בג"ץ הורה למדינה: להודיע בתוך שלושה חודשים על חלופה לבעיית ים המלח

בג"ץ הוציא היום (ה') צו על תנאי המורה למדינה להודיע בתוך שלושה חודשים באיזו חלופה לבעיית עליית המפלס באגן הדרומי של ים המלח וסכנת הצפת המלונות - בחרה.

זאת, כשלושה חודשים לאחר שהתאחדות המלונות בים המלח עתרה לבג"ץ בדרישה שיורה למדינה לבצע קציר מלח חלקי, כפתרון ביניים לבעיה. שופטי בית המשפט העליון: המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, אשר גרוניס וניל הנדל, כתבו בהחלטתם מהיום: "על המדינה לנמק מדוע לא תקבל ממשלת ישראל תוך שלושה חודשים החלטה המאמצת את אחד מפתרונות הקבע ומדוע לא תפעל להשלמת פתרון הקבע שייבחר".

הצטברות המלח בקרקעית בריכה 5 בים המלח מאיימת להציף בתי מלון באזור בתוך כעשור. הבריכה נמצאת בזיכיון של כיל, חברת האם של מפעלי ים המלח. הפתרונות לבעיה, על פי החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י): העתקת המלונות למקום חלופי על ידי בנייתם מחדש ואז הריסת המלונות הקיימים.

על פי חל"י עלות הפרויקט כ-3.5 מיליארד שקל, על פי המלונאים מדובר בעלות כפולה; הגבהת הסוללות הקיימות בים באמצעות לגונה, בעלות של כחמישה מיליארד שקל; והפתרון שכלל גורמי המלונאות, איכות הסביבה והתעשייה מבקשים שיתקבל: קציר מלח מהקרקעית והעברתו לאגן הצפוני, בעלות של 6.4 מיליארד שקל.

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, אמור היה להמליץ לממשלה בתחילת 2011 על אחד הפתרונות הללו, אולם בינתיים מתמהמה עם המלצתו. ל"כלכליסט" אמר לאחרונה כי: "עד מאי אודיע על המלצתי".

בעתירה שהוגשה באמצעות משרד עו"ד גדעון פישר ושות', בין היתר נגד מדינת ישראל, ראש הממשלה ושרי האוצר, התיירות, התשתיות הלאומיות והפנים, טענה התאחדות המלונות כי המדינה אינה עומדת בלוחות הזמנים להם התחייבה לטיפול בעליית מפלס המים; בחינת החלופה של הרס המלונות כלל לא הוצגה לבית המשפט ועלולה להוביל לפגיעה בתיירות באזור ים המלח בפרט, ובישראל בכלל; והמדינה אינה פועלת לקציר מלח באופן מיידי כחלק מהגנות הביניים.

בתוך כך, החליטו כאמור שופטי בג"ץ להוציא צו על תנאי שיחייב את המדינה לקבל החלטה: "שוכנענו כי אין מנוס מכך משכלו כל הקיצין וחלפו כל הזמנים". הם ציינו כי כבר לפני חמש שנים ביקשה העותרת "כי ממשלת ישראל תקבל החלטה באשר לפתרון הראוי לתקלה האקולוגית החמורה הכרוכה בפיתוח ים המלח, שתוצאתה הצפת יסודות בתי המלון. הצפה זו נגרמת בשל התערמות המלח במקום, כתוצאה מפעולותיה של חברת מפעלי ים המלח. בפועל לא עוד ים כאן, כי אם בריכה מתועשת שהסיגה את הים לאחור".

"התקלה ידועה ואף הפתרון מתוחם", המשיכו השופטים, "אחת משלוש חלופות: קציר מתמיד של המלח, בניית לגונה שתפריד בין הבריכה המתועשת לבין בתי המלון, או העתקת בתי המלון ממקומם. ההחלטה מבוששת לבוא".

"עד מחצית חודש מאי הקרוב, כך מבהירה המדינה, יחליט השר מהי החלופה המועדפת. להזכירכם, מבין שלוש חלופות ידועות מזה עידנים", כתבו השופטים, "ועד חודש אוגוסט הקרוב, כך מבהירה המדינה, ניתן יהא להודיע מהי החלטת הממשלה. ויודגש, אין אנו מביעים בשלב זה כל דעה בשאלת המשילות. כל שאנו אומרים כיום הוא כי שוכנענו, בשב זה, כי העדר החלטה מאפשר את המשך התקלה, החמרתה, יצירת עובדות בשטח ופגיעה מתמשכת לכאורה בעותרת וגם באחרים".