$
משפט

בג"ץ נתן הכשר לתקציב הדו-שנתי

נשיאת בית המשפט העליון: "הגם שמטענת העותרים עולה קושי לא מבוטל, לא שוכנענו שהמקרה הנוכחי מצדיק התערבות חסרת תקדים בחקיקת יסוד של הכנסת"

מארק שון 18:1507.04.11

הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ דחה את העתירה נגד התקציב הדו-שנתי ונתן בכך הכשר סופי למהלך. "הגם שמטענת העותרים עולה קושי לא מבוטל, לא שוכנענו שהמקרה הנוכחי מצדיק התערבות חסרת תקדים בחקיקת יסוד של הכנסת", כתבה נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש.

 

ביוני האחרון
עתר שר האוצר לשעבר
, ח"כ רוני בר-און, בשם מפלגת "קדימה" כנגד חוקיות התקציב הדו-שנתי, בין היתר מכיון שהדבר נבע משיקולים של הישרדות הממשלה שביקשה לנצל את הרוב שיש לה בכנסת על מנת לשנות סדרי שלטון בסיסיים.

 

בר-און וקדימה טענו, כי אישור חוק התקציב על בסיס שנתי הוא הכלי המרכזי שיש בידי הכנסת לפקח על עבודת הממשלה, ותקציב דו-שנתי פוגע באפשרות זאת ולמעשה נועד להחליש את הכנסת מול הממשלה.

 

אחת השאלות המשפטיות שעלו במסגרת הדיונים היתה האם מדובר בחוק יסוד, למרות שהוא נחקק במקור בדרך של הוראת שעה החלה על תקציב 2010-2011 בלבד. שופטי בג"ץ קבעו כי ייתכן ובעתיד צריך להחיל מבחן מורכב יותר לזיהוי חוקי יסוד, אך נכון להיום המבחן המקובל לזיהוי חוקי יסוד הוא מבחן צורני בלבד, כלומר, האם בכותרת החוק כתוב את המילים "חוק יסוד".

 

השאלה העיקרית היתה האם נעשה שימוש לרעה בביטוי "חוק יסוד" במקרה הזה, משיקולים פוליטיים. נראה שבנקודה הזאת שופטי בג"ץ בראשותה של בייניש חששו להתערב. "גם אם מוכנה הייתי להניח כי המניע לחקיקת החוק היה רצון הקואליציה להימנע מהצורך לאשר את חוק התקציב אחת לשנה", כותבת בייניש, "אין בנימוק זה כשלעצמו כדי להצדיק ביקורת שיפוטית".

 

כפי שעולה מישיבות ועדות הכספים והחוקה במאי לפני שנה, הצורה הזמנית של חקיקה נבעה מעמדת בכירי משרד האוצר שסברו שקשה לקבוע האם יתרונות התקציב הדו שנתי עולים על חסרונותיו מבלי שייערך ניסוי בפועל, ולמעשה הם ביקשו לערוך "פיילוט" שייבחן את זה בשטח.

 

"הגם שרואים אנו קשיים משמעותיים בחקיקה או בשינוי זמני של חוקי יסוד", כתבה הנשיאה, "אין מקום לקביעה כי חוק יסוד הוראת שעה בטל מעיקרו".

 

"אחיו הצעיר של חוק ההסדרים"

 

מבין שבעת השופטים רק שלושה כתבו את חוות דעתם בנושא. אחד מהם, השופט אליקים רובינשטיין, אמנם הסכים עם השורה התחתונה, אך ניצל את ההזדמנות של דיון בנושא החוקתי כדי לבקר באופן נחרץ את התנהלות הפוליטקאים בתחום.

 

"חוקי יסוד לא זכו למעמד הראוי להם, ולראיה חוק יסוד הממשלה שנחקק, תוקן והוחלף, בחלק ניכר על פי מצבים מתחלפים של צרכים קואליציוניים שבינם לבין כבוד חוקתי אין ולא כלום", כתב השופט. רובינשטיין היה היועץ המשפטי לממשלה ב-1999, כאשר נתן את ההכשר לאחד המהלכים השנויים במחלוקת בממשלת אהוד ברק, הגדלת מספר השרים שהצריכה שינוי של חוק יסוד הממשלה.

 

השופט התייחס בדבריו לעמדת משרד האוצר, כי מדובר בפיילוט. "איני סבור שטקסט חוקתי הוא שדה ניסויים. הוראת שעה על פי רוב ינבעו מצרכים קואליציוניים ופוליטיים, שביניהם לבין חוקה המסמלת קביעות, נצחיות המדינה והאומה, זכויות אדם, אין קשר של ממש. האם רעיון התקציב הדו שנתי ראוי לניסויים חוקתיים ולשבשבת?".

 

רובינשטיין הוסיף, כי "התקציב הדו שנתי עלול להראות על פניו כאחיו הצעיר של חוק ההסדרים הידוע שלא לטובה, שלא לומר לשמצה, אשר ממשיך, חרף שיפורים אחדים, ללוות כל תקציב כסטירת לחי מתמדת לרעיון החקיקה הראויה, בעיני גם כאי כבוד לכנסת".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x