, ריטיינר או תעריף הצלחה, במסגרת תעריף שעות המשרד יכול לנהל ולחשב את מסגרת שכר הטרחה באופן היעיל ביותר עבורו. החריגים הם בעיקר משרדי בוטיק, הפועלים על בסיס הצלחה בתחומים כמו מס ונזיקין. מהצד האחר, אך טבעי שהלקוחות יעדיפו לשלם תעריף קבוע או ריטיינר, או במקום שניתן הדבר - בתעריף הצלחה.
בישראל, שיטות התמחיר האלטרנטיביות לתעריף השעה היו מאז ומעולם דבר שבשגרה, וגרמו למשרדים רבים קושי לייצר תזרים הכנסות מסודר. לאחר המשבר הכלכלי ב־2008 החמיר הקושי, ומשרדים רבים היו צריכים להקפיד שבעתיים על רמת היעילות בניהול תיקים, על תמהיל התיקים ועל הסדרי שכ"ט ברורים. התחרות על לקוחות נמשכה גם לאחר המשבר, וגרמה ליותר משרדים בישראל להתגמש ולהסכים לתעריף שונה מתעריף השעות.
עם זאת, כפי שניתן לראות בגרף, גם טרם המשבר היה השכר השעתי 55% בלבד מהכנסות המשרדים הגדולים והבינוניים, לעומת 89% בארה"ב בממוצע באותה תקופה. לאחר המשבר ירד שיעור ההכנסות מתיקים שעתיים בישראל ל־47% בממוצע, לעומת 68% בארה"ב. אחד הגורמים שהאיצו בארה"ב את המעבר מחיוב שעתי היה ארגון היועצים המשפטיים ACC, שהשיק תוכניות שבהן השתתפו יועצים משפטיים רבים שביקשו מהמשרדים שאיתם עבדו לעבור למודלים כמו חיוב לפי פרויקט או ריטיינר. המודלים החדשים מחייבים את עוה"ד לעסוק רבות בתמחור, לגייס מנהלי פרויקטים ואנשי חקר ביצועים, ולפתח תוכנות ייעודיות לנושא התמחור.
הכותב הוא מנכ"ל חברת GLawBAL
