חשיפת "כלכליסט" - מאכער או עו"ד: חופש העיסוק של המאכערים בהוצאה לפועל עומד למבחן
הנהלת בתי המשפט נאבקת במאכערים: יועצים מטעם עצמם שפועלים בהוצאה לפועל ובחלק מהמקרים מנצלים חייבים. אחת מהעוסקים בתחום שהורחקו מביהמ"ש בתל אביב עתרה נגד הנהלת בתי המשפט, ופתחה דיון בשאלה אם מדובר למעשה במתן שירותים משפטיים ללא רישיון
שלט קטן שנתלה לאחרונה במיקום לא בולט באולם הכניסה להיכל המשפט בתל אביב נשא מסר בלתי שגרתי. "לתשומת לב הקהל", נכתב בשלט, "מסתובבים בינינו כאלה - שאינם עורכי דין - אשר מתיימרים לסייע לקהל הנזקק לשירותי ההוצאה לפועל, תמורת תשלום. רצוי להימנע מסיוע שכזה, כדי להימנע מהוצאות וסיבוכים מיותרים ללא תועלת".
את השלט, מתברר, תלתה הנהלת בתי המשפט, והצבתו מרמזת על עליית מדרגה במאבק נגד המאכערים (ביידיש: עסקנים, בעלי מהלכים "הדוחפים" דברים) המסתובבים במקום. עליית מדרגה זו באה לידי ביטוי בהנחיה חדשה לעובדי משמר בתי המשפט, שהוציא בתחילת החודש אייל רחלי, סמנכ"ל הביטחון בהנהלת בתי המשפט. לפי ההנחיה, עובדי המשמר נדרשים להרחיק מבתי המשפט מאכערים שלא יציגו בפניהם היתר בכתב לעיסוקם. יש לציין כי ההוראה עדיין לא מיושמת כלשונה ובמרבית המקרים המאכערים ממשיכים לפעול כרגיל.
"לפעול בנחישות להרחקת העסקן"
"על מנת להביא למיגור התופעה יש להקפיד לפעול בנחישות ובהתמדה להרחקת העסקן בכל פעם שהוא חוזר על פעילותו האסורה", נכתב בנוהל. עם זאת, נראה שגם בהנהלת בתי המשפט מודעים למגבלות החוקיות הטמונות בנוהל, ולפיכך הדגישו במסגרתו כי "אין למנוע מהעסקן להיכנס בשערי היכל המשפט. בכל מקרה שבו שוקלים מניעת כניסת עסקן שלא נעתר בעבר להוראות עובדי משמר בתי המשפט, יש לפנות למנהל בתי המשפט לקבלת הנחיה מתאימה בעניין".
מבנה היכל המשפט בתל אביב מחולק לשני אגפים מרכזיים: זה של בית המשפט המחוזי וזה של בית משפט השלום. לצד אלה פועל במקום גם המסדרון של ההוצאה לפועל. אלא שלעומת בתי המשפט, הזוכים לסיקור תקשורתי רב יחסית - במסדרון ההוצאה לפועל מתרחשים הדברים בחשיכה יחסית.
לכאן לא מגיעים עורכי דין נוצצים או חשודים מפורסמים, אלא גורמים שחלקם החלשים ביותר בחברה הישראלית - "החייבים". אלה מקבלים בדואר, לפי החוק, אזהרה שלפיה עליהם לשלם את חובם לנושים בתוך 20 יום, או להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל בתוך 21 יום, ככל שאין ביכולתם לשלם את החוב.
כשמגיעים החייבים - חלק נכבד מהם אינו דובר עברית - להוצאה לפועל, הם נתקלים במאכערים שמציעים לטפל עבורם בכל המסמכים. "אנחנו נדאג לך, יש לנו קשרים עם השופט. אתה תצטרך לשלם לנו רק כמה מאות שקלים", הם מבטיחים לחייבים, שכלל אינם מודעים לסטודנטים המסתובבים במקום ומסייעים לחייבים ללא תשלום.
"הקורבנות של המאכערים משלמים 400–2,000 שקל ויותר, ובדרך כלל נותרים ללא מענה", סיפר עובד ותיק בהנהלת בתי המשפט. "אותם אנשים בדרך כלל באים אליי אחר כך ובוכים על כך שרימו אותם".
כדי למנוע תופעות כאלה החלה הנהלת בתי המשפט לבצע צעדים ממשיים. בתחילת חודש מאי היא שלחה מכתב לעסקנית בשם אמירה קסוטו, שבו אסרה עליה לפעול בבית המשפט. "מדובר בפעילות אסורה", צוין במכתב, "היות שנעשה שימוש ללא היתר בהיכל המשפט ובמתקניו לצורך מסחר, וזה מלווה לרוב בהטרדת הציבור ולעתים אף בהטעייתו".
טעם נוסף שצוין במכתב להרחקת קסוטו היה החשש שמא פעילותה "עולה לכאורה לכדי עבירה של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין". קסוטו התבקשה להפסיק את פעילותה, והוזהרה כי אם תמשיך בה תורחק מהיכל המשפט. היא עצמה סירבה לקבל את רוע הגזירה, והגישה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה עתירה נגד הנהלת בתי המשפט.
בעתירה מציינת קסוטו כי היא נוהגת להגיע לבית המשפט מדי יום כדי לטפל בעניינים משפטיים אישיים שלה, וכבדרך אגב גם "מייעצת לאזרחים המגיעים ללשכת ההוצאה לפועל", כלומר אינה עובדת כעורכת דין. עוד טענה כי היא פועלת בשמם של עורכי דין ועם ייפוי כוח מהם. היא ציינה כי בחודש האחרון החלה לעבוד במשרד עורכי הדין של יעקב פוזנר, ואף צירפה לעתירה ייפוי כוח לדוגמה ממשרדו. קסוטו דורשת מביהמ"ש להוציא צו שיורה להנהלת בתי המשפט שלא לאסור עליה להיכנס לתחום בית המשפט. הנהלת בתי המשפט מסרה כי כל טענותיה בעתירה ייענו בתגובה למחוזי מרכז.
בתי המשפט לא אסרו לחלוטין על התופעה
העתירה של קסוטו אינה הפעם הראשונה שבה עולה לדיון משפטי עניינם של המאכערים בבתי המשפט. לפני עשור בדיוק, בשנת 2001, התייצבו בבג"ץ המאכעריות לונה דיין וזיוה לוי, שפעלו אף הן בבית המשפט בתל אביב, והעלו טענות דומות לזו של קסוטו. באותו מקרה החליט הרכב של שלושה שופטים בראשות דליה דורנר לדחות את העתירה, אף שצוין בה כי עבודת המאכערים כשלעצמה אינה בהכרח בלתי חוקית. בפסיקה נכתב כי "בהחלטה (של הנהלת בתי המשפט) אין כדי לאסור לעסוק במתן השירותים האמורים, אלא החלטה זו נוגעת אך לביצוע העיסוק בתוך מבנה בית המשפט. העותרות לא הצביעו על עילה המקנה להן זכות לכך".
שבע שנים מאוחר יותר התייצבו בבג"ץ יפה בנימין ומירב חנאי, שפעלו בתוך בית המשפט, לאחר שבפברואר 2007 נאסרה כניסתן למקום. בעתירה שהגישו טענו השתיים כי אינן מפרות את הסדר הציבורי, ולא הוצג בפניהן כל מסמך האוסר על כניסתן לבניין בית המשפט. הרכב של שלושה שופטים בראשות השופט סלים ג'ובראן דחה את את העתירה על הסף, על רקע אי־בהירות באשר לעובדות.
"העתירה אינה כוללת תשתית עובדתית ולו מינימלית", כתב ג'ובראן בהחלטה מיולי 2007. "לא ניתן להבין אם אכן ניתנה הוראה פורמלית האוסרת את כניסת העותרות למקום באופן גורף... העותרות היו מיטיבות לעשות לו פנו תחילה בכתב לגורמים הרלבנטיים בבית המשפט ובהנהלת בתי המשפט בבקשה לקבל הסבר באשר להוראה הנוגעת למניעת כניסתן".
במקרה של קסוטו עשוי הדיון לחרוג אל מעבר לעצם עבודת המאכערים במתחם בתי המשפט, משום שהיא טוענת שקיבלה ייפוי כוח ממשרד עורכי דין. בירור העתירה יגלה אם הטענה לחופש העיסוק של המאכערים תתקבל.
מעו"ד פוזנר המעסיק את קסוטו נמסר: "אין תגובה".
מלשכת עורכי הדין נמסר כי הנוהל של הנהלת בתי המשפט פורסם, בין היתר, בעקבות שיתוף פעולה עם הוועדה להגנת המקצוע של הלשכה: "מאז כניסתו לתוקף של הנוהל לא קיבלנו עדכון על יישומו במקרים קונקרטיים של מאכערים, אם כי נראה, על פי הערכה, כי הוא אכן מיושם".
הלשכה הוסיפה כי בעקבות תלונות שהגיעו אל הוועדה להגנת המקצוע של הלשכה, היא מטפלת בגופים וביחידים המציעים שירותים משפטיים בניגוד לחוק: "גם אם המאכערים הורחקו ממתחם בית המשפט וההוצאה לפועל, אין הדבר מונע את פעילותם הבעייתית מחוצה לו". בלשכה מתייחסים בעיקר לפעילות המאכערים בבית המשפט בתל אביב, ומוסיפים: "לא ידוע לנו על קיומה של התופעה בהיקף זה בבתי משפט אחרים. המידע בנושא מגיע בדרך כלל בעקבות תלונות מבאי בית המשפט וההוצאה לפועל".
עוד הדגישה הלשכה בתגובתה, "מבלי להתייחס קונקרטית למקרה של אמירה קסוטו, הטעון בדיקה לגופו, ייתכן כי מאכערים המציעים את שירותיהם מספקים למעשה שירותים משפטיים לכל דבר, כלומר מתפקדים כמשרד עורכי דין, תוך שיתוף פעולה עם עורך דין במקרה ה'טוב', או במקרה ה'רע' משתמשים בעו"ד כחותמת גומי לצורכיהם ועל מנת להסתיר את מעשיהם הבעייתיים. לפיכך, הגעתו של המאכער לביהמ"ש עם ייפוי כוח מעורך דין אינה חזות הכל וטעונה בדיקה".
