חגיגה מוקדמת באפריקה
הבונוס של איזי כהן ואווירת העסקים כרגיל לא תואמים את המציאות בה נמצאת החברה
יום חמישי היה יום חג לאפריקה ישראל ולמנכ"לה איזי כהן. אפריקה רשמה את הרווח הנקי השנתי הגבוה ביותר מבין כל חברות האחזקה במשק - 1.7 מיליארד שקל. לכאורה, לכהן היו סיבות טובות לחייך.
אלא שהרווח הגיעה משורת מימושים של נכסים טובים: האחזקה בחברה הרווחית ביותר בקבוצה, אפריקה מגורים (גם אם זו נמכרה לחברה־הבת דניה סיבוס), האחזקה בכביש 6, מחצית מפעילות המלונות וכן כמה מגרשים בסביון. מעט מאוד מהרווח, אם בכלל, הגיע מפעילות תזרימית שוטפת.
וכאן בדיוק טמון סימן השאלה: מהיכן יבואו הרווחים ב־2011 - האם שוב ממימוש נכסים וחברות? סביר להניח שלא, מאחר שלאפריקה נותרה פעילות הליבה, שאותה היא לא אמורה לממש. הרווחים יצטרכו לבוא מפעילות הנכסים המניבים, ובראשם קניון אפימול במוסקבה.
זו גם הסיבה שקשה להשלים עם הבונוס הענק של איזי כהן, המנכ"ל, שרק לפני פחות משנה עוד הוביל את החברה למפגשים מול הגופים המוסדיים והתחנן לתמיכה בהסדר דחיית החוב של החברה. כהן עשה עבודה טובה מבחינתו ומבחינת בעל השליטה לב לבייב, אך היה ראוי שאת הבונוס הוא היה גוזר רק לאחר שהחברה תתייצב לחלוטין, ולא בשנה הראשונה שבה מימשה נכסים בכל מחיר, רק כדי להוריד את החוב קצר המועד. השכר של כהן - 3.2 מיליון שקל בשנה - מכובד דיו, ויש תחושה שאפריקה משדרת "עסקים כרגיל" מוקדם מדי.
אבל באותה נשימה, חשוב לציין את לבייב, בעל השליטה בקבוצה והיו"ר שלה, שמשך דמי ניהול של 10,000 דולר בלבד בחודש (120 אלף דולר בשנה), או במונחים שנתיים: כ־420 אלף שקל. עם שכר כזה של המנכ"ל, לבייב יכול היה להרשות לעצמו שכר גבוה בהרבה, אבל העדיף להישאר עם דמי הניהול הסמליים שאותם הוא מקבל מאז רכש את השליטה באפריקה מידי לאומי.
עד היום, ההרפתקה של אפריקה יצרה ללבייב הרבה כאב ראש. בשנת 1996, עת רכש את החברה, השקיע לבייב 1.5 מיליארד שקל, מאז הוסיף עוד מיליארד שקל בהנפקות זכויות למיניהן, כשברקע נהנה מדיבידנדים בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל. וכך, לאור העובדה שמעולם לא מכר מניות, אחזקותיו של לבייב באפריקה שוות היום בדיוק כמו שהיו שוות בעת הרכישה: 1.5 מיליארד שקל בלבד.
