המהפכה של סטנלי תחכה

לפני קצת יותר משנה נערך במשכן הנשיא בירושלים טקס חגיגי שבו מונה נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר לתקופת כהונה שנייה. במהלך הטקס נשא פישר נאום ארוך שבו התייחס לשורה של נושאים. אחד החשובים שבהם היה חוק בנק ישראל החדש, שאושר בכנסת חודש וחצי קודם לכן. "האתגר הראשון העומד בפני בנק ישראל הוא יישום חוק בנק ישראל החדש, שאושר לאחרונה על ידי הכנסת", אמר פישר, "החוק נועד להגן על עצמאותו של בנק ישראל, כחלק ממסגרת עבודה שתחולל מהפכה בתהליכי קבלת ההחלטות בבנק".

"החוק החדש מגביל במידה ניכרת את כוחו של הנגיד", המשיך פישר לתאר את המהפכה שבדרך, "כיום, ובמשך 56 השנים האחרונות, הנגיד לבדו מקבל את החלטות המדיניות והניהול של הבנק. לפי החוק החדש, החלטות המדיניות המוניטרית ייקבעו על ידי ועדה מוניטרית שבה שישה חברים, שלושה מהם חיצוניים, והנגיד משמש יושב ראש, בעל זכות הצבעה כפולה במקרה של שוויון קולות. הצענו את ההסדר הזה כי גם הניסיון המצטבר וגם מחקרים שונים מראים כי בממוצע ועדות מקבלות החלטות טובות יותר מאדם יחיד".

בהמשך נאומו התייחס פישר גם לגוף נוסף שאמור לקום לצד הבנק במסגרת החוק החדש: מועצה מינהלית בת שבעה חברים, חמישה מהם חיצוניים, שתתפקד למעשה כמועצת המנהלים של בנק ישראל ותפקח על כל הפעולות המינהליות של הנהלת הבנק. מלאכת איתור החברים החיצוניים לוועדה המוניטרית ולמועצה המייעצת הוטלה על ועדת איתור בת שלושה חברים, ששניים מהם אמורים להיבחר על ידי שר האוצר.

מאז אותו נאום במשכן הנשיא חלפה כאמור יותר משנה. השבוע ימלאו 15 חודשים לאישורו הסופי של חוק בנק ישראל החדש בכנסת. אבל ההחלטה למנות לבנק ישראל ועדה מוניטרית ומועצה מינהלית, זו שאמורה "לחולל מהפכה בתהליכי קבלת ההחלטות בבנק", עדיין לא מומשה. החוק יצא אמנם לדרך לפני שנה ורבע, אולם לשר האוצר, כך נראה היה, לא ממש אצה הדרך ליישם אותו. את הרכב ועדת האיתור הגיש שטייניץ לאישור הממשלה יותר מחצי שנה לאחר אישור החוק החדש בכנסת.

כאשר ועדת האיתור תסיים את עבודתה, יוכלו הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית להתחיל מיד בעבודתן. בחודשים האחרונים השקיע בנק ישראל 8 מיליון שקל בהכשרת מערכת המשרדים שתקלוט את חברי הוועדה והמועצה, סמוך ללשכת הנגיד בקומה השביעית של בניין הבנק. אבל בינתיים גם עבודת ועדת האיתור מתגלה כמשהו לא מהיר במיוחד. יכול להיות שהתנאים והסייגים המחמירים שקובע החוק לבחירת המועמדים מקשים מאוד על עבודתה; אבל אפילו תירוץ זה לא יכול להסביר את העובדה שאחרי שמונה חודשי עבודה, כל מה שיש לוועדת האיתור להציע הוא שם של מועמד ודאי אחד, פרופ' אלכס צוקרמן מהמרכז הבינתחומי הרצליה.

ככל הידוע, המועמדים הספורים שגם שמם הוזכר לאחרונה - שהבולטים בהם הם פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית ופרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי - לא ייבחרו בסופו של דבר. מועמד נוסף, מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב, נבחר ומיד נשר בשל חשש לניגוד עניינים. ואחרי כל זה צריך לזכור שבין בחירתם על ידי ועדת האיתור לבין אישורם על ידי הממשלה, יהיה על המועמדים לוועדה המוניטרית לקבל את אישורה של ועדת שפניץ לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים.

מה שהיה הוא שיהיה?

התמונה המסתמנת, שכל שלושת החברים החיצוניים של הוועדה המוניטרית יגיעו בסופו של דבר מהאקדמיה, מעלה את השאלה מה בעצם ייצא לנו מהחוק החדש. היום מתייעץ הנגיד עם ארבעה בכירים מהבנק, ואז מחליט על מדיניות הריבית בעצמו. לאחר מינוי הוועדה המוניטרית ידון פישר עם חמישה יועצים, כולם בעלי דעות קרובות לשלו, וגם אז הוא יוכל באמצעות הקול הכפול שניתן לו בהצבעה לכפות את דעתו.

כדי לאזן את התמונה חייבים לציין שתי נקודות חשובות, שמבהירות אולי שלא כל מה שהיה בנושא קביעת הריבית הוא בהכרח גם מה שיהיה. הנקודה הראשונה היא שחוק בנק ישראל החדש אינו "חוק פישר". בנק ישראל ימשיך לפעול גם בתום הקדנציה השנייה של פישר, ולא כל נגיד שיעמוד בראשו בעתיד יהיה בצלמו ובדמותו של הנגיד הנוכחי. וכאשר זה יקרה, כלל לא ברור שחברי הוועדה המוניטרית שימונו בעתיד יהססו להיכנס לעימותים עם הנגיד בנושא הריבית, כפי שסביר להניח שיקרה בתקופה שפישר עדיין איתנו.

הנקודה השנייה היא שלמרות הפקעת הסמכות הרשמית לקביעת הריבית מידי הנגיד והעברתה לידי הוועדה המוניטרית, סעיף זה בחוק החדש דווקא מחזק את עצמאותו של בנק ישראל. וכדי להבין את זה טוב יותר, מספיק להיזכר במה שהיה לנו בסוף שנת 2001, כאשר הנגיד הקודם ד"ר דוד קליין קפץ פתאום והפחית את הריבית בשיעור חריג של 2%. החלטה זו, שאם נרצה לעשות עם קליין חסד נגדיר אותה רק כשגויה, היא ככל הידוע זו שדרבנה את פישר לדחוף להקמת הוועדה המוניטרית.

מינוי ועדה מוניטרית לפני אותה החלטה חפוזה של קליין היה מונע מאיתנו את הצורך להתמודד מאוחר יותר עם התוצאות הקשות שבאו בעקבותיה. אחרי הכל, קצת קשה לתאר מצב שבו הנגיד קליין מכנס את הוועדה המוניטרית ומבקש את אישורה להפחתה חריגה במיוחד בריבית, "כי סגרתי דיל חשאי עם אריק שרון: אני אפחית את הריבית ב־2%, ראש הממשלה יבטל את תקרת המק"מ, והכי חשוב — יאפשר לי למנות את מקורבי מאיר סוקולר לתפקיד המשנה לנגיד".