הולך על האינפלציה

להחלטה שקיבל אתמול נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לחדש את העלאות הריבית אחרי הפוגה של חודש אחד בלבד, יש משמעות ברורה. באמצעותה מעביר, למעשה, פישר לכל הפעילים בשוק ההון מסר חד־משמעי: המשימה העיקרית של בנק ישראל היא המאבק באינפלציה, והעומד בראשו נחוש לעמוד ביעד שהציבה לו הממשלה.

נתוני האינפלציה שהולכים ונערמים לאחרונה על שולחנו של הנגיד לא השאירו לו למעשה הרבה ברירות. במיוחד לאור העובדה שחוק בנק ישראל החדש, שהוא עצמו יזם ודחף לאישורו, קובע במפורש כי מטרתו העיקרית של בנק ישראל היא שמירה על יציבות המחירים.

הנתון המדאיג ביותר מבחינתו של פישר הוא האינפלציה הממוצעת שחוזים האנליסטים בשוק ההון ל־12 החודשים הבאים. אינפלציה זו, שהיא הנתון שממנו נגזרת האינפלציה הריאלית במשק, מתבססת כבר ארבעה חודשים רצופים מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה השנתי (1%–3%). מדאיגה לא פחות היא העובדה שהאינפלציה הצפויה אינה יורדת למרות נתונים שהיו אמורים דווקא לדחוף אותה כלפי מטה: העלאות הריבית האגרסיביות שביצע בנק ישראל שלושה חודשים רצופים, הירידה של מחירי הסחורות בעולם והירידות האחרונות במחיר הנפט הגולמי.

לצד הכוונה להמשיך להיאבק בעליות המחירים במשק ללא פשרות, משדרת העלאת הריבית גם מסר נוסף: המהלך שניהל פישר בשלוש השנים האחרונות להחלשת שער השקל נדחק כעת אל המקום השני. בבנק ישראל יודעים היטב שהריבית בארצות הברית צפויה להישאר ללא שינוי לפחות עד סוף השנה. במקרה כזה, העלאת ריבית נוספת בישראל תגדיל את הפער בין הריבית על השקל לבין הריבית על הדולר, ותגרום לעוד התחזקות של השקל.

מבחינתו של פישר, גם היצואנים צריכים להתחיל להפנים שהוא אינו יכול להמשיך לסייע להם בלי סוף. השקל ממשיך להתחזק? גם היצואנים יכולים להתמודד עם התופעה שמאפיינת כמה וכמה משקים בעולם, למשל בדרך של ביצוע עסקאות הגנה על שער החליפין. בנק ישראל מצדו יעניק להם כעת רק סיוע מהאגפים, כמו הניסיון להרחיק את הספקולנטים הזרים משוק המט"ח המקומי באמצעות הקטנת הכדאיות להשקיע בשקל.

צדה השני של משוואת החלטת הריבית הוא הפעילות הריאלית במשק. ריבית גבוהה יותר פועלת אמנם לריסון האינפלציה, אך במקביל גורמת גם להאטת קצב הצמיחה. בנקודה זו קיבל פישר בשבוע שעבר אור ירוק מהלמ"ס: ברבעון הראשון צמח המשק בשיעור שנתי גבוה יחסית של 4.7%, נתון שתואם את תחזית בנק ישראל לצמיחה של 4.5% ב־2011. היצוא גדל ברבעון הראשון ב־16%, למרות התחזקות השקל. הנתונים אפשרו לפישר לחדש את העלאות הריבית עם פחות חשש לפגיעה בפעילות הכלכלית.