לא עושים קופה על אפל
הפרסומים על שערוריות המידע שנאסף באייפון ועל חשיפות פרטים אישיים בפלייסטיישן מובילים עורכי דין ישראלים להגיש תובענות ייצוגיות נגד ענקיות הטכנולוגיה. אבל האם לצרכן הישראלי יש באמת סיכוי לקבל פיצוי ? "אין כאן עבירה על חוק הגנת הפרטיות, והתביעה נגד אפל נראית מופרכת", מעריכים מומחים
הדרך המשפטית לקבל כספים מחברות ענק דוגמת אפל, סוני, גוגל ופייסבוק בתביעות על הפרת פרטיות לכאורה עוד ארוכה מאוד. הגילוי בן השבועיים שלפיו מכשירי האייפון והאייפד יכולים לסייע במעקב אחר בעליהם מהווה לכאורה כר פורה לתובעים ייצוגיים פוטנציאליים. ואכן, עורכי דין רבים העוסקים בתחום החלו בבדיקות היתכנות רבות לפני הגשת תביעות מהסוג הזה.
עם זאת, תובע אחד הקדים בינתיים את כולם: עורך הדין הירושלמי האני טאנוס, שכבר צבר קילומטרז' בתחום. בשנתיים האחרונות מיהר טאנוס להגיש שתי תביעות בנושאים בוערים בתחום הפרת הפרטיות - האחת נגד גוגל באזז, שנדחתה בינתיים, והשנייה נגד פייסבוק, שהפרה לכאורה את מדיניות הפרטיות של האתר ונמחקה אף היא בחודש דצמבר האחרון. ביום רביעי שעבר הוא תבע את אפל בבית המשפט המחוזי בירושלים, בהתבססו על מחקר של צמד חוקרים בריטי, אלאסדייר אלן ופיט וורדן, שחשפו את יכולות המעקב של האייפון והאייפד בוועידה שהתקיימה לפני כשבועיים בקליפורניה. השניים טוענים כי הסמארטפון הפופולרי של אפל, וכן אייפדים המצוידים בחיבור דור שלישי, מכילים קובץ סודי שעוקב אחר תנועות המשתמש, מתעד אותן מדי שנייה ושומר את המידע. כמו כן, הם טענו כי אפל עוקבת גם אחרי רשתות ה־WiFi שאליהן התחבר המשתמש.
התובעת שאותה מייצג טאנוס היא וידיאן בשארה, עורכת דין במקצועה ובעלת מכשיר אייפון. היא מבקשת לייצג בתביעתה כ־650 אלף איש המחזיקים במכשיר, ודורשת פיצוי בגובה 1,000 שקל לאדם. הטענות המשפטיות הן בגין פגיעה בחוק הגנת הפרטיות וחוק הגנת הצרכן.
"מדובר באחד ממעשי הנוכלות וההטעיה הגדולים ביותר שבוצעו בעידן ההייטק", נכתב בבקשה לייצוגית שהוגשה נגד אפל, שמוצריה מיובאים לישראל על ידי iDigital. "אפל בחרה להטעות באופן שיטתי את המשתמשים במכשיר ופגעה בזכותם לפרטיות. משמעות השימוש באנטנות לצורך איסוף מידע היא שגם כששירותי ה־GPS כבויים, המשתמשים עדיין תחת מעקב האח הגדול".
אפל מצדה הגיבה למחקר הבריטי בפשטות, וטוענת בנחישות: "אנו לא עוקבים אחר מיקום המשתמשים באייפון". עם זאת, החברה הודתה בכמה בעיות הקשורות לאופן שבו היא פועלת בכל הנוגע למידע שנאסף על הצרכנים, אך הבטיחה לתקן אותן בשבועות הקרובים.
לא מדובר בתביעה הראשונה שהוגשה בנושא זה בישראל, וגם לא באחרונה. אתמול (א') הוגשו שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגית נגד סוני וישפאר מוצרי צריכה, היבואנית הרשמית של סוני בישראל, על ידי שני תובעים שונים. בבקשות לאישור התובענות, המוערכות ב־220 מיליון שקל וב־108 מיליון שקל, נטען שפרטי המשתמשים לרבות פרטי כרטיסי האשראי שלהם לא נשמרו כיאות.
פייסבוק וגוגל כמקרי מבחן
בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו באוקטובר ובפברואר האחרונים על ידי עו"ד טאנוס נגד פייסבוק וגוגל באזז בטענות דומות להפרת הפרטיות. התביעות נמחקו על הסף בשלב זה, וההחלטות בעניינן יכולות לחדד את הבעיות שיצוצו גם במקרה של אפל.
בעיה אחת היא שכמו במקרה אפל, שבו צורפה iDigital לבקשה, צירף בזמנו טאנוס את גוגל ישראל לבקשת התביעה נגד גוגל. שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים יצחק ענבר, שפסק במקרה גוגל, קיבל את הטענה ששלוחתה בישראל לא קשורה להליך, וקבע שיש לשלם לה שכר טרחה והוצאות משפט בסך 5,000 שקל. למרות זאת, התובע חייב להוסיף את הנציגה הישראלית לתביעה כדי לשמור על לגיטימיות הדיון בה בבימ"ש ישראלי.
אולם גם הדרך לחו"ל לא פשוטה. בעיה אחרת שאיתה יצטרכו התובעים בעתיד להתמודד היא קבלת אישור בית המשפט לשליחת התביעה לחו"ל, ולקבוע לאחר מכן שהפורום הנאות לקיום הדיון הוא דווקא ישראל ולא ארצות הברית לדוגמה. לגבי השאלה הראשונית הנוגעת למשלוח התביעה לחו"ל, תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את העילות לכך. בין היתר, יש להוכיח כי מדובר בתביעה ראויה, ועל בית המשפט להשתכנע כי מדובר בתביעה שאינה טורדנית או תביעת סרק.
במקרה של גוגל, למשל, נקבע שהתביעה לא ראויה, במיוחד לאור העובדה שתקלות הפרטיות תוקנו כעבור כמה ימים. השופט ענבר כתב בהחלטה, כי "אין בקומץ כתבות שפורסמו באתר 'כלכליסט' בנוגע לפעילות Google ובכלל זאת Buzz Google, כדי לעמוד בנטל הנדרש להוכיח כי בידי המבקשת תביעה הראויה לטיעון". למרות הפסיקה, ל"כלכליסט" נודע שבימים הקרובים צפוי טאנוס להגיש תביעה מתוקנת נגד גוגל ולנסות שוב את מזלו.
ומה בנוגע למאבקו של טאנוס בפייסבוק? גורל התביעה היה דומה. באוקטובר 2010 פורסם שיישומי הרשת החברתית מפרים לכאורה את מדיניות הפרטיות, ועורך הדין הירושלמי מיהר לתבוע ייצוגית בעניין. בתחילת דצמבר דחתה שופטת ביהמ"ש המחוזי בירושלים גילה כנפי־שטייניץ את הבקשה להתיר הוצאה לחו"ל. "עיון בתצהירים מעלה כי מדובר בתצהירים מעורפלים וכלליים ביותר", כתבה. "הם אינם מעלים תשתית עובדתית סדורה ומפורטת המבססת את הטענה לכריתתו של חוזה או הפרתו, וכוללים בעיקר את מחשבותיהם ותחושותיהם של המצהירים".
"התביעה לגופה נראית מופרכת"
"אין כאן עבירה על חוק הגנת הפרטיות, והתביעה לגופה נראית מופרכת", טוען עו"ד אמיר ונג, שותף וראש מחלקת רגולציה במשרד רון גזית, רוטנברג. ונג, בעבר איש תוכנה ומי שמתייצב בדרך כלל לצד גופים גדולים כדי להדוף תביעות מהסוג הזה, לא נשמע מודאג. "לפי הפרסומים, אפל לא לקחו את המידע על הצרכנים אליהם", הוא מסביר, "אלא רק אספו אותו על המכשיר של המשתמש. לא מדובר בעבירה על חוק הגנת הפרטיות, כי כל המידע נשאר אצל המשתמש. לא בטוח בכלל שמבחינה טכנולוגית אפל יכולה לשלוף את המידע הזה".
ונג מתייחס גם לבעייתיות של הוכחת הנזק. בתביעה של טאנוס הוא מבקש לייצג כ־650 אלף לקוחות אייפון בישראל ולתבוע בשמם בגין עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה של הפרט. "מבחינת הנזק לקבוצה, אני לא רואה על איזה נזק אפשר לטעון כאן", אומר ונג. "אם כתוצאה מכך המעביד גילה מידע כלשהו על העובד, אז ניחא. אבל מעצם העובדה שהמכשיר רק שומר מידע, איפה הפגיעה?".
בעיה נוספת שעולה מהתביעות המוגשות על ידי טאנוס היא היעדר דעת מומחה - תנאי בסיסי בדרך כלל באישור ייצוגיות. במקרה של אפל יש בתביעה הפניה לדברי סאם בידל, עורך באתר הטכנולוגי גיזמודו (gizmodo), שהשתמש בתוכנה והמחיש את המעקב אחר תנועותיו שלו. "המידע מדויק להפליא", מצטטים התובעים טאנוס ובשארה את בידל. "לא לקחתי שום מכשיר מעקב וה־FBI לא שולח בריונים אחריי, כל מה שעשיתי היה להשתמש באייפון. המידע מדויק אף שהוא מסתמך על אנטנות החברות ולא על GPS".
טאנוס מצדו שומר על אופטימיות. הוא משוכנע שהדרך לתביעות עדיין פתוחה. לדבריו, עורכי דין חוששים בדרך כלל מהתחום הטכנולוגי ולכן לא מגישים תביעות מסוג זה. לגבי הבעיות בתביעותיו הוא מדגיש: "מדובר בבעיות טכניות בלבד. הכל בטיפול".
