משרד האוצר ינסה למנוע הקצאת 500 מגה־ואט לחשמל סולארי

האוצר בקרב בלימה: ועדת השרים לענייני אנרגיה מתחדשת צפויה להתכנס מחר בבוקר ולדון בהצעת שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו להקצאת מכסה של 500 מגה־ואט חשמל עבור מתקנים סולאריים קרקעיים. משרד האוצר, המתנגד להקצאה, ינסה למנוע את אישורה. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מסתמן בוועדה רוב התומך בהצעת לנדאו.

"להגיע ליעד עם מתקני רוח"

במסגרת הצעת המחליטים ינסה לנדאו לטפל גם בנושא הביו־גז והביו־מסה, כך שוועדת השרים תחויב להגיש תוכנית מפורטת לפריסת המתקנים השונים לא יאוחר מאוקטובר 2011, לרבות הנחיה לרשות החשמל לקבוע את התעריפים לייצור חשמל ממתקנים אלו (רוח וביו־מסה).

באמצע פברואר הקפיא משרד האוצר את חלוקת המכסות עבור יצרני חשמל סולאריים בטענה שמה שחולק עד היום ליצרנים פרטיים - כ־800 מגה־ואט - טרם מוצה, מה גם שהעלות גבוהה מדי והיא עלולה ליפול על כתפי הציבור.

הנימוק הכלכלי של האוצר פשוט: צרכן פרטי משלם לחברת החשמל כ־43 אגורות לקוט"ש (קילו־ואט לשעה) עבור מה שהוא צורך בבית, ואילו המדינה משלמת ליצרנים הסולאריים תעריף של 1.42 שקלים לקוט"ש, תעריף שגבוה פי שלושה ויותר, ומסובסד על ידי הציבור. מדובר בתעריף ייצור למתקנים בינוניים, האמורים להוות את חוט השדרה של משק החשמל הסולארי בדרך להשגת יעדי הממשלה שעליהם התחייבה המדינה: ייצור של כ־1,400 מגה־ואט חשמל ירוק עד 2015 וכ־2,800 מגה־ואט עד 2020, כלומר מכסת ייצור שמהווה כ־10% מהיקף ייצור החשמל בישראל בכללותו. לדברי האוצר, כל 100 מגה־ואט שמופנים לייצור באמצעות מתקנים סולאריים עולים לציבור 150 מיליון שקל, כך שחלוקת מכסה חדשה של 500 מגה־ואט תפיל על כתפי הציבור נטל שנאמד ב־750 מיליון שקל. האוצר מסביר שניתן להגיע ליעדי הממשלה באמצעות מתקני רוח, שהסבסוד שלהם נמוך משמעותית ממתקנים סולאריים (בין 45 ל־55 אג' לקוט"ש) והקמתם קלה ואינה דורשת ממון רב.

החלטת האוצר מפברואר טלטלה את הענף: חברות רבות, גדולות וקטנות כאחת, משוועות להקצאת מכסות ייצור. אם בפרויקטים הקטנים (עד 50 קילו־ואט, מתקנים שמיועדים לגגות) הענף עוד ממשיך להתנהל, החברות הגדולות מחכות זה שנה ויותר להתקדם עם פרויקטי ייצור בהיקף של כ־330 מגה־ואט ובעלות מצטברת של כמיליארד דולר. מדובר בפרויקטים תרמו־סולאריים של שיכון ובינוי וסימנס בהיקף של כ־180 מגה־ואט ובפרויקטים סולאריים של סאן פאוור ישראל בהיקף של כ־150 מגה־ואט, רובם ככולם בדרום הארץ.

"ישנה טענת האוצר שאנרגיה ירוקה יקרה. כשאומרים את זה מתעלמים ממחיר הגז, מהשפעות סביבתיות ומחשיבה ארוכת טווח שבמסגרתה ישראל תרצה להשתלב בעולם הנאור. תחשוב כמה המדינה מרוויחה מהשקעות בקרקע

מקומות עבודה וממסים. זה טירוף להתייחס רק דרך החור שבגרוש. מוזר לי שאנשי האוצר נזכרים לבדוק את זה רק אחרי שהדבר אושר ברשות החשמל, שהם בעצמם יושבים בה", אומר אלון בר, מנכ"ל סולאר מילניום ישראל.

"גומרים את המכסות"

הלחץ של הענף מפצל גם את הכוחות שפועלים בתוכו: המכסה שאמורה לקבל אישור היום מיועדת למתקנים קרקעיים, והמתקנים הקטנים, שמוקמים על הגגות, נזנחו. נציג מטה המאבק של החברות הקטנות, ליאור דץ, טוען: "באירופה נתנו עדיפות לייצור חשמל סולארי על גגות, אז כל החברות הגדולות באו למדינת העולם השלישי ישראל שנתנה להם להקים על הקרקע. הקמת חווה סולארית קרקעית גדולה גומרת את המכסות".