לגייס את המורים
ארגוני המורים בעולם מתייחסים בחשדנות לרפורמות, ומונעים תחרות שתבטיח את ההשקעה בהון אנושי
בדומה למנהיגים מערביים אחרים בימינו, גם נשיא ארה"ב ברק אובמה הבטיח במהלך מסע הבחירות שלו לשפר את מערכת החינוך. עם זאת, נושאי פנים אחרים - הרפורמה במערכת הבריאות, מאבקי תקציב ושיעורי אבטלה גבוהים - היו כצפוי במוקד. ארה"ב אינה לבדה: הרפורמה בחינוך מתעכבת גם בבריטניה ובמדינות אחרות באירופה.
שיפור מערכת החינוך הוא עדיין אחד האמצעים המתבקשים ביותר ליצירת השפעה חיובית בת־קיימא על הכלכלה. מערכת חינוך יעילה היא הדרך הטובה ביותר לצייד אנשים בידע ובכישורים הנחוצים לתחרות בכלכלה העולמית. המפתח ליעילות הוא ניצול התחרותיות.
בהתחשב בתפקידם של איגודי המורים, מדובר כמובן בסוגיה הגוררת תגובות מגוונות, מימין ומשמאל. בשמאלה של המפה רבים חוששים כי הנשיא אובמה, ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ומנהיגים אחרים מתמקדים יתר על המיזדה בהגברת נטילת האחריות: הם מתייחסים בחשדנות לכל רפורמה שסבורה כי המורים הם חלק מהבעיה. בימין המפה על פי רוב התפיסה תהיה הפוכה - כל מדיניות נתפסת כחיובית, כל עוד המורים מתנגדים לה.
להסכים על חשיבות עקרון התחרות
לא קל למצוא מכנה משותף בדיונים מסוג זה, במיוחד אם שני הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה אפילו לגבי העקרונות הבסיסיים. אולם תחרות היא מדד אחד שצריך לזכות בתמיכה פוליטית רחבה, בשל היתרונות שהיא נוטה לספק לאנשים הפשוטים.
כיום, נראה שרבים בשמאל מבולבלים למדי בנוגע ליתרונות שמעניקה התחרותיות. בארה"ב, לדוגמה, השמאל מביט כיום בחיבה על תוכנית הניו־דיל של פרנקלין רוזוולט והממשלה הגדולה שהיא יצרה במהלך השפל הגדול ואחריו. אך בניגוד לאירועים שהתרחשו במאה שעברה, כאשר הגישה להון פיזי היתה הדרך המובנת מאליה להעלות את הפריון וההכנסה של העובדים, הנכס החשוב ביותר של העובדים הפשוטים כיום הוא חינוך.
אולם, במקום לעודד את בתי הספר והמורים להתחרות זה בזה למען התלמידים (עובדי המחר), רבים מעדיפים להגן על המונופול שיש למורים על הגישה לחינוך - כלומר, הגישה להשקעה בהון אנושי. בדיוק כפי שקרה עם התעשיינים בעבר, לאיגודי המורים במדינות רבות יש די כוח פוליטי כדי להתנגד לרפורמות שצפויות לשחוק את המונופול שלהם.
לשבור את המונופול של ארגוני המורים
חלק מהאיגודים מתחילים להבין את הצורך בשינוי, או לפחות בוויתורים. באילינוי, למשל, איגודי המורים תמכו לאחרונה בחוק שמקשה עליהם לשבות ומקל על פיטורי מורים בעלי ביצועים נמוכים. אולם בסופו של דבר איגוד המורים של שיקגו הסיר את תמיכתו במהלך. החלשת האחיזה של האיגודים במדיניות, ומציאת דרכים שבהן מורים ובתי ספר יוכלו להתחרות על הענקת החינוך הטוב ביותר כמובן לא יספקו את כל הידע והכישורים שנחוצים לעובדים בני זמננו. תומכי הרפורמה יצטרכו להמשיך ולנסות כדי למצוא את הדרך הנכונה לספק את כל סוגי החדשנות הארגונית והתמיכה שבתי ספר, מורים ותלמידים זקוקים להם.
עם זאת, הגברת התחרותיות בהחלט נחוצה להתקדמות. ההכרה בכך תאפשר לספק תוצאות טובות יותר לציבור בוחרים מרכזי: העובדים הפשוטים. הגיע הזמן שהעובדים הללו יכירו בכך כי המונופול המונע התקדמותם הוא בדיוק זה שהם בשוגג נלחמים להגן עליו.
רגורם רג'אן ובריאן ברי הם מרצים בבית הספר למינהל עסקים בות', באוניברסיטת שיקגו
פרוג'קט סינדיקט 2011, מיוחד ל"כלכליסט"


