שכונת חיים
שוב ושוב מזכירים לנו שישראל איננה אי. הצמיחה והשגשוג של המדינה תלויים בעל כורחם בסביבתנו
תחילת נובמבר 1993. בבנייני האומה נערכת "ועידת ירושלים לעסקים", פחות מחודשיים אחרי החתימה על הסכם אוסלו עם הפלסטינים. על הבמה ניצב שמעון פרס, אז עדיין רק שר החוץ. בחוץ סגריר ירושלמי של אמצע הסתיו, ופרס נוטל את משתתפי הוועידה למסע אל מחוזותיו המופלאים והבלתי נודעים של השלום שמעבר לפינה. מצויד בארבעה מודלים כלכליים הוא מפליג עם המאזינים על הפרת והחידקל, מותח מסילות ברזל לאורכו ולרוחבו של המדבר הערבי הגדול, ומקים את האיחוד האירופי של המזרח התיכון, שבו חוברת ישראל אל 21 חברות הליגה הערבית, ובשלב מאוחר יותר גם אל טורקיה ואיראן.
מי זוכר את החוזה עם אנרון?
תחילת נובמבר 1995. יומה האחרון של ועידה כלכלית נוספת, גדולה הרבה יותר, הפעם בעמאן בירת ירדן. אופוריית השלום שבדרך בשיאה. אל חדר לא גדול נדחסים עשרות עיתונאים וצלמים נרגשים כדי להנציח את הרגע. שר האנרגיה של ישראל, גונן שגב, כמה שנים לפני שעבר הסבה מקצועית והפך ל"יבואן ממתקים", חותם עם ראשי חברת אנרון האמריקאית על מזכר הבנה ליבוא גז טבעי מנסיכות קטאר. בפינת החדר נערמות החוברות ששיגרו לוועידה משרדי החוץ והאוצר, שבהן מפורטות הצעות לעשרות יוזמות כלכליות משותפות עם המדינות השכנות. כמה ימים לאחר מכן נרצח בתל אביב ראש הממשלה יצחק רבין, וההמשך ידוע.

בדיעבד התברר כי שלושת ימי הוועידה בעמאן סימנו את סוף עידן התמימות. תוך זמן קצר הבינו כולם שבשנים הבאות כבר לא נמכור עודפי חשמל לירדן, וגם לא נבנה טיילת זרועת בתי מלון על רצועת החוף שבין קיבוץ זיקים למחנה הפליטים ג'בליה.
סוף מאי 2011. הריחוף בין ענני התקווה מסתיים בנחיתה על קרקע המציאות. חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (FITCH) מודיעה על השארת דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי. בדיוק חודש קודם לכן פרסמה הודעה זהה גם חברת הדירוג הגדולה יותר, מודי'ס (MOODY'S). ביצועיו המרשימים של המשק הישראלי מאז היציאה מהמשבר הכלכלי דווקא תומכים בהעלאת הדירוג, אבל לחברת פיץ' יש הסבר משכנע: דירוג האשראי של ישראל ממשיך להיות מוגבל על ידי המצב הגיאו־פוליטי, שעלול לגרום לעלייה בהוצאות הביטחון של ישראל.
איכות הסביבה קובעת
"לו היינו בשכונה אחרת, הדירוג שלנו היה עולה. חברות הדירוג מתייחסות אל המצב הגיאו־פוליטי באזור כאל איום מרכזי", הסביר החשב הכללי שוקי אורן כבר לפני שמונה חודשים. עכשיו, אחרי שחברות הדירוג שמו את הדברים על השולחן, ואחרי שהבנו בדרך הקשה שגם המדינות השכנות משפיעות על דירוג האשראי שלנו, יכול להיות שהמסקנה היא שאנחנו צריכים להשתדל יותר בתחום הכלכלי. אבל באותה מידה של סבירות אפשר גם להניח שאם נגזר עלינו לחיות בשכונה הבעייתית שבה אנחנו גרים, כדאי לנו להיות יותר פעילים גם בקטע של שכנות טובה.


