פרשת אגרקסקו ושלמה נס ממשיכה להסתבך: מה מסתתר מאחורי ראשי התיבות A.G.B?

חשבון הבנק על שם עו"ד שלמה נס שאליו הועברו 1.7 מיליון יורו יממה לפני הבקשה למנותו כנאמן אינו רשום לטובת אגרקסקו – כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" בעקבות חשיפת הפרשה שלשום.

בידי "כלכליסט" נמצאים מסמכים המפרטים את זהות בעל החשבון בשתי שפות. בנוסח בעברית מצוין כי בעל החשבון הוא "ד"ר שלמה נס בנאמנות עבור א.ג.ב", בעוד שבנוסח באנגלית מדובר בחשבון של DR SHLOMO NASS TRUSSTEE A.G.B. מכך עולה כי הנהנה מחשבון בנק הפועלים ברחוב היהלום בבבורסה ברמת גן - הגורם לטובתו מופקדים כספי הנאמנות ולמענו הם נשמרים - הוא גורם אלמוני, אדם או חברה, שראשי התיבות של שמו הם א.ג.ב בעברית או A.G.B באנגלית.

מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי ראשי תיבות אלו אינם תואמים את שמה של חברת אגרקסקו, כפי שהוא מופיע במסמכים רשמיים. כך, בדו"ח רשם החברות שצורף לבקשת הקפאת ההליכים של אגרקסקו שמה באנגלית הוא AGREXCO AGRICULTURAL EXPORT COMPANY LTD - כלומר ראשי התיבות של שמה הם A.A.E.

עורכי דין בכירים אמרו ל"כלכליסט" כי לפי כללי הבנקאות מכוח החוק להלבנת הון, בעת פתיחת חשבון בנק בנאמנות, הפרקטיקה הנהוגה היא שהבנק דורש לקבל הצהרת נהנים - שבמסגרתה יש לפרט את זהות ופרטי הנהנה. לכן לכאורה לא ניתן להפקיד מיליוני יורו השייכים לפי הנטען לאגרקסקו בחשבון שהנהנה ממנו הוא או היה אדם או חברה בשם A.G.B.

לפניית "כלכליסט" סירב נס לפרט למי שייכים ראשי התיבות אך מקורביו טענו אתמול כי מדובר בחשבון נאמנות ישן של לקוח אחר אשר בו נעשה שימוש, שכן פתיחת חשבון חדש היא פעולה שלוקחת זמן. גם ממידע שהגיע ל"כלכליסט" עולה כי מדובר בחשבון ישן.

השימוש בחשבון ישן שאינו על שם אגרקסקו מנוגד להחלטתה של השופטת אלשיך מיום חמישי שעבר, שבה אישרה את מינויו של עו"ד נס כנאמן. היא הורתה אז "לנהל חשבון בנק חדש שייפתח על ידי הנאמן על שם החברה. חשבון זה ייוחד לגביית כספים המגיעים מחייבים, וייועד למימון הפעילות השוטפת, פירעון חובות וביצוע תוכנית ההסדר".

כמו כן, בדיקה שערך "כלכליסט" מול נס גילתה כי הוא מנהל כמה חשבונות הקפאת הליכים לאגרקסקו - עובדה שאינה עולה בקנה אחד עם החלטת השופטת אלשיך, שציינה כי יש לנהל חשבון אחד שבו ירוכזו כל כספי החברה. ארבעה ימים לאחר שמונה לתפקידו ובטרם נחשפה הפרשה נשאל עו"ד נס על ידי "כלכליסט" היכן נמצאים נכון לאותו מועד הכספים שהועברו אליו בנאמנות, והשיב "בחשבון הנאמנות, שהוא אחד מחשבונות ההקפאה". אתמול נמסר ממשרדו כי בינתיים "חשבון חדש נפתח והכספים אכן שם".

הפרשה מסתבכת עוד יותר נוכח ממצאים נוספים שהגיעו לידי "כלכליסט", ובראשם העובדה כי בטרם בוצעה העברה בנקאית של 1.7 מיליון יורו מחשבונה של אגרקסקו בחו"ל לחשבון הנאמנות של עו"ד נס - בדקו גורמים בכירים באגרקסקו אם המהלך הוא חוקי. בין הסיבות לכך היתה העובדה שנס טרם מונה לתפקיד על ידי בית המשפט. מי שהרגיע את החששות האלה היה עו"ד נס בעצמו, שהסביר לאותם גורמים כי מדובר במהלך חוקי לחלוטין.

בנוסף, נכון להיום, שבוע מאז מונה עו"ד נס לתפקידו כנאמן, טרם נמסר גילוי לבית המשפט על הימצאות הכספים בחשבון. שורת ממצאים מצטברת זו, שנחשפה על ידי "כלכליסט", חושפת סדקים בגרסה שנמסרה, ולפיה מדובר בחשבון נאמנות על שם אגרקסקו שמטרתו היתה לשמור את הכספים לצורך מימון הקפאת ההליכים.

הערה בתחתית העמוד

בעקבות חשיפת "כלכליסט" על העברת הכספים לחשבון הנאמנות של עו"ד נס, פנו אתמול עובדי אגרקסקו לשופטת אלשיך והביעו את התנגדותם לבקשת נס לאשר לו מימון חיצוני של 1.2 מיליון יורו מחברת ארקו השקעות, כשמימון זה יישא ריבית ועמלה. העובדים, המיוצגים על ידי עו"ד אלון הורנשטיין, טענו כי נוכח העובדה שאגרקסקו דאגה להעביר כ־1.7 מיליון יורו לחשבון הנאמנות בטרם מונה נס לנאמן, הרי שייתכן כי לא יהיה צורך בקבלת מימון ביניים חיצוני ויקר.

בדיקת "כלכליסט" מעלה בנוסף כי בניגוד למקובל ברוב הבקשות להקפאת הליכים, הבקשה של אגרקסקו לא כללה תדפיסי חשבונות בנק שיאמתו את יתרות החובה והזכות שלה נכון למועד הגשת הבקשה להקפאת הליכים. משמעות הדבר היא שלא ניתן לדעת אילו כספים נמצאים או היו בחשבונות הבנק של החברה, בארץ ובחו"ל, במועד הקפאת ההליכים ובימים הסמוכים לו.

הפגנת עובדי אגרקסקוצילום: עופר עמרם

אתמול חשף "כלכליסט" כי ממסמכים שהגיעו לידיו התברר שבחשבונות בחו"ל היו ערב ההקפאה כ-306 אלף ליש"ט ו־150 אלף דולר שלא הועברו לחשבון הנאמנות של עו"ד נס. אגרקסקו מסרה אתמול כי כספים אלו "שימשו לתשלומים שוטפים", תשובה שכשלעצמה מעוררת תהיות, שכן החברה לא אמורה לכאורה לבצע תשלומים ערב הקפאת ההליכים - בוודאי לא מכספים בחשבונה בחו"ל, שלא רצתה שיעוקלו.

ביהמ"ש קבע תנאים

מבחינת הבסיס המשפטי, במצב של קריסה לחברה יש יותר חובות מאשר נכסים - כך שהנושים נאלצים להסתפק בהחזר חלקי. הנושים מתחלקים לקבוצות. הקבוצה החזקה ביותר היא הנושים המובטחים, שבידיהם יש בטוחות להחזר החוב - לרוב הבנקים. קבוצה זו תקבל ראשונה את ההחזר הגבוה ביותר מהקופה.

בקבוצה השנייה נמצאים חובות בדין קדימה (עובדים, חובות לרשות המסים), ואילו הקבוצה השלישית והנחותה ביותר מאוכלסת על ידי הנושים הרגילים: כל ספקי החברה שהעבירו לה סחורות ואין להם שעבודים על נכסים שיבטיחו את החזר החוב כלפיהם. הם נאלצים להסתפק בהחזר הנמוך ביותר.

נוכח זאת ישנה רגישות רבה לכך שחברה שעומדת לקרוס לא תבצע שינוי במעמד הנושים. שינוי כזה עלול להתרחש באחת משתי דרכים: הראשונה, תשלום חוב לנושה רגע לפני הקריסה באופן כזה שהוא יקבל את מלוא חובו וחבריו הנושים האחרים לא יזכו לקבל את מלוא חובם. מצב כזה גורר סנקציה של ביטול העברת הכספים ולעתים גם חיובו של מי שהעביר אותם במימון מכיסו של הסכום שהועבר.

המצב השני, החמור יותר, הוא החשש שחברה העומדת לקרוס או אדם שנקלע לחובות ינסו למלט את הנכסים שיש להם מנושיהם, כדי שאלו לא יוכלו לשים את ידם עליהם. במקרה כזה, מדובר בעבירה פלילית לפי סעיף 439 לחוק העונשין הקובע כי "הנותן מתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס... בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו מאסר שלוש שנים".

בית המשפט העליון קבע כי ישנם כמה תנאים שבהם פעולה תתבצע כהעדפת נושים פסולה. כאשר המעשים בוצעו במהלך שלושת החודשים שלפני הקריסה הרשמית; כאשר הפעולה בוצעה לטובת נושה ספציפי והעניקה לו בכך עדיפות על פני נושים אחרים; וכשהפעולה בוצעה בתקופה שבה החברה היתה חדלת פירעון. 010בפסק הדין של השופטת אלשיך מ־2003 היא כתבה כי הרציונל במניעת מצב של העדפת נשים הוא ב"שמירה על עקרון השוויון ביניהם, ומניעה מחברה העומדת על סף חדלות פירעון מלבחור, לפי האינטרסים שלה ושל בעלי השליטה בה, איזה נושה יפרע את מלוא חובו (או חלק גבוה ממנו), בעוד יתרת הנושים יוצאים כשידיהם על ראשם".

בשם שלמה נס נמסר בתגובה: "כל התהיות המועלות בכתבה לא ישנו אמת בסיסית אחת: אגרקסקו ונס בחרו באופציה החכמה והמועילה ביותר כדי להציל את החברה ולמנוע העדפות נושים פסולות מנכסי החברה. מעבר להיותה דרך חוקית לחלוטין, דרך זו זוכה לתשבחות של משפטנים בכירים. התוקפים אינם בקיאים מספיק בתחום. לחברה היה חשש אמיתי שכספים אלו יילקחו, ולא יגיעו לקופת הנאמנות הפועלת לטובת כלל הנושים. אגרקסקו פנתה למשרדו של נס יומיים לפני הגשת בקשת ההקפאה וזו לא הוכנה על ידיו".

תגובת אגרקסקו על כך שנס הוא שנתן לבכירי החברה את האישור להעביר לו את הכספים: "כל הפעולות שנעשו הן לטובת החברה והעניין".