מוצפים בכסף
המוסדיים בבעיה: יש להם יותר מדי כסף ואין להם מה לעשות איתו
בשיאו של משבר האשראי מנהלי השקעות רבים התלוננו על בעיית נזילות בשוק האג"ח. הפדיונות בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל חייבו את הגופים המוסדיים למכור אגרות חוב שברשותם. לא פעם ההיצעים נותרו ללא מענה והמוכרים מצאו עצמם מול שוקת שבורה, שעה שהמשקיעים דורשים לפדות את כספם.
חלפו שנתיים ושוב נשמעות בשוק טענות על בעיית נזילות. רק שהפעם מדובר על בעיית נזילות מסוג אחר. היקף הנפקות האג"ח לא הספיק להדביק את הגידול המהיר בהיקף הנכסים של הגופים המוסדיים. אם בשנת 2008 בעיית הנזילות נוצרה בשל המחסור במזומנים, בשנת 2010 בעיית הנזילות נובעת מעודף במזומנים.
גאות ושפל בשוק האג"ח במלוא העוצמה
מקובל להעריך שלהעלאת הריבית במשק השפעות שליליות על שוק האג"ח. כשהריבית עולה, עולות גם התשואות של אגרות החוב ומחיריהן יורדים.
בשנה האחרונה עלתה הריבית ב-1.5%, ולמרות זאת, לא רק שמדד תל בונד 20 לא ירד, הוא הניב תשואה של 7.3%.
מדד תל בונד 20 נותר אדיש גם נוכח עלייה של 1% בריבית מתחילת השנה ואף רשם תשואה חיובית של 0.2%. +מודלים תיאורטיים הנלמדים באקדמיה מאבדים מהרלוונטיות שלהם בתקופות גאות.
יהיו שיאמרו שהמחירים בשוק מגלמים את עליות הריבית, ועל כן מדדי האג"ח לא יורדים. על אף שהטענה הזאת נכונה, היא איננה רלוונטית כלל. הכיוון של הריבית ברור לכולם, אולם קצב העלאת הריבית בחודשים האחרונים הפתיע את הרוב המוחלט של החזאים.
עודף הנזילות משמר את המגמה החיובית בשוק האג"ח הקונצרני על אף העלאות הריבית.
מדינה מול קונצרני
העוצמה שמפגין שוק האג"ח הקונצרני, או אם תרצו "חוק שימור המומנטום", באה לידי ביטוי במלוא הדרה בהשוואה בין ביצועי אגרות החוב הקונצרניות לאלו הממשלתיות. מתחילת השנה ירד מדד אג"ח ממשלתי צמוד ב-1%, לעומת מדד התל בונד שנותר כאמור ללא שינוי. זאת למרות שבשניים עשר החודשים האחרונים אגרות החוב הממשלתיות הצמודות הניבו רק מחצית מהתשואה שרשם מדד התל בונד.
אומרים שכשהגאות חולפת אפשר לראות מי שחה עירום, העלאות הריבית מקרבות את המשקיעים לזמנים שבהם נדרשים ללבוש בגד ים.
הכותב הוא מנהל האתר www.agach.co.il
