סמנכ"ל אל על: "מי אחראי למשבר הדלק בנתב"ג? אנחנו רוצים פיצוי"
בדיון בוועדת הכלכלה בנושא משבר הדלק בנתב"ג לפני שבועיים, אמר יו"ר פאנל חברות התעופה הזרות: "אנחנו לא נראים טוב בעולם". מנהל תחנת חברות התעופה לופטהנזה ואוסטריאן בנתב"ג: התחושה שמישהו מנסה להסתיר פה משהו"
"זה די מביך שמדינה שפיתחה את כיפת ברזל הגיעה למצב - גם ברמת התדמית הבינלאומית וגם כלפי האזרחים שלה והתיירים - שבו אין לה דלק למטוסים", כך סיכם הבוקר (ד') יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ כרמל שאמה-הכהן, את הדיון בוועדה בנושא משבר זיהום הדלק הסילוני בנתב"ג.
לפני שבועיים בוטלו ועוכבו עשרות טיסות בנתב"ג ובשדות התעופה הפנים ארציים, בעקבות זיהום לא ברור שהתגלה במסננות הדלק. בימים אלה בוחנות שתי ועדות בדיקה את הנושא, אחת של משרד התחבורה והשנייה של משרד התשתיות.
לדברי שאמה-הכהן, "התחושה היא שיותר מדי דברים 'כמעט קורים' סביב הנושא התעופתי בארץ. נכון שלא קרה כאן אסון תעופתי, אבל כן קרה אסון צרכני, תדמיתי ושירותי. הוועדה תקיים דיון מידי לאחר הסקת המסקנות של שתי הוועדות ובמקרה הצורך אף תנסה לגבש יוזמות חקיקה".
מנכ"ל משרד התחבורה, דן הראל, סקר את שרשרת האירועים שהביאה להפסקת תדלוק המטוסים בצהרי יום חמישי, 5 במאי. הוא הסביר כי הדלק מיוצר בשני זיקוק: בז"ן (בתי זיקוק לנפט) ובז"א (בתי זיקוק לנפט אשדוד) ומשונע באמצעות חברת תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה) מבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה למתקני הדלק באשדוד או בביל"ו ומשם מועבר למיכלים בנתב"ג.
חברת פז נכסי תעופה אחראית על הובלת הדלק, בדיקת טיבו ואחזקתו בנמל ואילו שתי החברות: פז שירותי תעופה (ששייכת לנכסי תעופה) ומרקורי, אחראיות לתדלוק. שלל הגורמים המעורבים בהובלת הדלק עד לבטן המטוס, הביאו לכך שכבר במהלך המשבר גורם אחד הטיל את האשמה על האחר, גם אם רק ברמיזה. הדבר המשיך גם בדיון היום ועורר תרעומת מצד נציגי חברות התעופה.
"גם היום אני לא יודע איפה היה הזיהום", אמר מנכ"ל רשות שדות התעופה (רש"ת), קובי מור, "אבל אני יכול להניח בסבירות גדולה שזה לא היה בנתב"ג. התפקיד והמחויבות של רש"ת זה לספק שירות טוב לנוסעים. נערוך תחקירים מאוד מפורטים מול חברות התעופה, נציגיהן כבר זומנו לפגישה אצלנו", המשיך מור, "שאלת הפיצוי תיבחן אחרי שנדע איפה הייתה התקלה".
אל על: "הנזקים הם רבים וכבדים"
סמנכ"ל כספים באל על, נסים מלכי, אמר כי "דובר על דלק, אבל בואו לא נשכח שמדובר באנשים. למעלה מ-12 אלף נוסעים היו מעורבים בדבר הזה. הנזקים הם רבים וכבדים. אנחנו סיפקנו בתי מלון לאנשים בחו"ל, הסעדה, העברה לחברות תעופה זרות - וזה על מנת שנבטיח את השירות. מזון במטוסים אבד, צוותים "נשרפו" (צוותי אוויר שסיימו את שעות העבודה שלהם על פי חוקי העבודה והם נדרשים לנוח, י"ג), ישנם הפסדי מטען, אגרות ששילמנו בלרנקה ובעמאן, המחיר ששילמנו שם על הדלקים, שלא לדבר על תביעות. יש כבר תביעה ייצוגית אחת ועוד תבואנה כאלו. מדובר בנזקים רציניים מאוד שנכפו על חברות התעופה, על לא עוול בכפן. אנחנו רוצים לדעת מי האחראי לכל התהליך הזה? אנחנו רוצים לדעת כלפי מי להפנות אצבע מאשימה, כי אנחנו רוצים לקבל פיצוי על מה שהיה".
מנכ"ל משרד התחבורה, הראל, שעומד בראש ועדת הבדיקה מטעם משרד התחבורה, הדגיש כי עבודת ועדות הבדיקה של משרדי התחבורה והתשתיות, בעיצומה, ולכן בשלב זה אין אפשרות לקבוע את מקור הבעיה: "החומר שהתגלה, ככל שאני יודע, לא אורגני. ייתכן ומדובר בזיהום שכלל פיח וסיבי זכוכית. כנראה נפרץ פילטר באיזה מקום ולרוע מזלנו העביר דלק מזוהם".
מנכ"ל חברת נכסי תעופה, שמואל גוטשל: "יש סבירות גבוהה שזה התחיל בשרשרת הדלק בדרכו לנתב"ג. איפה בשרשרת? אין לי מושג". סמנכ"ל תפעול בתש"ן, יעקב סופרין: "הדס"ל יצא מאצלנו תקין לחלוטין".
מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, חן בר יוסף, שעומד בראש הוועדה של משרד התשתיות לבחינת המשבר, אמר: "ועדת הבדיקה באמצע עבודתה. כמספר הגורמים שאנחנו פונים אליהם, כך מספר הממצאים. אנחנו רחוקים מאמירות ברורות לגבי מקור הסתימה של הפילטרים. הממצא שהכי מקשה עלינו הוא שבדיקות הדלק מראות שהדלק תקין, אבל המסננים נסתמו. אנחנו מנסים למצוא מה קרה בין לבין".
סמנכ"ל מסחר ותעופה בחברת אי.די.בי. תיירות, דרור בהט, אמר כי ישראייר ביטלה עשרות טיסות בינלאומיות וטיסות פנים ארציות במהלך משבר הדלק: "ברור שלצד הפגיעה בנוסעים, ישראייר עצמה, אני מניח כמו חברות התעופה האחרות, ספגה נזקים כלכליים כבדים".
כשחברי הכנסת ביקשו נתונים כספיים, אמר: "אני לא רוצה להיכנס למספרים. אבל חלק מהשאלות נותרו פתוחות ועדיין אין להן הסבר: האם אנחנו בטוחים שלא היה זיהום דלק במטוסים? ואם כך הדבר, האם היה צריך להשבית את הטיסות? אם אכן היה זיהום, איך הוא נוצר? גם על זה אין תשובה. אנחנו מכירים את השתלשלות האירועים, אבל לא יכולים לתת תשובות. מעבר להיבטים כלכליים והיבטים של שירות, יש פה היבטים לאומיים וביטחוניים. הציפייה שלנו שהוועדה תקבל תשובות לשאלות הללו".
יו"ר פאנל חברות התעופה הזרות ומנכ"ל קונטיננטל בישראל, אבי פרידמן, אמר: "אנחנו לא נראים טוב בעולם. אני מבקש שמהוועדה הזאת תצא קריאה שיהיה קול אחד שידבר כשאירוע כזה קורה, ולא שאחד יטיל אשמה על השני. זה לא סוד שחברות תעופה בעולם שקלו בתקופה האחרונה להפסיק את הטיסות לישראל".
מנהל תחנת חברות התעופה לופטהנזה ואוסטריאן איירליינס בנתב"ג, אריק רודברג, אמר: "אני כישראלי, כמי שהקים חמ"ל יחד עם חברות תעופה אחרות על מנת לספק מידע לעולם החיצון - הרגשתי נורא שלא יכולתי לספק לאף גורם בעולם מידע אמין. כל גורם הפנה אותנו לגורם אחר. בכל נמל תעופה בינלאומי בעולם חברות התעופה מעורבות מיד בכל דבר. התחושה בחו"ל הייתה שמישהו מנסה להסתיר פה משהו".
יו"ר חברת ק.א.ל., עופר גלבוע, התייחס לנושא המטענים: "המילה מטען לא הוזכרה נכון לרגע זה, המטען צועק פחות חזק מהנוסעים. אבל גם עיכובים בהובלת מטענים גורמים נזק. אותנו מעניין בראש ובראשונה: מי האחראי לנזק? בנוסף, צריך להתייחס לתהליך של עדיפות בתוך האירוע: היו עשרות מטוסים שחיכו לדלק ולא ברור מי קבע מי מהם יקבל קודם. ברור שהנזק נמצא אצל הספקים, אז שהם יפצו אותנו ויתמודדו אחר כך ביניהם".
ח"כ נחמן שי (קדימה)אמר: "הנושא הזה סימפטומטי לניהול מערכות ולמציאות ישראלית מסוימת. מהר זה עובר מ'מה קרה' ל-'מי ישלם', בכסף אנחנו הכי טובים. אבל הדבר החשוב בעיני הוא שלא יהיה רבע אחוז של סיכון בהעלאת מטוס לאוויר".
