הכלכלה לא חייבת לקרוס עם רעידת האדמה הבאה
מקסיקו ופלורידה מציעות מודלים מעניינים יותר להתמודדות עם אסונות טבע מהביטוח המסחרי המסורתי והבעייתי
על רקע הגידול המואץ באוכלוסיית העולם והעלייה בקצב התרחשותם של אסונות טבע באיזורים מאוכלסים, מתלבטות ממשלות רבות בשאלה מה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד כלכלית עם הנזק שייגרם מהאירוע רב העוצמה הבא.
הפתרון המסורתי, שהיקף תפוצתו משתנה בין מדינות העולם, הינו הביטוח המסחרי. הבעיה הינה הפער העצום הקיים בין הרכוש המבוטח בחברות ביטוח וחברות ביטוח משנה באופן המסורתי המוכר, לבין הרכוש שאיננו מבוטח והנזקים הכלכליים העקיפים לכלכלה שאינם מבוטחים. כך לדוגמא, הנזק שארע בצ'ילה - רעידת אדמה בעוצמה 9 בסולם ריכטר בשנת 2010, מוערך ב-30 מיליארד דולר, מתוכם רק 8 מליארד דולר היו מבוטחים. הנזק שארע בדרום מזרח ארה"ב מהוריקן קטרינה ב-2005 מוערך ב-140 מיליארד דולר, מתוכם 65 מליארד דולר מבוטחים.
מול הממשלות עומדות אפשרויות פעולה לפני התרחשות האירוע הקטסטרופלי, ולעומתן אפשרויות פעולה לאחר האירוע. היכולת ליצור פתרונות לטווח ארוך גבוהה יותר, כמובן, במדינות חזקות יותר כלכלית.
ממשלות וארגונים יכולים להקטין את החשיפה שלהם לנזק הכלכלי כתוצאה מקטסטרופה באמצעות "העברת סיכונים בדרכים אלטרנטיביות" (ART) לשווקי הון בינלאומיים דרך אג"ח CAT או הלוואה לקטסטרופה בלתי צפויה.
אג"ח CAT מאפשרות למדינה גישה לקרנות במקרים שבהם אירועים קטסטרופליים גורמים לנזקים כלכליים כבדים. מדובר באגרות שהמשקיעים בהן מסכנים את כל הונם במקרה של התרחשות קטסטרופה שהפרמטרים שלה מוגדרים מראש. במקרה שהתרחשה קטסטרופה כזו, על פי פרמטרים כגון עוצמת רעידת אדמה ומיקומה, מלוא שווי אגרות החוב עובר למדינה ששילמה תמורתן. אם לא התרחש הארוע שהוגדר באגרת, יקבל המשקיע את כל כספו בחזרה בתוספת הפרמיות שקיבל במהלך התקופה בה היתה האגרת בתוקף.
יתרונות מרכזיים לממשלות ברכישת אגרות חוב מסוג CAT הינם זמינות המקורות גם למטרות שאינן ניתנות לביטוח, וללא צורך בהוכחת הנזק בהכרח. בצד החסרונות ניתן למנות בעיקר את המחיר הגבוה משמעותית מביטוח מסורתי, ובכללו גם הוצאות חיתום שנעות מ-0.8% ועד ל-2% מהקרן.
המודל המקסיקני: מקסיקו חשופה לקשת רחבה של סיכוני טבע. ב-1985 סמלה המדינה מרעידת אדמה של 8.1 בסולם ריכטר עם נזק כלכלי של כ-8 מליארד דולר. ב-1996 הקימה ממשלת מקסיקו את FONDEN - קרן לקטסטרופות מנזקי טבע שמטרותיה מימון הוצאות חירום לאוכולוסיה שנפגעה ואספקת מקורות כספיים לצורך שיקום תשתיות שאינן מבוטחות, למען חזרה מהירה לחיים תקינים. המימון של הקרן נעשה בין השאר באמצעות אג"ח CAT בערך כולל של 290 מליון דולר.
שורה של נזקים במשך השנים הביאה את ממשלת מקסיקו ליצירת תוכנית הגנה מפני נזקי טבע באמצעות תמיכה בפעילות תשתיתית חינוכית והסברתית באיזורים בסיכון גבוה.
המודל של פלורידה: פלורידה סובלת מהוריקנים רבים בשטחה. בשנת 1992 פגע במדינה הוריקן אנדרו אשר גרם לנזק של 20.3 מליארד דולר ובעקבותיו נאלצה ממשלת פלורידה לבצע שורה של פעולות לשם ייצוב ענף הביטוח. העיקריות שבהן היו הקמת קרן לייצוב שוק הביטוח באמצעות ביטוח משנה לחברות הפרטיות, ובהמשך הקמת גוף מבטח לנכסים בעלי סיכון גבוה במחיר סביר לכל דורש. ישנה הסכמה בקרב מומחים כי הקרן הצילה את שוק הביטוח מקריסה בעבר. מקורות המימון של הקרן משלבים הון עצמי, אג"ח ומיסוי. במקרים בהם הצבירה לא הספיקה נערך מיסוי בדיעבד לכיסוי נזקים, מה שיצר גרעונות מתמשכים.
לסיכום, אפשר לראות כי ישנם מנגנונים פיננסיים שונים המאפשרים למדינות להערך לקטסטרופות, וכי בעולם הוקמו הסדרים מגוונים במדינות שספגו בעבר נזקים כבדים, המשלבים לרוב את השוק הפרטי עם המדינה. הכדאיות הכלכלית וההצדקה החברתית להקמה של מנגנונים מעין אלו תלויה במדיניות הסוציו אקונומית הכוללת במדינה, ובהתחשב בהיקף ובהסתברות הסיכון לקטסטרופה, במצבה הכלכלי הכללי של המדינה ובזמינות הפתרון הבטוחי המסורתי.
הכותבת היא סמנכ"ל ביטוח בענבל חברה לביטוח בע"מ
סייע בכתיבה: רוני תור, מנכ"ל אאון בנפילד ישראל
להרשמה לכנס היערכות פיננסית לרעידת אדמה לחץ כאן
