ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
אריה גורן
אריה גורן 
צילום: עמית שעל
אילוסטרציה
אילוסטרציה 
צילום: בלומברג
מניות קשורות לכתבה
    חדשות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    כך מרווחים מצמצום אפקט החממה

    חברות ומפעלים שהצליחו להפחית את פליטת גזי החממה מקבלים נקודות פחמן ויכולים לסחור בהן בבורסה עם חברות מזהמות שחרגו ממכסת פליטת הפחמן שנקבעה להן. תעודת הסל של iPath מאפשרת כם למשקיעים פרטיים לסחור בשוק זה

    אריה גורן

    28.04.11, 07:23
    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    את הפחמן הדו־חמצני (CO2) זיהה לראשונה במאה ה־17 הכימאי הפלמי ג'אן בפטיסט ואן הלמוט, כשהבחין שגז זה אינו זהה לאוויר אלא נוצר משריפת פחם. הפחמן הדו־חמצני הוא אחד מגזי החממה התורמים לאפקט החממה — התהליך שבו אנרגיה מקרני השמש נלכדת באטמוספרה וגורמת להתחממות כדור הארץ.



    בעשורים האחרונים הולכים וגוברים החששות בקרב הקהילה המדעית מפני הגידול בריכוז גזי החממה באטמוספרה, הנובע מתהליך התיעוש העולמי ב־250 השנים האחרונות.

     

    ארה"ב לא התחייבה

     

    הוועדה הבינלאומית לשינויי אקלים (IPCC), מוסד של האו"ם שהוקם ב־1988 במטרה להיטיב להבין את תהליך התחממות כדור הארץ, מעריכה כי אם יוסיפו גזי החממה, ובעיקר הפחמן הדו־חמצני, להיפלט בקצב הנוכחי, תעלה טמפרטורת כדור הארץ ב־1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס עד שנת 2100.

     

    בעקבות המלצת ה־IPCC, נחתמה ב־1997 אמנת קיוטו. האמנה, שנכנסה לתוקף ב־2005, הטילה חובה על המדינות המתועשות להפחית את פליטת גזי החממה בשיעור משותף של 5.2% יחסית לרמה שנמדדה ב־1990.

     

    ארה"ב היא היחידה מבין המדינות המתועשות שטרם אשררה את האמנה, ולכן היא אינה מחויבת לעמוד בדרישותיה.

    המדינות המתפתחות אינן מחויבות בהפחתה כלשהי של פליטת גזי חממה, אך כדי לעודד אותן להפחית בכל זאת את היקף הפליטות, נקבעו באמנה מנגנוני סחר המאפשרים לגופים ממדינות אלו לבצע פרויקטים להפחתה של פליטת גזי החממה, ובתמורה לקבל נקודות פחמן. את נקודות הפחמן הם יכולים למכור לגופים ממדינות מפותחות שמחויבות לאמנה.

     

    אמנת קיוטו מתייחסת לשישה גזי חממה המדורגים לפי פוטנציאל החימום של כדור הארץ ביחס לפחמן הדו־חמצני שקיבל דירוג 1.

     

    לשם השוואה, גז המתאן, הנוצר בעיקר מנפיחות של יותר ממיליארד ראשי בקר בעולם כולו ואפקט החממה שלו גדול בהרבה, קיבל דירוג של 23. גז הגפרית הקסה־פלורי (SF6), שהשימוש בו לתעשייה מוגבל ל־6,000 טונות בשנה, קיבל דירוג של 22,220.

     

    המסחר בפליטת פחמן מתנהל בעיקר באירופה בבורסת ICE, ובמידה קטנה יותר בבורסת האקלים בשיקגו. המסחר מתנהל בין חברות שחרגו ממכסת פליטת הפחמן שקבעה להן ישות מרכזית, לרוב ממשלתית, לבין חברות ומפעלים שהצליחו להקטין את פליטת הפחמן ביחס למכסה שנקבעה להן. השוק הכי גדול למסחר בפליטת פחמן מתנהל באירופה, בהתאם לתקנות של האיחוד האירופי שקבעו לתחנות כוח לייצור חשמל, לבתי זיקוק, למפעלים כימיים ולתעשיות כבדות אחרות מכסות לפליטת פחמן ולפליטת גזי חממה אחרים.

     

    נפח המסחר בבורסת ICE גדל מאוד מ־2005, שבה החל המסחר בפליטת פחמן, ועד היום. ב־2010 נרשם שם נפח מסחר כולל של 6.2 מיליארד טונות פחמן דו־חמצני במחיר ממוצע של 15 יורו לטונה ובערך כולל של 93 מיליארד יורו.

     

    הקשר הישראלי

     

    חברות ישראליות ניצלו את אפשרויות המסחר בפליטת פחמן. חיפה כימיקלים ביצעה פרויקט שהפחית את פליטת גזי החממה אצלה, ואת נקודות הפחמן שקיבלה בתמורה מכרה לסיטי בנק בהיקף כולל של כ־60 מיליון דולר, שיתקבלו עד סוף 2012. כיל ביצעה אף היא כמה פרויקטים שהפחיתו את פליטת גזי החממה, ומכרה את נקודות הפחמן בתמורה למיליוני יורו לשנה. נייר חדרה הסבה את תחנת האנרגיה שלה ממזוט לגז טבעי, ובתמורה לנקודות הפחמן תקבל כ־9 מיליון שקל, ואילו איגוד הערים דן לתברואה הקים מערכת לשאיבת גז מתאן שנוצר באתר חירייה, ומכר את זכויות הפליטה לחברת EDF הצרפתית תמורת 12 מיליון שקל.

     

    איך נחשפים לתחום? תעודת הסל iPath Global Carbon ETN הנסחרת בניו יורק (סימול: GRN) החל מיולי 2009, עוקבת אחר מדד ברקליס לפחמן דו חמצני. המדד עוקב אחר המסחר של האיחוד האירופי בפליטת פחמן ואחר המכניזם לאנרגיה נקייה של האו"ם בהתאם לאמנת קיוטו. דמי הניהול: 0.75% לשנה.

     

    הכותב הוא אנליסט גלובלי בכלל פיננסים

     

    חשיפות, תחקירים, וראיונות מטלטלים במוסף כלכליסט. לחצו כאן לכל המוספים

     


    2 תגובות ל ”כך מרווחים מצמצום אפקט החממה“

    (2 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות