חופש גדול הוא גם אלמנט כלכלי

אין הורה בישראל שלא דיבר, לחיוב או לשלילה, על החלטת משרד החינוךלקצר את החופש הגדול ולהאריך, במקביל, את החופשות במהלך שנת הלימודים. משרד החינוך פרץ לדלת פתוחה: כבר עשרות שנים מדברים על כך; הורים מתלוננים שיש יותר מדי חופשות ואפילו בני הנוער טוענים שהחופש הוא גדול מדי.

כשבאים לבצע שינוי בימי החופש, צריך לקחת בחשבון הרבה גורמים ומשתנים, ונראה שבהחלטה לקצר את החופש הגדול נעשתה בצורה שונה, מהירה מדי ומצומצמת, מבחינת טווח השיקולים הרחב שהיה צריך להילקח בחשבון.

אני לא רוצה להעביר ביקורת על ההחלטה ועל המשמעויות שלה, מאחר ובאמת מדובר בקיצור של כמה ימים מחופש אחד תמורת הארכה של כמה ימים בחופש אחר, כך שלא מדובר במהפכה. אבל מה שצריך זו מהפכה, והיא אפשרית, קלה לביצוע ותורמת לכל הצדדים. כל מה שצריך לעשות הוא להתאים, בצורה מלאה את חופשות בתי הספר לחופשות העבודה בישראל.

שינוי כזה יביא לתמורות אדירות למשק, ההורים ייאלצו לחפש מדי יום סידור לילדים והמעסיקים לא ייאלצו להתיישר לפי לוחות הזמנים של מערכת החינוך ולהפסיד מאות שעות עבודה מדי שנה.

אז איך עושים את זה? זה יכול להיות פשוט. בשלב הראשון אולי לא תהיה התאמה מלאה, אך אפשר להציב יעד מושלם, ולהתקדם ליישומו במהלך של 10 שנים.

בשלב הראשון צריך לעשות התאמות בכל החופשות הקטנות, שמפוזרות על פני כל שנת הלימודים. אפשר לעשות פיילוט לגבי חופשת החנוכה, ולאחר מכן לבחון את ההשפעות על המשק כולו, ולהבין אם הדבר הוא נכון.

יש שתי אפשרויות: ביטול חופשת החנוכה בבתי הספר או לחילופין, הוצאת כלל העובדים השכירים לחופשה. יכול להיות ש"על הנייר" זה נראה מעשה קיצוני, אך בואו נודה באמת: כשהילדים בחופש וההורים עובדים, יש אווירה כללית במשק, של מה נהוג לכנות "חצי יום עבודה". ההורים יוצאים מוקדם יותר, וזאת לאחר שמצאו סידור לילדים, סידור שעלה להם כסף. מקום העבודה הפסיד את הפוטנציאל המלא של אותו יום עבודה, כי העובד שלו היה עסוק וטרוד בענייני הבית, יצא מוקדם ובסופו של דבר לא היה במלוא הפוטנציאל שלו.

וביטול חופשת חנוכה? זו אפשרות שבוודאי "תזכה" להתנגדות המורים, אך אם יפצו אותם במקום ובזמן אחר בשנה, זה יזכה להסכמה רחבה.

נניח שההתאמה בין חופשות הלימודים לימי העבודה תיושם, עדיין נותרה בעיית החופש הגדול. כאן זו כבר משימה לאומית. ברור שלא ניתן להוציא את כל העובדים במדינה לחופשה מרוכזת בת חודשיים, ובאותה מידה גם לא ניתן לבטל את החופש הגדול. כמו בהרבה בעיות בחיים, הכול עניין של מינונים.

צריך לקצר את החופש הגדול, לפצות את המורים על תוספת ימי עבודה, ובסופו של דבר להישאר עם חודש אחד של חופש גדול, בו מרבית ההורים ינצלו את ימי החופש מהעבודה והמשק ירוויח תוספת משמעותית של תפוקה.

עו"ד רוית דום היא מנכ"ל קבוצת עמל