ביטחון או פחות מסים

איש אינו יודע מה יקרה בספטמבר, עם הבאת עניין המדינה הפלסטינית להצבעת הכרה באו"ם, וכיצד האירועים הביטחוניים שצפויים להתרחש אז ישפיעו על מצב המשק. אולם לא כל כך קשה להעריך מה מצפה לנו בתחום הכלכלי בעתיד הקרוב, בין היתר בשל ההוצאות לביטחון שימשיכו ללוות אותנו עוד זמן רב.

בסוף החודש שעבר קיים מכון פאלק למחקר כלכלי יום עיון בנושא סדרי העדיפויות בתקציב הממשלה. אחד הדוברים בכנס היה ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, המשנה למנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, שעוסקת בעיקר בהערכות כלכליות עתידיות, שאמר: "האירועים שמתרחשים כעת במדינות ערב עלולים להשפיע על האיזונים הגיאו־פוליטיים הקיימים כיום, אם כי עדיין מוקדם לקבוע איזה סוג של השפעה יהיה לאירועים אלה על תקציב המדינה בטווח הארוך".

סטרבצ'ינסקי הוסיף ואמר כי "בטווח הקצר, האירועים עשויים להשפיע על התפתחות ההוצאה הביטחונית בישראל בפועל, שהיא שונה מהתקציב המקורי. זאת לאחר כמה שנים שבהן ההוצאה הביטחונית גדלה בממוצע בכ־2 מיליארד שקל מדי שנה".

צילום: עצית שעל

ההוצאות גבוהות בהרבה מהתקציב המקורי

מהמצגת שהציג סטרבצ'ינסקי היה אפשר ללמוד את השיטה בהתפתחות תקציב משרד הביטחון בשנים האחרונות: יציאה לדרך עם תקציב שאושר בממשלה ובכנסת, תוספות של מיליארדי שקלים שניתנות לו במהלך השנה והגעה אל קו הגמר עם הוצאות בפועל נמוכות מעט מהתקציב שאושר עם שלל התוספות, אבל גבוה בהרבה מהתקציב המקורי.

נוסף על כך, המצגת הראתה כיצד גדל תקציב משרד הביטחון בפועל לאורך השנים מכ־51 מיליארד שקל ב־2005 לכ־61 מיליארד שקל בשנה שעברה.

למי שלא יודע, כל תורת הכלכלה מבוססת על חוק אחד בשם "חוק המחסור", ומשמעותו היא שתוספת למוצר אחד חייבת ליצור מחסור במוצר אחר. במקרה שלנו - יותר הוצאה ביטחונית משמעותה פחות כסף שהממשלה יכולה להפנות להוצאה אזרחית, שהיא בסך הכל שם קוד לסעיפים כמו חינוך, בריאות או רווחה.

להימנע מהחמרה בחוסר האיזון התקציבי

המסקנה הלא מפתיעה שאליה הגיע סטרבצ'ינסקי היא שעל רקע אי־הוודאות שנוצרה בעקבות השינויים הגיאו־פוליטיים באזורנו, שעלולים להשפיע על ההוצאה הביטחונית, חשוב להימנע מהחמרה בחוסר האיזון התקציבי החל מ־2013.

חוסר האיזון שעליו הוא מדבר מצביע על ההתפתחות הצפויה הבאה: על פי שיעורי המס הקיימים, הגירעון בתקציב צפוי להסתכם החל מ־2013 ביותר מ־2.8% מהתוצר. זאת כאשר יעד הגירעון המתוכנן הוא 1.5% מהתוצר ב־2013 ו־1% מ־2014 ואילך. לדברי סטרבצ'ינסקי, כדי להתגבר על מכשלה זו, יהיה על הממשלה להתחשב בכל המרכיבים של המדיניות התקציבית: מסים, הוצאות וגירעון.

בלשון פחות מכובסת, אפשר לנסח זאת גם כך: על רקע העלייה בהוצאה הביטחונית, אם הממשלה תרצה גם לעמוד ביעד הגירעון וגם להמשיך לספק לאזרחיה שירותים ברמה סבירה, יהיה עליה לבטל אחרי השנה הבאה את כל ההפחתות המתוכננות בשיעורי המסים.