דייוויד קירקפטריק: "צוקרברג ימשיך לשלוט בפייסבוק"
קירקפטריק, מחבר הספר "אפקט פייסבוק", הוא חבר של מארק צוקרברג בפייסבוק ובחיים האמיתיים. בראיון לכלכליסט הוא מספר על הקשר הסימביוטי בין צוקרברג לחברה ומסביר למה אין ספק בהנהלה של פייסבוק מי הכי מוכשר להמשיך ולהוביל את החברה
למארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, יש 825 חברים בפייסבוק. אחד מהם הוא דייוויד קירקפטריק, כתב בכיר במגזין "פורצ'ן" וכותב הספר "אפקט פייסבוק" (הוצאת מודן), המתפרסם בימים אלו בישראל. הספר משרטט דיוקן מורכב של הרשת החברתית הגדולה ושל יוצרה, החל מהרגע שבו הרעיון החברתי נבט בראשו. "אפקט הפייסבוק" התפרסם בארצות הברית לפני כמה חודשים, והפך מיד לרב מכר.
אחרי הסרט "הרשת החברתית" נדמה שכולם מכירים את צוקרברג. אבל קירקפטריק מכיר אותו באמת, וזהו יתרונו. ולא מדובר רק בחברות וירטואלית. לדברי קירקפטריק, בשנים האחרונות בילו השניים עשרות שעות איכות, שבהן התוודע מקרוב לאישיותו של צוקרברג. בין השאר אחת האפיזודות היותר אישיות בספר, שאושרה על ידי צוקרברג לפרסום, עוסקת בחרדות של היזם הצעיר. צוקרברג ישב בארוחה עסקית עם כמה אנשי עסקים שדחקו בו למכור את החברה. בשלב מסוים הוא עזב את השולחן ופנה לשירותים. לאחר שהתמהמה שם, החליט אחד מהמנהלים הבכירים בחברה לחפש אחריו. הוא מצא אותו יושב על רצפת אחד מתאי השירותים על סף התמוטטות עצבים, ממרר בבכי.
בראיון בלעדי שערך "כלכליסט" עם קירקפטריק הוא טוען שמייסד פייסבוק הבשיל והתבגר בשנים שחלפו מאז שייסד את החברה. הוא מנתח את התהליך שעבר בדרך עד היותו אחד המנהלים החשובים בימינו. "אני לא חושב שהוא אדם חסר ביטחון. ייתכן שהוא לא היה מודע או מנוסה כשהיה מנהל בן 20, כשניצב מול החלטות קריטיות כמו האם למכור את החברה. אני גם לא חושב שהוא טיפוס חשדן. בעבר הוא לא היה בוגר. אם נוצר בציבור הרושם שאינו בוגר זה בין היתר מפני שהסרט 'הרשת החברתית' הדגיש זאת באופן מוגזם. אבל צריך לזכור שהוא היה בן 19–20 בעת התרחשות עלילת הסרט, וכולנו בגיל הזה עדיין לוקים בחסרים חברתיים ורגשיים. דווקא התרשמתי מהיכולות שלו להתבגר כאדם וכמנהיג. בכל מקרה, כיום - בגיל 27 - הוא כבר מנהיג מחושב ומחויב".
תמיד יהיו כאלה שיתהו אם פייסבוק שגשגה בזכות הכישרון הניהולי של צוקרברג או בשל הרעיון של הרשת החברתית, שאפילו מנהל כושל לא היה יכול להכשיל אותו.
"הדרך שבה צוקרברג הגה את הרשת היתה השתקפות של הראייה האנליטית שלו. היה לו רעיון מוצלח יותר מאשר ליזמים אחרים לגבי השירות שיתאים לסטודנטים ולמשתמשים נוספים. במקביל, בכל אותה תקופה הוא קיבל שורה של החלטות קטנות ששיקפו את הפוקוס של החזון שלו לטווח הרחוק.
"זה הבלוף הגדול של האחים וינקלבוס. הם טוענים כל הזמן שהרעיון שלהם, ושהוא כל כך מוצלח שכל מה שנותר לצוקרברג הוא לא להרוס אותו. מי שקורא את הספר יבחין שבכל הפעמים שבהן הוא ניצב בפני הכרעות קשות הוא עשה בחירה חכמה, בניגוד לדעה של האחים וינקלבוס. הדרמטית בבחירות שלו היתה להתנגד לחברת יאהו, שביקשה לקנות את פייסבוק תמורת מיליארד דולר בקיץ 2006, בזמן שפייסבוק היתה בקושי בת שנתיים. הוא גם התנגד להצעה של מייקרוסופט כעבור שנה לקנות את החברה ב־15 מיליארד דולר. היכולת שלו להתנגד לשתי ההצעות האלה היא סימן למנהיגות עקשנית ומחויבות מקצועית גבוהה".
האם היית אומר שהתכונה הניהולית החזקה ביותר שלו היא היכולת לפתח חזון מושלם למוצר שלו?
"בהחלט, למעשה זהו חזון לגבי חוויית השימוש של כל אוכלוסיית כדור הארץ. צוקרברג חזה צורה חדשה של תקשורת ויישם אותה. אפשר להשוות אותו רק לאנשים כמו אלכסנדר גרהם בל או ביל גייטס, שגם במקרה שלהם, החזון הוביל למערכת חברתית חדשה".
מחויבות ותשוקה
בתחילת הדרך צוקרברג הבהיר למכריו שפייסבוק היא רק פאזה קצרה בחייו המקצועיים, ושהוא מתכוון להמשיך ולהקים חברות סטארט־אפ נוספות. אולם ככל שפייסבוק תפסה תאוצה והתעצמה, הוא החל להקדיש לה את חייו באופן אובססיבי. מהספר עולה כי הקשר הרגשי של המייסד לחברה שלו חזק מאוד ולמעשה אי אפשר להתירו. האם מדובר בפקטור שעלול להעיב על היכולת הניהולית של צוקרברג?
קירקפטריק מעריך שכן: "הסתמכות של כל ארגון על אדם אחד יכולה להפוך לבעייתית, וזה משהו שכל מי שעוקב אחרי פייסבוק צריך לקחת לתשומת לבו. צוקרברג אינו מקבל החלטות לבד בחברה, אבל הוא בהחלט נקודת ההכרעה האחרונה. אם הוא לא רוצה שמשהו יקרה בפייסבוק, הוא לא יקרה. התנודות האסטרטגיות הגדולות בחברה עדיין משקפות את ראייתו, גם אם היא עוצבה במהלך דיונים נרחבים עם עמיתיו.
"אני חושש שבהתחשב באתגרים הגדולים שצפויים לחברה בעתיד, כמו דרישות רגולציות שונות מצד מדינות או כשל מערכות משמעותי, הוא עלול לקבל יותר החלטות גרועות שיפגעו ביכולת של פייסבוק לשמור על המומנטום שלה. עם זאת, המחויבות והתשוקה שלו לפייסבוק היו נכס אדיר לחברה. זה די מדהים בעיניי שאחרי שבע שנים, שבהן ערך ההון האישי שלו עבר את ה־18 מיליארד דולר, הוא עדיין ממוקד בהצלחה של פייסבוק כמו תמיד".
צוקרברג חוזר על מסר של שקיפות ופתיחות בהקשר של פייסבוק, אבל מנהל את החברה באופן ריכוזי ודיסקרטי. האם אין כאן מוסר כפול?
"אולי. הוא אמר לי שייתכן שפייסבוק תהיה בסוף חברה שקופה באופן יוצא דופן, כך שבהחלט יש לו רעיונות לגבי הפתיחות שהוא עדיין לא יישם.
"הבעיה הוא שחוקית פייסבוק היא חברה בע"מ, אבל המנהל שלה רואה בה סוג של ארגון חברתי עם רכיבים מוסריים. צוקרברג הדגיש בעבר שהמניע שלו לא רווחי, וכינה את פייסבוק 'תנועה'".
אולי לא נכון עוד להגדיר את פייסבוק כעסק או כחברה, ואולי יש למצוא מערכת מושגים חלופיים לגוף מהסוג הזה?
"אולי. אני חושב שיהיה אפשר לראות מתח בנקודה הזאת בפייסבוק תמיד, גם אחרי ההנפקה המיועדת בחודשים הקרובים. פייסבוק מתעצמת במהירות, יש לה כבר יותר מ־750 מיליון משתמשים. עם היקף שימוש כזה יהיה קשה מאוד להתנגד ללחצים של התמסחרות ואינטרסים עסקיים. כמו כן, פייסבוק גייסה עד כה 2.5 מיליארד דולר ממשקיעים, כלומר יש לה מחויבות עסקית עצומה. זה נכון שהנטייה של צוקרברג היא להמשיך ולנהל את פייסבוק כשירות לציבור, אבל באותו זמן אני מאמין שהוא יסתגל לרעיון שהיא חברה עסקית".
פייסבוק צפויה להפוך לחברה ציבורית ב־2012. האם ההנפקה תוביל למשבר ניהולי בחברה?
"לא יהיה משבר ניהולי משתי סיבות. קודם כל ברור מי אחראי על ניהול החברה. שנית, אין ספק בהנהלה של פייסבוק מי הכי מוכשר להוביל את החברה. אני מצפה שההנפקה תיערך באמצע 2012 בשווי שוק של 100 מיליארד דולר ואפילו יותר. אין ספק שפייסבוק תהיה החברה היקרה ביותר שהונפקה בתולדות ההיסטוריה העסקית, ואני מאמין שזאת תהיה מניה שהרבה מאוד אנשים ירצו לרכוש. ככל הנראה זאת תהיה הנפקה שמלווה בפחות קיטורים על כך שההנהלה לא מקשיבה למשקיעים, כפי שהיה בהנפקה של גוגל", הוא עוקץ. "צוקרברג ימשיך לשלוט בפייסבוק והמשקיעים יהיו חייבים לקבל זאת - או שלא ישקיעו!", הוא קובע באופן נחרץ.
