היצואנים צריכים להתכונן בטווח הארוך לירידה של הדולר ל-3.2 שקלים

החודשים יולי אוגוסט מתויגים על ידי פעילים פיננסיים בארץ ובעולם כ"עונת מלפפונים" שבה בדרך כלל לא מתרחשים אירועים מהותיים בשוק ההון ובזירות המט"ח בעולם. המציאות הפיננסית בגוש היורו וארה"ב חושבת אחרת. אלה שהעריכו כי הם לפני עוד קיץ שבו ניתן לצאת לחופשה ולחזור ולנהל את כספם מאותה נקודה בתחילת ספטמבר התבדו. בארה"ב מתעורר משבר סביב פריצה אפשרית של תקרת החוב ואילו באירופה, מחפשים המשקיעים טרוטי עיניים תשובות מהבנק האירופאי המרכזי לגבי גלגול חובות העתק של כמעט כל הכלכלות המובילות בגוש פרט לגרמניה וצרפת שאמורות לחתום על צ'קים שיזרימו את סכומי העתק הנחוצים לחילוץ.

אי היציבות באירופה שצפויה להימשך בטווח הקצר צפויה להמשיך ולתמוך בתנודות שערים בשערי המט"ח גם בזירה המקומית כשבבחינה של שער הדולר, יש לצפות כי הוא ייסחר בחודשים הקרובים בטווח שערים רחב שבין 3.35 ל-3.55 שקלים. הסיבות להתחזקות הדולר בזירה המקומית בטווח הקצר הן המתיחות הגיאופוליטית באזור המזרח התיכון עם דגש על אי וודאות לגבי האירועים הצפויים בישראל לקראת חודש ספטמבר. בנוסף, התחזקות הדולר אל מול היורו והליש"ט, תמשיך לתמוך בהתחזקות המטבע האמריקני מול השקל בטווח הקצר.

לעומת זאת, בראייה לטווח ארוך, פוטנציאל הייסוף של השקל נותר תקף. פרט לנתוני המאקרו החיוביים של המשק הישראלי ביחס לכלכלות המובילות ופערי הריבית בישראל אל מול אלה שבארה"ב ובאירופה חשוב לזכור שלא נפתרה הבעיה המהותית של הכלכלה האמריקנית שגוררת גירעון מצטבר של 14.8 טריליון דולר. גירעון שזינק ביותר מ-30% מאז המשבר של 2008 אז עמד היקף הגירעון האמריקני על כ-10.6 טריליון דולר.

בימים האחרונים נתקלנו בזירת המט"ח המקומית בתופעה מדאיגה, אם בעבר התנודות בזירה המקומית היו דומות או מתונות יותר מאשר מה שקורה בזירת המט"ח העולמית הרי שנוכחנו לאחרונה כי התגובה בצמד שקל דולר בזירת המט"ח המקומית הייתה אלימה יותר מאשר התגובה בצמד היורו - דולר בזירת המט"ח, כלומר, השקל נחלש מול המטבע האמריקני באופן חד יותר מאשר היורו מול הדולר. אחת הסיבות לתנודתיות בשוק המט"ח המקומי היא העברה של חלק מהכסף בישראל לרכישת דולרים. כתחנת ביניים שרצים אליה באופן קבוע בתקופה של אי וודאות.

בימים האחרונים ראינו כי יצואנים ישראלים הזרימו היצעי מט"ח משמעותיים ברגע שהדולר הגיע לרמות של 3.48 עד 3.51 שקלים לדולר. הדבר מנע התחזקות חדה יותר של המטבע האמריקני בעקבות פעילות היצואנים שניצלו את השערים הגבוהים יחסית על מנת ולקזז הפסדים.

ישנם יצואנים בישראל שהעריכו בתחילת השנה כי שער הדולר יעלה לרמה של 3.8 שקלים ולפי השער הזה הם ביצעו את תכנון הגנות המט"ח שלהם. יצואנים אלה נפרדו מתחילת השנה מהמט"ח שברשותם בשערים נמוכים וצברו הפסדים כבדים. אותם יצואנים שנמנעו מלבצע הגנות על רקע חולשת הדולר מול השקל במהלך השנה מצאו את עצמם נאלצים לממש הפסדים רבים בשערים נמוכים. היצואנים צריכים להתכונן בטווח הארוך לירידה של הדולר ל-3.2 שקלים.

יצואנים לא אמורים להיות ספקולנטים, הם צריכים ומסוגלים לשמור על הרווח ברצפת הייצור. את הדבר הזה ניתן להשיג על ידי התאמה של פעולות ההגנה באופן שיטתי, יעיל ואפקטיבי ולא באמצעות עסקאות מקריות ונקודתיות שאינן מתאימות לשוק המט"ח שבו השערים משתנים תדיר. העלייה הזמנית של המטבע האמריקני מהווה לא רק הזדמנות ליצואנים לקזז הפסדים, מדובר בהזדמנות פז להיכנס לפוזיציות הגנה שישמרו על היצואנים מהידרדרות מחודשת של הדולר בעולם מול המטבעות המובילים כמו גם מול השקל הישראלי.

http://www.prico.co.il/site/index.aspx