מומחה מעריך: "הפיצויים בעקבות מחדל התדלוק - 3,000 עד 5,000 שקל לנוסע"
לדברי עו"ד אסף פוזנר, גם אם לא תתברר הסיבה לתקלה בנתב"ג, יוכלו נוסעים שנפגעו כתוצאה מהעיכוב בטיסות לתבוע את חברות התעופה
גם אם לא תתברר הסיבה לתקלה בנתב"ג, יוכלו נוסעים שנפגעו כתוצאה מהעיכוב בטיסות לתבוע את חברות התעופה, אומר עו"ד אסף פוזנר, מומחה לתביעות נזיקין ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות'. לדבריו, סכומי הפיצוי שיוכלו לקבל נוסעים שנפגעו נעים בין 3,000 ל־5,000 שקל, כאשר במקרים חריגים הפיצוי יגיע ל־10,000 שקל.
"השאלה המעניינת היא מה חברות התעופה יכלו לעשות, ומה התשובה לכך במקרה שלא יודעים את הסיבה לתקלה. שהרי אם מדובר בכוח עליון ודאי שאין להן אחריות", אומר עו"ד פוזנר. הוא מסביר כי אם הסיבה לתקלה לא תהיה ברורה, הרי שבתי המשפט קבעו במקרים כאלה שחברות התעופה לא עשו כל מה שהן יכולות כדי למנוע את המצב, ולכן יהיה אפשר לתבוע אותן ולזכות.
לדבריו, "אם לא יידעו בעתיד מה הסיבה לתקלה, או יידעו שזו היתה יכולה להימנע מפעולה נכונה יותר של חברות התעופה - כמו השגחה על הדלק מפני החדרת חומרים - ותובעים יצליחו להוכיח שחברת התעופה לא עשתה הכל, חברות התעופה יפסידו". מאבק משפטי נוסף בנושא זה יכול להיות בין חברות התעופה לבין בתי הזיקוק. "מדובר כאן באחריות מורכבת יותר של מי שאחראי לתקלה, או הרשלנות של בתי הזיקוק או הגוף שמוביל את הדלק. אז, חברות התעופה יתבעו את אותם גופים בגלל הנזקים, לדוגמה פגיעה במוניטין ופגיעה במטוסים", הוא אומר.
עו"ד נרי ירקוני, מומחה לתעופה, אמר כי "הנדבך הבעייתי יהיה אם יתגלה שמישהו ידע מזה ולא עשה כלום. אז כבר יהיה מדובר באספקט פלילי, וברגע שיש אספקט פלילי, התביעה האזרחית היא בעלת נפח רב יותר. התביעה תהיה נגד מי שיתרשל, אם התרשל. אולי אף אחד לא התרשל, אולי זה פורס מז'ור. יכול להיות שזה מעשה טרור בכלל, כרגע אי אפשר לדעת. אבל ברגע שיש נזק ויש התרשלות - יש תביעה".
